כיליד ירושלים ותיק, ועל דעת רבים מתושביה, אני יכול להעיד כי אהוד אולמרט היה אחד מראשיה הגרועים ביותר של בירת ישראל. בתקופת כהונתו כראש העיר, שתי קדנציות משנת 1993 עד 2003, הוא דרדר אותה לשפל חסר תקדים בכל התחומים.
בירת ישראל הפכה לעיר מוזנחת, מלוכלכת, פקוקה (למעט כביש בגין), ודוחה כמו עיר השייכת לעולם השלישי. צעיריה, לאחר שחרורם מהצבא, אינם שבים אליה, ורבים מילידי ירושלים הוותיקים והטובים שבהם, נטשוה לאנחות, כפי שהוא עצמו עשה כשנטש את תפקידו לפני תום הקדנציה, לטובת הכסא ליד שולחן הממשלה. בימי שלטונו הפכה ירושלים לעיר הענייה ביותר בישראל אחרי בני ברק.
תקופתו של טדי קולק דומה לגן עדן עלי אדמות לעומת זו של אהוד אולמרט. אולמרט בילה במלונות פאר בערי בירה ברחבי הגלובוס, יותר מאשר בעיר הבירה שנבחר לעמוד בראשה. וברוב ביזיון וקצף, האיש שנכשל בניהולה של עיר רוצה לנהל מדינה שלמה, להיבחר לראשות הממשלה, ולקבוע את גורלנו וגורל ילדינו באחת התקופות המכריעות ביותר של מדינת ישראל.
לא בכדי זכה אהוד אולמרט רק במקום ה-32 בפריימריז בליכוד, משם הוא נשלף על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון - מהספסלים האחוריים לקדמת הבמה - הפך לנושא כליו הנאמן, והודות לכך זכה לגזור את כל הקופונים כיורשו.
אהוד אולמרט הוא אופורתוניסט בלתי נלאה, תככן ותחמן שמשכיל לדעת תמיד מאיזה צד מרוחה הפרוסה. כמה נלעג היה התרגיל האחרון שלו ביחסי ציבור כשצולם כשהוא אוכל בבית תמחוי. מי אם לא אולמרט מתאים לתעלול נכלולי שכזה.
זהו האיש שבו נאחזים בכירי קדימה בתקווה שהוא הראוי מביניהם ליישם את מורשת מנהיגם הנערץ אריאל שרון. ואכן, רבות התכונות המשותפות לו ולאדונו שרון, אך מפאת כבודו של שרון הנאבק על חייו, אני מנוע עתה מלפרטן.
מה שמטריף את הדעת, הוא שעדת כתבלבי התקשורת הכתובה והאלקטרונית כאחד, שנהמו נהימות הרגעה לאחר האירוע המוחי "הקל" בדווחם בשקיקה על התלוצצויותיו של עושה דברם עם רופאיו, הבינו סוף סוף ומאוחר מדי, כי ראש הממשלה לא יוכל עוד לשוב לתפקידו.
מייד מיהרו ליורשו ולנושא כליו, אהוד אולמרט, כשהם מכשכשים בהכנעה בזנבותיהם והחלו לשבח ולקלס אותו בקמפיין נמרץ כדי להכשירו לרשת את כיסאו של ראש הממשלה. השבחים הנלעגים שלהם, כיצד משכיל אולמרט להכנס לנעליו של ראש הממשלה הנאבק על חייו, כשהוא מקבל דיווחים מראשי מערכת הביטחון, ומנהל בבטחה את ישיבת הממשלה הראשונה שלו, היו מגוחכים עד להחליא.
השבחים שהרעיפו על כי ברוב טובו השכים קום כדי לא להפריע למנוחת השכנים ולהתכנסות תלמידי בית הספר ברחוב מגוריו, ממש נגעו אל הלב. כך עושים לאיש שחפצים ביקרו תוך התעלמות מקצועית מגונה מ-10 שנות כהונה כושלות כראש עיריית ירושלים, שאותה דרדר לעברי פי פחת, מן חור שחור בעבר, שאותו הס מלהזכיר.
מייד לאחר המהפך בשנת 1977, כשמנחם בגין ז"ל נבחר לראשות הממשלה, אמר יצחק בן אהרון, שהתקשה להתאושש מההלם, שיש להחליף את העם.
זוהי אמירה הראויה לבוא מפיו של בולשביק מצוי, אך לא חלילה מפיהם של אלה שהדמוקרטיה השברירית שלנו יקרה להם. אם יתאמתו חלילה הסקרים, וקדימה ובראשה אהוד אולמרט תנצח בבחירות, גם הציבור שלא יבחר בה, יהיה חייב לכבד את הכרעת הרוב, ולקבל בחירוק שיניים את השלטון, שאנחנו בעוונותינו הרבים ראויים לו.
