נכחתי השבוע במפגש שניהל ח"כ דני יתום עם מתנגדי מינויו של חיים ברוידא לניהול מטה הבחירות של המפלגה באזור, בסניף מפלגת העבודה ברעננה. ח"כ דני יתום וחלק מחברי סניף מפלגת העבודה ברעננה, הוכיחו לי שוב, שמרוב שבילים פנימיים, מפלגת העבודה היא ישות שלא תמיד זוכרת לראות את הדרך שקבעה לעצמה, ולדבוק בה.
קצת רקע
ברעננה התמודדו בבחירות המוניציפאליות האחרונות שני מתמודדים עיקריים: נחום חופרי, שנבחר ברוב מוחץ, וחיים ברוידא, שנכנס למרוץ חצי שנה לפני חופרי, הוביל לאורך רוב תקופת הקמפיין, אולם נשאר מאחור לאחר מספר אפיזודות מבישות של התנהלות נכלולית מול הציבור ומול מתחריו.
אותו ברוידא, שבקורות חייו רשום פרק מפואר של אופוזיציונר רעשני הלוחם בשחיתויות-לכאורה של ראש העיר המיתולוגי של רעננה ויו"ר הסוכנות היהודית, זאב ביילסקי, ובעודו נאבק למען טוהר המידות, הפעיל עסק בלתי חוקי בדירה בבניין מגורים. אותו ברוידא שממטהו דלף במהלך הבחירות המוניציפאליות מכתב המתווה תוכנית הכפשה והשחרת שמו של ראש העיר הנוכחי חופרי (סגנון
פריצקי-פורז, אמרנו?), אותו ברוידא שהפעיל חפרפרת במטה מתחריו, שייחסו לו אז בעיר את השחתת פרסום חוצות של המתחרים, שתבע ממתחריו לגשת ל
פוליגרף והיה היחידי שהבריז ולא נבדק (כשראש העיר מתייצב, לדרישתו - ונמצא דובר אמת), אותו ברוידא שסגר עסקה עם
עמרי שרון (פטרונו לכאורה בבחירות ההן) במסגרתו יזמין את עוזי כהן לחבור אליו וינפנף אותו יום לאחר הבחירות, אותו ברוידא שרבים מאנשי מטהו היו אנשי סניף הליכוד המקומי, אותו ברוידא שהצהיר על תקציב קמפיין שגובהו כמחצית מספירת ערך משוער של שלטי החוצות והמודעות שהציב, אותו ברוידא שמונה ע"י דני יתום בהחלטה אישית, עצמאית וללא כל התייעצות עם תושבי רעננה וחברי סניף העבודה ברעננה, כראש מטה הבחירות של מפלגת העבודה באזור שרון שומרון.
יום ד', סניף העבודה, רעננה
דני יתום כינס את סניף העבודה ברעננה, על-מנת לשמוע את טענות אנשי הסניף נגד מינויו התמוה של ברוידא. יתום הבהיר בשיחות מוקדמות, שהוא בא לאפשר לרגשות להתאוורר, ושאין לו כוונה לשנות את עמדתו. למרות זאת, מתוך עניין אנתרופולוגי מובהק, באתי לראות ולשמוע. יתום הגיע חמוש בקבוצה קטנה, אך נבזית ואלימה, של תומכי ברוידא. מה שקרה שם, היה ההצגה הכי עצובה בעיר. חבורת ברוידא התנהלה בצעקות, קללות, בליץ מאורגן מראש ומתוזמן היטב על מתנגדי המינוי כדי להשתיק אותם כבר בתחילת הדיון. דני יתום, שהנחה את הדיון בצעקות, אמירות בוטות וגערות מתנשאות בווליום גבוה, התנהל לטעמי יותר כמו בריון ממרכז הליכוד מאשר ח"כ מהעבודה.
את הערב פתח בצעקות אימים על איתן גינסבורג, פעיל מרכזי ואהוד בעיר ובמפלגה, וחבר מועצת העיר. גינסבורג מכיר היטב את הבעייתיות האתית בפעילותו של ברוידא בשנים האחרונות. לאחר הפתיח האגרסיבי, החליט שלא לשתף פעולה עם סגנון הדיון ושתק עד סוף הערב. תומכי ברוידא קיללו וגידפו, אחד המתפרעים, אדרי, קרא לחברת מועצת הסניף ופעילה מרכזית בו, מתי בורושק - "אני אשפד אותך". לגבי חבר מועצת הסניף וחבר מועצת העיר דורון ניב ויו"ר הסניף צבי ברק, שלא נכחו במקום, צעק אדרי: "הם דפוקים". את נאצותיהם האחרות אין הנייר סובל.
בסיכום הערב, טען יתום שלא היה לו קשר מוקדם לברוידא והחלטתו אובייקטיבית ולמען טובת המפלגה. בעת שדיבר, ישב בחדר פרסומאי וחבר מפלגה המקורב ליתום והמקדם את ברוידא, ואף עורך הדין של ברוידא שהוא חתנו של אותו פרסומאי. יתום גם לא ממש נדרש לכך שבמשך הדיון צעק והשתולל על כל הערה של מתנגדי המינוי - וכשאותו אדרי התחיל לקלל את הנוכחים ולאיים עליהם באופן אישי, הוא ישב וצחק.
