ממש קשה להבין איך אנשים מבוגרים, לא כל שכן שרים, אינם משכילים להבין שהם תלויים זה בזה, ולאחר הבחירות הם יהיו תלויים זה ליד זה, אם ימשיכו להציג לעיני הציבור תיאטרון אבסורד מגוחך כפי שהוצג בנושא התפטרותם מן הממשלה.
המרד הפומבי שלהם בראש מפלגתם, שנבחר ברוב קולות רק לפני ימים ספורים, מלמד שחלומם לשוב לשלטון הוא חלום באספמיא.
עקרונית לא משנה כלל אם החלטתו של נתניהו להתפטר מייד מן הממשלה הייתה החלטה נכונה או שגויה, ואם התקבלה באישון לילה או באשמורת הבוקר. מה שנחשף לעיני הציבור הוא שחבורת שרי הליכוד אינה מקבלת את מנהיגותו של בנימין נתניהו, יורקת בפרצופו ברבים, ואינה משכילה להסתיר את מאבקי היוקרה הקטנוניים מן הציבור ומן התקשורת העוינת האורבת לכל מעידה שלהם.
הרי ברור לכל צרכן תקשורת בישראל שהתקשורת אוהבת לשנוא את נתניהו ואת הליכוד שהוא עומד בראשו. שרי הליכוד אם חפצי חיים פוליטיים המה- חייבים להימנע בכל מחיר ממאבקים אישיים קטנוניים ולהפנות את כל מאמציהם להוכיח לציבור שהמפלגה שוקמה והתרעננה וכולה ניצבת מלוכדת כאיש אחד מאחורי מנהיגה הנבחר. בעוד נתניהו עצמו חייב להיות סמוך בטוח, שכל אלה המתייצבים מאחורי גבו אינם מסתירים סכינים ארוכות בשולי בגדיהם.
הרי ידוע לכל בר בי-רב, כי השמחה הגדולה מכולן היא השמחה לאיד. בטוחני כי בכירי קדימה ואהוד אולמרט בראשם, מחככים ידיהם בהנאה כצדיקים שמלאכתם נעשית בידי אחרים. הם רואים בשקיקה איך שרי הליכוד מתנדבים לספק נשק בידי יריביהם, קוראים תגר על מנהיגם בנימין נתניהו- בעוד שארית המנדטים שמנבאים להם הסקרים, הולכים ואוזלים כבשעון החול.
ראוי שבכירי הליכוד, אם עיניהם נשואות עדיין לשוב לשלטון, שילמדו מבכירי קדימה המצליחים, בינתיים, לטאטא מתחת לשטיח את כל המחלוקות האישיות שלהם ומופיעים מלוכדים כאיש אחד, מאחורי מנהיגם החדש אהוד אולמרט.
את הנזק שגרמו שרי הליכוד לתדמית המוכה של מפלגתם הבינו חברי המרכז וגמלו להם בדחיקתם למקומות שהם ראויים להם: נווה (8), לבנת (10 משוריין לנשים), כץ (12). רק סילבן שלום ניצל מגורל דומה בשל מקומו המשוריין.
ובאשר לאמירה "מדבר סקר תרחק", בחירתו של משה כחלון למקום השלישי, מוכיחה יותר מכל את אמיתותה.
