אני שמח להיות אורח של Go 4 Europe, הכינוס השישי שלכם. אני שמח במיוחד משום שבשנים האחרונות עשינו מאמץ רציני, כדי ליצור בסיס חדש של שיתוף פעולה מדיני וכלכלי עם ארצות אירופה. דרכי ישראל עם אירופה היו במשך שנים לא מועטות ומושפעות במידה רבה מעמדות אירופאיות שגרמו לא אחת, לתחושה של מצוקה ואי נחת בקרב לא רק קובעי המדיניות של מדינת ישראל, אלא גם בקרב חלקים נרחבים מהחברה הישראלית.
היו אלה יחסים שהושפעו במידה רבה מעמדות שהיו בלתי אובייקטיביות, חסרות סבלנות, נטולות אובייקטיביות ונעדרות הבנה לחלק ניכר מהמצוקות הבסיסיות שאיתן מדינת ישראל הייתה צריכה להתמודד במשך שנים. אבל בשנים האחרונות, אנחנו מרגישים שינוי, אנחנו מרגישים שינוי שהשפיע גם על אווירת היחסים המדינית וגם על הפתיחות לשיתוף פעולה כלכלי בין מדינת ישראל לבין אירופה.
אירופה היא שותפת הסחר החשובה ביותר של מדינת ישראל. היקף הסחר ההדדי בין ישראל לאירופה, מתקרב לשלושים מיליארד דולר בשנה. זה היקף אדיר. מדינת ישראל היא המדינה שקונה יותר מכל מדינה אחרת במזרח התיכון, מארצות אירופה. כמובן שהיחסים הללו בנויים בראש ובראשונה על הסכם האסוציאציה, שמחבר את ישראל לאיחוד האירופאי ומאפשר לה במסגרת הסחר ההדדי, להינות מכל ההטבות שהאיחוד האירופאי יכול להעניק למי שחבר בהסכם הזה, שהתחיל לפעול באופן מעשי החל מ-1996.
בשנתיים האחרונות עשינו פריצת דרך משמעותית עקב העובדה שהצלחנו להסדיר ולהסיר עננה שהעיבה על חלק ניכר מהיחסים הללו, בכל מה שקשור לייצוא הישראלי לאירופה, בעיקר ליצוא מאזורים, שלצערנו, אירופה איננה מכירה בהם כחלק ממדינת ישראל.
ההסדר של הבעיה הזאת, פתח את השסתומים האחרונים שהעיבו על היחסים הכלכליים בינינו ובין אירופה. מדינת ישראל היא שותפה בפרוטוקול האירופאי השישי לפיתוח מדעי. משקיעה בארבע השנים הקרובות למעלה ממאה תשעים מיליון יורו, כחלק מההשתתפות שלה בפרוטוקול השישי של האיחוד האירופאי למחקר ופיתוח מדעי, ותהנה - כבר נהנית - ותהנה משותפות מלאה בכל הפרויקטים הגדולים של פיתוח מדעי שלישראל יש לא מעט מה לתרום להם, לאירופה יש בהם עניין לא מבוטל ומדינת ישראל כמובן תוכל להינות מחיזוק ופיתוח התשתית הכלכלית והמדעית שלה, כחלק מההסכמים הללו.
מדינת ישראל היא המדינה הלא אירופאית היחידה, בנוסף לסין, ששותפה לפרויקט גלילאו של האיחוד האירופאי, גם הוא פרויקט שבו אנחנו משקיעים עשרות מיליוני יורו. אבל אנחנו מקבלים חשיפה לתוכניות הפיתוח החשובות ביותר בתחום הטלקומוניקציה של האיחוד האירופאי, שחברות ישראליות תיזכנה להיות חלק בלתי נפרד מחוזים גדולים, מתוכניות פיתוח גדולות שיאפשרו לכלכלה הישראלית להינות מיתרונות שלא היו לה בעבר.
