כחבר ליכוד מזה 13 שנה, נשמתי לרווחה כששרון, הנגבי ומופז ערקו מהליכוד. האנשים המושחתים ביותר, הבזים לצדק, ליושר ולדמוקרטיה, עשו לליכוד טובה ועזבו אותו. הנה באה הזדמנות לעצב את הליכוד מחדש.
הבעיה עם הליכוד מזה שנים רבות היא שלא היה לו כל מסר אלטרנטיבי. חוסר היוזמה והיצירתיות של מנהיגיו תמיד הפכו אותו לחיקוי חיוור של מפלגת העבודה. כיום הליכוד הוא התנועה היחידה בה דתיים, מסורתיים וחילונים יכולים לעבוד יחד כדי לעצב חברה ישראלית שהיא דמוקרטית בתרבותה, יהודית בערכיה ובעלת כבוד וביטחון עצמי. אבל זה כנראה לא יקרה.
במקום לחשוב לעומק, במקום לעצב את הליכוד כאלטרנטיבה רעיונית וערכית ל"קדימה", נתניהו הולך בדרך הישנה המובילה לכישלון בטוח: הוא רוצה להפוך את הליכוד לחיקוי חיוור של "קדימה", שהיא עצמה חיקוי חיוור של מרצ. כלומר, הוא מפקיר מראש את היוזמה הפוליטית ליריב. לא עבר יום והוא כבר מצדיק את החששות של אלה שלא סמכו על שיקול הדעת הפוליטי שלו.
מילא במישור המדיניות. אבל בהתעסקותו עם "מנהיגות יהודית" נתניהו מכניס לליכוד את אמות המידה הציבוריות הקלוקלות של מרצ, של קדימה ושל האליטות המשפטיות.
הכרעות בדמוקרטיה משיגים בקלפי. זה נכון לגבי מפלגות כמו לגבי חברות. חברה (כמו שלנו) בה פוליטיקאים מנסים להשיג דרך מערכת המשפט את מה שלעולם לא יצליחו להשיג בקלפי, היא חברה מושחתת, בה התודעה הדמוקרטית נשחקת.
מסע הצלב של נתניהו נגד "מנהיגות יהודית" מצביע על חדירת ערכי מרצ/קדימה/בג"צ לליכוד: מה שאי אפשר להשיג ביושר, מנסים להשיג על-ידי משחקים בכללי המשחק. חוץ מזה, התעסקותו של נתניהו בפייגלין היא עוד טעות בשיקול דעת פוליטי. חבל שהוא שורף שעה אחת מזמנו על פייגלין, ושוב מאפשר ליריבי הליכוד להכתיב לו את סדר היום, כשהוא צריך להתעסק עם אריק. שישאיר את המלחמה הזו ללבנת, זה יותר מתאים לרמה שלה.
