בסוף שנות השבעים למדתי אצל רות גביזון קורס בחירה, "פילוסופיה של המשפט", בפקולטה למשפטים בירושלים. הקורס היה קשה, והמעקב אחר האסוסיאציות המהירות של גביזון היה אתגר בפני עצמו. לתלמידים הלא-רבים שנותרו בקורס חרף הקשיים לא היה כל ספק כי זכו לחוויה ייחודית בזכות מרצה מחוננת. עד היום הוא זכור לי כפרק רענן בלימודי המשפטים שלי.
באותם ימים לימד בפקולטה גם רב-סרן מהפרקליטות הצבאית, מרדכי קרמניצר. הוא תרגל דיני עונשין ופישט עבורנו את החומר הרב והמורכב שלימד הפרופסור האגדי ש"ז פלר. קרמניצר הרצה בשפה קולחת, שהתאימה לבני הדור שלימד – סטודנטים צעירים ממנו בשנים ספורות בלבד.
כמה ממורינו האחרים באותן שנים הגיעו לבית המשפט העליון – יצחק זמיר, יצחק אנגלרד, וכמובן אהרן ברק; מורים אחרים – כמו גם רבים מתלמידיהם - התבלטו בתחום האקדמי, בשפיטה, בפרקטיקה הפרטית ובמערכות התביעה.
פרופסור רות גביזון הפכה לימים ליו"ר האגודה לזכויות האזרח, לעמיתה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ולפעילה נמרצת ביוזמות רבות שהמשותף לכולן הוא הצבת שאלות קשות ויסודיות מתוך חיפוש אחר האמת שמאחורי הסיסמאות והפרות הקדושות. באחרונה פגשתי אותה בדיאלוג בין מנהיגי מתנחלים לכמה מראשי התומכים בתוכנית ההינתקות, ערב היציאה מרצועת עזה.
פרופסור מוטה קרמניצר כיהן כנשיא מועצת העיתונות וכעמית במכון הישראלי לדמוקרטיה. הוא המשיך לשפוט במערכת השיפוט הצבאי. הזדמן לנו לשבת יחדיו כשופטים במילואים בדינו של תא"ל מוני חורב, לצד אב בית הדין, ד"ר עודד מודריק. בנסיעותינו התכופות מירושלים לבית-הדין בקרייה בתל אביב שוחחנו על נושאים רבים; בכולם היתה למוטה עמדה ברורה ומגובשת.
בבית המשפט העליון כיהנו מאז ומעולם שופטים שבאו לשם עם תפיסת עולם שהתגבשה בעשרות שנים של ניסיון חיים: מי בתחום האקדמי, מי בשפיטה בערכאות נמוכות יותר ומי בתביעה הכללית. וטוב שכך, שהרי מעולם לא רצינו שתשב שם קבוצה אפורה והומוגנית, שלשופט יחיד בה אין ביטוי או תרומה ייחודית לדיון.
קרמניצר וגביזון, שניהם וכל אחד מהם, ראויים לכהן כשופטים בבית המשפט העליון. הם הוכיחו זאת בשנים של נוכחות בולטת בזירה הציבורית בישראל. "מזג שיפוטי" איננו רק סבלנות והקשבה לצד הפעלת שיקול הדעת הנדרש להכרעה בעובדות ובטיעונים המשפטיים. הוא גם האומץ לומר את שאינו בהכרח פופולרי בקבוצת הייחוס שלך – ועולם המשפט הישראלי אינו סלחני יותר מקבוצות-ייחוס אחרות כלפי מי שמתרחק לעתים ממדורת-השבט. המעורבות הממושכת של כל אחד מהם במחקרים, בעבודות וביוזמות שעמדו בלב המחלוקת הציבורית צריכה להיזקף לזכותם, ולא להירשם לחובתם. שניהם משפטנים מעולים. לכל אחד מהם קול ברור, מקורי, איכפתי, ישר וחכם. את שני הקולות האלה היינו רוצים לשמוע בערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר.