יחסי ישראל ואירופה בתחום הכלכלי נמצאים במסלול של התקדמות שאי אפשר לטעות בו. המסלול הזה בא לידי ביטוי גם בהסכמי מחקר ופיתוח הדדיים, בהקמת קרנות לאומיות בינינו לבין מדינות אירופאיות רבות ובהסכמים בין מדינת ישראל לבין חברות אירופאיות מובילות בתחומים שבהם יש יתרון יחסי לכלכלה הישראלית ויש עניין אירופאי בחדשנות, בפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים שמדינת ישראל מצטיינת בהם.
כך חתמנו לפני למעלה משנה על הסכם להקמת קרן משותפת עם אחת מהחברות החשובות בעולם, הצרפתיות, בתחום של הטלקומוניקציה, חברת "אלקטאל" וכן אנחנו נמצאים היום בשיתוף פעולה רציני מאוד עם חברת "סימנס" ובחודשים הקרובים, חברת "סימנס", תקיים יום עיון ארוך, יומיים, באירופה, בגרמניה שבהן תינתן אפשרות לסדרה גדולה של חברות היי-טק מצטיינות מישראל להיפגש עם החברות המובילות באירופה, כדי לנסות באמצעות התהליך הזה לחזק את אפשרויות המכירה של מוצרים ישראלים מתקדמים באירופה. אני מקווה שלהבנה דומה נגיע גם עם חברת "דויטשה טלקום" שמנהליה הבכירים בקרו אצלי רק אתמול, כחלק מהמאמץ הזה להרחיב את שיתוף הפעולה בינינו לבין חברות אירופאיות.
בשנים האחרונות יותר ויותר חברות אירופאיות מגלות עניין בהשקעות בישראל ובהשתתפות בפרויקטים תשתיתיים מרכזיים. כך למשל החברה הזרה המובילה בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, אחד מהפרויקטים התשתיתיים החשובים ביותר שמתבצעים במדינת ישראל בשנים האחרונות זאת חברת "אלסטום", חברה צרפתית שזכתה במכרז כנגד חברות אירופאיות אחרות אבל גם כנגד חברות מאזורים אחרים בעולם.
לא אחת אני יכול לשמוע דברים שאומרים לי ידידינו הטובים מארצות הברית שיש בהם נימה של אכזבה, מן העובדה שיש חדירה הולכת ונמשכת של חברות אירופאיות לכלכלה הישראלית, למרות שמסורת היחסים ההדדיים בינינו לבין ארצות הברית היא מסורת של יחסים מצוינים, טובים ופוריים מאוד לחברה הישראלית. אבל הכלכלה הישראלית היא כלכלה פתוחה, היא כלכלה צומחת. היא כלכלה שנחשפת למשקיעים שמוכנים להיות חלק ממנה מכל חלקי העולם ואנחנו פתוחים להשקעות אירופאיות.
בשנה האחרונה הגענו לשיא חסר תקדים של למעלה משישה ורבע מיליארד דולר השקעות ריאליות בתעשיה ובכלכלה הישראלית שהגיעו מכל העולם. חלק ניכר מהן מאירופה, וסך כל ההשקעות כולל ההשקעות הפיננסיות בכלכלה הישראלית בשנה האחרונה, היו למעלה משנים עשר וחצי מיליארד. שוב חלק ניכר מההשקעות הללו היו מאירופה. אי אפשר היה לחשוב על כל התהליך הזה. אי אפשר היה לחשוב על הצמיחה בכלכלה הישראלית של למעלה מחמישה פסיק שניים אחוז בשנה האחרונה, עם תחזית לצמיחה של ארבעה וחצי אחוז בשנה הקרובה.
אי אפשר היה לחשוב על כל ההשקעות הללו. אי אפשר היה לחשוב על כל שיתופי הפעולה, על כל ההסכמים הללו, על הרשת ההולכת ומתרחבת של הסכמים בילטראליים והסכמי מסגרת עם מדינות שונות באירופה ועם האיחוד האירופאי, אי אפשר היה לחשוב על ההסכם החדש שמאפשר לנו בעצם יד עם מדינות מזרח תיכון נוספות כמו ירדן כמו מצרים להגיע להיות חלק מהסכמי הצבירה הפאן אירופאים, אלמלא נעשה כאן מהלך מדיני שיצר אווירה חדשה, שיצר פתיחות חדשה ושיצר הזדמנויות חדשות לכלכלה הישראלית.