לצידו של יתום ישב פעיל מרכזי שאף הצליח לטרפד במהלך הדיון ובאלימות מילולית לא קטנה את מינויו של אחד מאנשי הסניף למ"מ של יו"ר הסניף, בהעדרו. ממלא-המקום נעלב עמוקות מהמיתקפה עליו והודיע שלא ישמש בתפקיד. בינתיים, בהעדר היו"ר, נשאר הסניף ללא יו"ר בפועל. לא חלפו אלא שעות ספורות עד שהסתבר, שתומך ברוידא המתקיף, שעיצב את דמות הסניף והקמפיין באזור השרון בבחירות הללו, עבר ביחד עם אלי בן-מנחם לקדימה.
יתום דחה על הסף את רוב הטיעונים של מתנגדי המינוי, בטענה שהם "אישיים" - למרות שנתן במה רחבה להתקפות אישיות ונמוכות במיוחד על מתי בורושק, איתן גינסבורג ופעילים אחרים, כולל האשמות הגובלות בהוצאת דיבה.
אפילו אני, הקטנה, לא נמלטתי מחרב לשונו המשתלחת של יתום, שלא הסכים להמשיך דיון טלפוני קודם עימי בנושא כי "את כמו בולדוג, כשאת תוקעת שיניים את לא עוזבת". לערב העצוב הזה הגעתי באיחור מה, מעבודתי. יתום צעק לעברי: "חבל שאין שעות נוספות במקום שאת עובדת בו". אגב, באותה שיחת טלפון ציין בפני יתום שניב המליץ לו על ברוידא. בררתי עם ניב, ממתנגדי ברוידא - הוא לא שוחח בעניין מעולם עם יתום.
כוח ואינטרסים
החרב הזו, שהטיל יתום, היא חרב פיפיות למפלגת העבודה ולסיכוי האלקטוראלי שלה באזור. יתום טוען כי הבאת ברוידא הליכודניק לסניף ומינויו, הם הישג גדול שלו ואינם חלק מתוכנית השתלטות של ברוידא על הסניף. לא אלו הדברים שנשמעו במדרגות, בסוף הערב. אנשי ברוידא נשמעו אומרים "הסניף שלנו" ו"זו תחילת הסוף שלהם" (=של מועצת הסניף הנוכחית). יתום הוריד אומנם את ברוידא מהטיפול ברעננה והעבירו לח"כ קולט אביטל, אולם השאיר את סמכויותיו במחוז בעינן. על כך אמרו אנשי ברוידא לרשת "
לוקל": "ברוידא יהיה המנהל האדמיניסטרטיבי של מטה הבחירות של המחוז כולו ויהיה בין היתר אחראי גם על קולט אביטל".
לאביטל לא נמסר דבר על המפגש ברעננה השבוע, כשנשאל היכן היא - ענה יתום ש"הייתה לה התחייבות קודמת". כשאביטל (לדבריה בשיחה עם אחת הפעילות) עימתה אותו עם העניין - אמר לה שלא הוא כינס את הסניף (למרות שכינס גם כינס). בסגנון התנהלות דומה כל כך לזה של ברוידא, המוכר לרעננים היטב, הולך ומתבהר מדוע, אולי, עברו הפוליטי הבעייתי של ברוידא אינו מטריד את יתום.
אדרי טלפן אחר כך לפעילי הסניף ו"לכלך" על מתנגדי המינוי באופן אישי ביותר. אחת הפעילות שאלה אותו, אם כך, האם הוא וחבריו מתכוונים להתגייס להצלחתו של ידידם ברוידא בהבאת מנדטים לעבודה באזור השרון. תשובתו היתה: "אנחנו? שאנחנו נעבוד?".
לסיכום
אני מאוד מעריכה את דני יתום ואת יכולתו לעמוד בנחישות על עמדתו - יכולת נדירה בנוף הפוליטי. זו מחמאה אמיתית, מכל הלב. רק שבעניין זה, חל ליקוי מאורות והנחישות החלה לשרת את עצמה במקום את המטרה לטובתה היא מופעלת. המטרה היא ה- 28 למרס ואיסוף מנדטים עבור מפלגת העבודה בבחירות הקרובות. ביחס אליה, אלא אם כן ישנה את איוש ראש המטה וימנה ישות מקצועי/ת, נאמנ/ה ואהוד/ה - יתום מיצה כנראה את כוחו עד תום. לי, כמי שהאלטרנטיבה החברתית והסוציאל דמוקראטית שמציגה מפלגת העבודה על הנייר, היא האלטרנטיבה היחידה בבחירות הנוכחיות – היתה תחושת אבל עמוק על הכיוון אליו התגלגלו העניינים.