ועדת הכלכלה של הכנסת, שהחלה לדון בהצעות החוק להגבלת מונופולים, ריכוזיות ובעלויות צולבות בתקשורת, שהוגשו על-ידי חברי הכנסת תמר גוז'נסקי ויובל שטייניץ, לא סיימה עדיין את עבודתה.
בשלב זה לא נערך עדיין דיון בפרק מיוחד בהצעות החוק התקשורתיות, המתייחס לעסקיהם הנוספים של בעלי העיתונים.
מסתבר, שבמגמה למנוע מצב של ניגוד אינטרסים, או לחילופין - שימוש אפשרי בעיתון לצורך קידום עסקים פרטיים אחרים, יש בפרק זה כמה "כללי ביטחון".
הכלל המשמעותי ביותר קובע מפורשות: אחת לשלושה חודשים יפרסם העיתון מידע מפורט על אחזקותיו של בעל השליטה בעיתון בעסקים אחרים.
נראה לי שלמען ההגינות והשקיפות, מן הראוי שנציגי מועצת העיתונות, שהפגינו נוכחות בישיבת ועדת הכלכלה, יגלו לחברי הוועדה כיצד "התנדפו" כללים מפורשים בנושא זה המופיעים ב"תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות".
לפני כחמש שנים, כאשר כיהנתי כאחד מנציגי העיתונאים בנשיאות מועצת העיתונות, יזמנו במשותף עם נציגי הציבור בנשיאות כללים ברורים בעניין אחזקותיהם של בעלי העיתונים.
היתה זו מלאכה לא קלה. חלק מהשותפים ליוזמה "השתפנו" מסיבות שלא היה קשה לנחש אותן.
למרות התנגדותם החזקה של בעלי העיתונים והעורכים המגוייסים, והלחצים שהופעלו מלפני ואחרי הקלעים, אישרה מליאת המועצה ברוב קולות את המלצת הנשיאות.
[מעריב לא השתתף במסע התנגדות זה, מאחר שחברת הכשרת הישוב, בעלת העיתון, נסחרת בבורסה ותשקיפיה חושפים את המידע המבוקש].
בהתאם לכך קובע סעיף 15 (ב) בתקנון המועצה: "מו"ל של עיתון ובעליו יפרסמו בעיתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו".
סעיף משלים קובע:" היה לעתון אינטרס מהותי כלכלי או אחר בתחום התקשורת או מחוצה לו בנושא של פרסום מסוים יפרסם בצמוד לאותו פרסום את האינטרס שלו".
המציאות מלמדת, שמאז ועד היום לא מילאו בעלי העיתונים אחר הכללים האלה, וזאת למרות שחתמו בעבר על אמנה שבה התחייבו לקיים את החלטות המועצה ומוסדותיה המוסמכים.
בתוקף תפקידי כיו"ר איגוד עיתונאי ישראל לשעבר, פניתי בעבר כמה פעמים אל נשיא המועצה לשעבר, עו"ד חיים צדוק, בשאלה מדוע לא מקפידה המועצה על מימוש הכללים שקבעה בדרך דמוקרטית. תגובתו החד-משמעית של צדוק היתה: "המו"לים מסרבים לשתף פעולה ואין לנו כלים לאלץ אותם".
בשיחות פרטיות הבהירו נציגי ציבור אחרים, כי המועצה אינה יכולה לקבוע עובדות בשטח מחשש ש"בעלי הבית" יפסיקו את ההקצבות הכספיות השנתיות המשמשות תשתית לפעילותה, או, חלילה, יפרשו ממנה, כפי שאיימו לא אחת.
מצער יהיה לדעת שמצויים חברי כנסת, המאמינים שהצבעתם תקבע את היקף ה"הקצבה" התקשורתית שהם יקבלו, והם אולי לא יכולים להרשות לעצמם לוותר עליה לקראת הבחירות הקרובות לכנסת.