המדיניות הנועזת , מרחיקת הראות של ראש הממשלה אריאל שרון, נותנת תמורה לחברה הישראלית לא רק בתחום של שיתוף הפעולה המדיני אלא גם ביצירת הזדמנויות כלכליות, ביצירת פתיחות חדשה, בנכונות של משקיעים זרים להמר על היציבות ועל ההמשכיות ועל האיתנות של הכלכלה הישראלית וכתוצאה מכך תהליכים שהיו מאוד מאוד איטיים בשנים הקודמות, קיבלו תאוצה אדירה בשנתיים האחרונות ולקראת השנים הבאות אני בטוח שהתהליכים הללו יתחזקו ויימשכו, בראש ובראשונה אם נדע לשמור על המומנטום המדיני ולהמשיך את פתיחת הסיכויים לשינוי האווירה במזרח התיכון.
אני יודע שהמציאות שאיתה אנחנו מתמודדים היא מציאות מורכבת ומסובכת. הדבר הכי קל במציאות כזאת זה לאבד את העשתונות, להיכנס לפאניקה, להפריח סיסמאות, להפחיד את עצמנו ולהפסיד את הבסיס של הרצון הטוב של התמיכה הבינלאומית ושל ההבנה שהמדיניות הישראלית החכמה, הצעירה והנחרצת יצרה למדינת ישראל בשנים האחרונות. אנחנו ננהג אחרת. אנחנו נוהגים בשיקול דעת, באחריות, בקור רוח ובזהירות. כתוצאה מהשינויים שחלים ברשות הפלשתינית שהם שינוים לא רצויים, הצלחנו לגבש הסכמה בינלאומית רחבה ביותר שמובילים אותה ארצות הברית, הקברטט, מדינות אירופה - גם ממזרח וגם ממערב, שכולם יחד תומכים בשלושת העקרונות שמדינת ישראל הגדירה לאחר הבחירות ברשות הפלשתינית ונצחון החמאס.
לא תהיה הכרה בממשלה פלשתינית בהשתתפות או בשליטה של החמאס אלא אם יתקיימו שלושה תנאים:
יש שינוי האמנה של החמאס והכרה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית. תהיה התפרקות מוחלטת מהנשק והפסקת כל פעילות הטרור ותהיה הסכמה לכל ההסכמים שנחתמו בין הרשות הפלשתינית לבין מדינת ישראל.
שלושת העקרונות הללו הוגדרו על ידנו, נוסחו על ידנו, וכתוצאה ממערכת יחסים טובה, פורייה ואחראית שפיתחנו עם הקהילה הבינלאומית, הם הפכו להיות עכשיו הבסיס שמאחד את כל הקהילה הבינלאומית, ארה"ב, ארצות אירופה, מדינת ישראל וארצות נוספות.
העמדה שלנו היא העמדה שנתקבלה, על פיה אנחנו ננהג, כך ינהגו ארצות אחרות ועם המציאות הזאת, על בסיס העקרונות הללו, אני משוכנע שנוכל להמשיך ולהוביל את מערכת היחסים של מדינת ישראל עם הקהילה הבינלאומית וכמובן עם הרשות הפלשתינית בצורה אחראית ונכונה.
אין לנו עניין לפגוע בראש הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן. הוא מנהיגה הנבחר של הרשות הפלשתינית הוא נבחר בבחירות ישירות על-ידי רוב מכריע של הציבור הפלשתיני וכל עוד הוא איננו משתף פעולה עם החמאס וכל עוד הממשלה הפלשתינית איננה ממשלת חמאס, אנחנו נשתף פעולה עם הרשות הפלשתינית בזהירות, באחריות, אבל מתוך כוונה לחזק את הגורמים שמכירים בזכותה של מדינת ישראל לחיות ללא טרור, בגבולות בטוחים ולא נשחק לידיהם של הקיצוניים שרוצים ליצור כאן מלחמה בלתי פוסקת, טרור בלתי פוסק ולערער את הסיכוי שאולי קיים כדי להביא לתקווה חדשה גם לפלשתינים וגם לתושבי מדינת ישראל.
