הייתי השבוע באשדוד בכנס בהשתתפותך, לקראת הבחירות של הליכוד. מלבדך היו שם ארבעת שרי הליכוד לשעבר, יושב-ראש הכנסת בהווה, יו"ר הקואליציה לשעבר, ועוד בכירים. היו שם גם הרבה קריאות "הו-הה" מפי נוער הליכוד, וצ'פחות, וביטחון בהצלחה, ופירגונים לרוב - של כל הדוברים כלפיך, ושלך בעיקר כלפי סגן ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר. המון אופטימיות ורוח התחדשות. ההינתקות לא הוזכרה אפילו ברמז.
היו לי שאלות לשאול אותך, אך המארגנים לא ראו לנכון לכלול זאת בתוכנית, אני מניח שהיו להם סיבות טובות לכך. לכן אני פונה אליך בדרך זאת, בתקווה שתראה לנכון להשיב.
יש לי הערכה רבה לפועלך - גם בטרם היותך ראש ממשלה, גם כאשר כראש-ממשלה הצלחת לתפקד למרות ה"עליהום" כלפיך ובניגוד לכל הסיכויים, גם כשבתור שר האוצר ויתרת על פופוליזם למען שיפור מצב המשק. למרות שגיאות לא מעטות שעשית, הוכחת רצון טוב, תבונה ונחישות, והשגת הישגים. מבין שלושת המועמדים לראשות הממשלה, בעיני אתה המועמד הראוי והרצוי, עדיפותך היא לא בנקודות אלא בסדר גודל. אך לא אוכל להצביע עבורך ועבור מפלגתך מבלי שייענו השאלות, שלא זכו עד כה לשום התייחסות.
שרון העביר את ההינתקות בניגוד למצע הליכוד ולתוכנית שאיתה הלכתם לבחירות. גם אם נתעלם ממניעיו, היה בזה תקדים הרה-אסון ופרס לטרור שתוצאותיו כבר נראות לעין, מעשה של נטישת ההתיישבות, בגידה בדרך, ובעיקר - רמיסת הדמוקרטיה, הן כלפי מפלגת הליכוד והן כלפי כלל ציבור הבוחרים שהעניקו לכם את השלטון.
הוא לא היה יכול לעשות זאת, לולא נהנה מתמיכת שני-שליש מחברי סיעתכם בכנסת, ואתה ביניהם. גם אחרי שבניגוד להתחייבותו לא קיים הכרעת מתפקדי הליכוד, גם אחרי שפיטר שרים כדי ליצור לתוכנית רוב בממשלה - המשכתם להעניק לו את המטרייה. ללא התמיכה שהענקתם לו, התוכנית לא הייתה עוברת. אתם אחראים באופן ישיר למעשה הנבלה.
לא שמעתי מפיך, או מפי חבריך, שום הסבר לכך, גם לא התנצלות או בקשת סליחה. אם יש לך יושר אינטלקטואלי, ואם אינך בז לתבונת הציבור - אתה חייב להתייחס לנושא. כעת, לא בעת כתיבת ספר הזכרונות. למען העתיד אסור לזלזל בעבר, ההיסטוריה נוהגת לחזור על עצמה. ובכך אני מגיע לשאלה השנייה.
בעת המאבק על ראשות הליכוד הוצגת על-ידי סילבן שלום כקיצוני, מנותק מהמציאות. את עצמו הוא תיאר כאדם פרגמטי, ער לרחשי לב הציבור ולצרכיה האמיתיים של המדינה, איש המרכז השפוי. לא הצלחתי להבחין בהבדל בין דרכו לבין זו של שרון ו-"קדימה".
בכנס באשדוד דיבר סילבן שלום על אידיאולוגיה, על כך שבית לא עוזבים. דברים כמעט זהים נכללו במכתב של שאול מופז שהגיע למתפקדי הליכוד כבר אחרי עריקתו ל-"קדימה", כשנואש מלהיבחר ליו"ר, גום נאמרו ע"י צחי הנגבי, בטרם הלך בדרכו של מופז למחרת פרסום הכוונה להעמידו לדין, מתוך אמונה תמה שעקב כך יהיה "דין הנגבי כדין שרון".
איך תשכנע את הציבור, שאחרי הבחירות לא יאסוף סילבן שלום תומכים נוספים בדרכו של שרון מבין חברי-הכנסת של הליכוד, ויחד יחברו לקדימה, הקרובה ללבם יותר מהליכוד בהנהגתך - במיוחד אם שם יהיו כסאות השרים ומכוניות הוולוו, ואילו הליכוד יהיה באופוזיציה? איך תשכנע את ציבור הבוחרים, שקולותיו לא יגנבו פעם נוספת ע"י נבחרי מפלגתך?
ובאותו הקשר - האם אתה מוכן להתחייב לפעול ככל יכולתך למניעת גניבת קולות הבוחרים, כגון באמצעות חוק שעיקרו: חבר-כנסת שיצביע בניגוד למצע לפיו נבחר, הצבעתו תפסל והוא יסולק מהכנסת. בכך אולי יושג הישג נוסף, והמפלגות יתחילו להתייחס ברצינות למצעיהן.
אדוני יושב-ראש הליכוד - מצפה שתעניק לציבור ולי את הכבוד הראוי, ותשיב בהקדם לשאלותי.
