בטקס הפרידה מכב' השופט מישאל חשין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, במשכן בית המשפט העליון, זה לא מכבר, הזכיר השופט מישאל חשין את התלמיד הצנום, זה אשר ישב בשורה הראשונה בשנה א' בפקולטה למשפטים.
היה זה לא אחר ממני מזוז ש"התבלט" בשאלותיו. נדמה, כי מני מזוז היה טרוד בלשאול שאלות במקום להפנים את החומר הנלמד, דבר החשוב לא פחות. לחלופין, נראה שלא לימדו שם שיעור חשוב. פרק חשוב. נושא חשוב ואקוטי. "הליך הבג"צ" הוא שיעור מאלף וחשוב שעל כל תלמיד ללמוד. אותי לימד שיעור זה עו"ד דובי ויסגלס.
שכחו,אולי, ללמד את מני מזוז כי בית המשפט העליון, לרבות בשבתו כבג"צ, הוא אשר פוסק ומכריע - ואחריו אין לך ולא כלום, למעט בקשה לדיון נוסף (במקרים נדירים) ולמעט תפילות לאל היושב במרומים כך: "אנא השם הושיע נא...".
ועוד: זכותך לכתוב מאמרים, זכותך לבקר את פסק הדין באקדמיה, במאמר, בספר, בהרצאה, אבל עליך לציית לפסיקה. "כזה ראה - וקדש". הכבוד הוא לבית המשפט העליון, לעשות כדבריו, לציית ולכבד. על סופיות הדיון - שמעת מני...?
אז אמר אתמול בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ את דברו, בהרכב תלתא, ונזף בתנועה לאיכות השלטון על שביקשה לרתום עגלות לפני סוסים. על שביקשה להביא לגרדום "נדון" שטרם בא בפני שופטיו. בג"צ רמז כי החיפזון - מהשטן. בג"צ רמז כי בטרם נערך שימוע לצחי הנגבי בפני מני מזוז, מה כי נמהר לחרוץ דין?
בא בג"צ ובעצם אומר: אם מני מזוז טרם ערך שימוע לצחי הנגבי, הרי מכאן שההכרעה הסופית בעניינו טרם נתקבלה. אם כך הוא הדבר, מה טעם שיכנסו שופטי הבג"צ, בשלב זה של ה"הליך", לנעליו של היועץ המשפטי לממשלה ויכריעו? הרי עניין לנו ב"ביצה שטרם נולדה". עניין לנו ב"זרע" שטרם בשל.
לדעתי, ההיגיון של "העליון" צרוף הוא ומשפטי כדבעי. כך גם לימדו אותנו באקדמיה. ייתכן שאת השיעור הזה שכחו ללמד את מני מזוז. ואף זאת: חרף ההחלטה מאתמול, ממשיך מזוז לזעוק אל תוך כל מיקרופון, מעל לכל בימה, את שוועתו, את קריאת הקוזאק הנגזל.
מזוז עדיין קורא בפומבי לצחי הנגבי להתפטר. ממשיך וקורא. ממשיך וצוהל. ממשיך ומתעקש. ממשיך ורומס. כאילו, כבודו של בית המשפט העליון במקומו מונח, אבל לתלמיד המצטיין מני מזוז, זה שישב אל מול חשין המורה בשורה הראשונה בפקולטה למשפטים בירושלים, יש אג'נדה משפטית משלו, תובנה משלו, הבנה משלו, ידע משלו - הוא מעל לבית המשפט העליון.
בתחילה, כששמעתי את דברי מזוז, רתחתי. זעמתי. כעסתי. התפוצצתי ממש. אלא, שמיד נתכנסתי לי בתוך עצמי ואמרתי לעצמי: "מה אתה מתרגז"? עוד לא הפנמת שהמדינה כולה באנדרלמוסיה טוטאלית ובכאוס פטאלי, כל דאלים גבר - איש הישר בעיניו יעשה?".
"מה שמותר למולך - אסור על העבד". הבג"צ יפסוק וינזוף ומני התלמיד ימשיך במשנתו ובתורתו כאילו אין בג"צ, בדיוק כשם שבעיניו אות מתה היא "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
מישהו מאיתנו טוב שיחזור לספסל הלימודים. יש שם מועדי ב' לנכשלים.
ועוד דבר, אחרון לפני סיום: כעת, משמיהר להצהיר מני מזוז- החפוז את הצהרותיו, הכיצד זה ייערך שימוע אובייקטיבי לצחי הנגבי, שימוע טהור, נקי, צרוף, נטול משוא פנים ופניות? הרי דעתו של מני מזוז נחרצת וידועה, מכאן שהליך השימוע יהיה כולו נגוע. לתשומת לב התלמיד החרוץ - מני מזוז.