מן הטעם הזה החלטנו להעביר את הכספים שאנחנו גובים עבור האוכלוסיה הפלשתינית, עבור הרשות הפלשתינית. כספים ששייכים להם, כל עוד הרשות הפלשתינית איננה משתפת פעולה עם החמאס וכל עוד הממשלה הפלשתינית איננה ממשלת חמאס. אנחנו לא נעביר יותר את הכספים באופן אטומטי. אנחנו נבדוק את המצב בזהירות, בכל רגע נתון, אבל אנחנו נעשה את זה מתוך רצון להבטיח שאפשר יהיה לשמור על היציבות ולא שאנחנו נתפתה לשחק לידיהם של אלה שרוצים לעורר בסביבה מהומת אלוקים.
נמשיך להילחם בטרור. אנחנו עושים את זה יום יום. אנחנו לא נרפה ולא נפסיק בצפון, במרכז ובדרום. נפגע בכל מי שמנסה לבצע פעילות טרור, לירות קסאמים, לשלוח מתאבדים. נגיע אליו בכל מקום ונפגע בו משום שבשום מקרה ובשום מצב לא נאפשר לחשוף את אזרחי מדינת ישראל לסכנה של פעילות טרור, שחלק מהארגונים הפלשתינים אינם מוכנים להפסיק אותה. אבל כל עוד הממשלה הפלשתינית היא איננה ממשלת חמאס, אנחנו נקיים איתה את הקשר שמתחייב מן החובה שלנו, לעשות הכל כדי לשמור על סיכוי לתקווה, למציאות טובה יותר בעתיד הקרוב.
ולבסוף אני רוצה לומר גם משהו על האווירה הפנימית אצלנו. אנחנו נתונים במחלוקת לא קלה. היא לא התחילה היום היא נמשכת כבר זמן מה. היא קשה והיא כואבת ואני חושש שאין דרך לטשטש את המחלוקת הזאת רק על-ידי הפרחת סיסמאות. אבל אפשר לדבר בגילוי לב, בפתיחות מלאה, ברצינות, מתוך תחושה של אחריות עם כל חלקי הציבור על המחלוקת הזאת ועל הדרכים שאנחנו נאמץ לנו כדי לחיות איתה.
אני מתכוון לדבר עם כולם. אני לא מפחד לדבר עם כאלה שנלחמים בנו. וודאי וודאי שאני אדבר עם כאלה שהם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הם חלק אהוב, הם חלק שתרם תרומה חשובה גם אם לפעמים יש לי מחלוקת איתם ואני סבור שהם טועים ואני חושש שהם מטעים ואני משוכנע שהם עלולים חס וחלילה להוליך אותנו לדרך שאין ממנה מוצא. עם כולם אני אדבר. עם כולם אני אנהל דיאלוג. עם כולם אני אשב ליד השולחן ואנסה למצוא דרך לפתור את הבעיות הפנימיות שלנו, לא מתוך שנאה, לא מתוך קנטור, לא מתוך פגיעה אלא מתוך סבלנות וסובלנות אין קץ - כי אין לנו דרך אחרת.
אם יש משהו שלמדתי מהניסיון הקולקטיבי של כולנו במשך שנים לא מועטות זה שבסופו של דבר אם אנחנו יודעים, למרות המחלוקות, לשמור על אותו בסיס שמאחד את כולנו. אין גבול לעוצמה שלנו, אין גבול לאפשרויות שלנו ואין גבול לסיכויים שלנו. ואני לעולם לא אוותר גם על החובה לשמור על החוק, לקיים את החלטות בתי המשפט ולהגן על הדמוקרטיה הישראלית, בכל מחיר וגם על הצורך לחבק את כל חלקי החברה הישראלית ולדבר איתם כדי להצעיד את כולנו קדימה.
