בשני "סבבים טלפוניים" שערך בימים אלה ראש הממשלה אריאל שרון בקרב שרי ממשלתו הנפחדים, עלה בידו להשתלט על רשות השידור הממלכתית.
שלושת המעורבים בפרשה פוליטית מסריחה זו, הם אנשי צבא בכירים לשעבר: אלוף (מיל.) אריאל שרון, אלוף (מיל.) מתן וילנאי, ותת-אלוף (מיל.) בנימין (פואד) בן-אליעזר. ברקע מופיע קצין בכיר לשעבר נוסף - אלוף (מיל.) עמרם מצנע.
שרון, הטקטיקן הצבאי המנוסה, הוכיח גם במישור האזרחי שעדיין כוחו במותניו הרחבים, ועשה מה שנהוג לומר: "בית ספר" לשרי העבודה המתוסכלים, שלא הצליחו לבלום אותו למרות ההסכם הקואליציוני.
תחילה ניצל האוגדונר שרון את יצר הנקם של יו"ר מפלגת העבודה בן-אליעזר, שביקש להיפרע משר המדע והתרבות וילנאי, בגין תמיכתו הפומבית במצנע ה"כוכב" החדש של המפלגה שהפך להיות טוען נוסף לכתר.
וילנאי היה אמור לקבל את תפקיד השר הממונה על רשות השידור התפור על המידות הצרות של משרדו. לוילנאי לא היה קשה להיכנס לסנדלים של השר ללא תיק לשעבר רענן כהן, האזרח הקטן שעשה "בלגנים" לא קטנים ברשות.
אבל ראש המנהל האזרחי לשעבר ביו"ש, פואד, שנתגלה כנקמן צר האופקים, נכנע ללא קרב לשרון שלא המתין הרבה, איגף אותו משמאל, ונטל לעצמו אחרי כמה שיחות טלפוניות את תפקיד "ראש הממשלה הממונה" על הרשות.
וילנאי, שכיהן בעבר כסגן הרמטכ"ל, לא יצא למלחמה כדי להחזיר לידיו את השטח הכבוש, והסתפק במכתב ששיגר למנהיג הדגול של מפלגתו שבו הוא גילה את ישראל: "ברור לכל שרצונו של ראש הממשלה לקבל לאחריותו את רשות השידור נובע מרצונו לשלוט ברשות השידור בשנת בחירות על כל המשתמע מכך".
הסיוע הארטילרי הדליל מרובה הציד של מזכיר המפלגה, ח"כ אופיר פינס, לא הצליח להביא לנסיגה של שרון.
אבל שרון לא הסתפק בכיבוש רשות השידור, שמשמעותה האחת והיחידה היא לחץ סמוי, ואולי אף גלוי, על עיתונאי הרשות שלא למתוח ביקורת מוגזמת על הממשלה.
הדמוקרטיה הישראלית חזרה וספגה מהלומה קשה, כאשר שרון כדרכו בקודש החזיר את מדינת ישראל אחורה הרבה מעבר ל-40 ק"מ.
המהלך הבא של שרון היה שינוי הרכב הוועד המנהל של הרשות, על-מנת ליצור קרקע נוכחה להמשך הפעילות בשטח.
בשלב הראשון סולק יו"ר הרשות נחמן שי, עיתונאי בעל ותק מקצועי מרשים ורקורד צבאי של דובר צה"ל לשעבר. מה שלא עלה בידיו של רענן כהן לעשות בתקופה של שנה, הצליח שרון לעשות בשבוע.
בשלב השני הוכנה רשימה תוספת של חברי מליאה חדשים ברשות השידור שהוכנה על-ידי אנשיו הקרובים של שרון בתיאום עם היחידה המסייעת של ש"ס.
ש"ס הינה מפלגה אופורטוניסטית, זו שבגדה מזמן בציבור שולחיה זכתה כרגיל לתמורה מתאימה עבור תמיכתה בשרון (יודעי דבר טוענים שגם השתיקה המשטרתית סביב הפעלת התחנות הפירטיות שחלקן מסכנות את בטיחות הטיסות אינה בשמיים).
גם הפעם תומרנו שרי הממשלה הנרפים, לתמוך ברשימה שהוקראה טלפונית באזניהם לא בקצב הכתבה.
ספק אם הצליחו לקלוט את כל השמות ולחשוב שבריר של שניה, לפני שהשיבו בחיוב לצעד נוסף שמשמעותו פגיעה בנורמה ציבורית בסיסית.
יתכן שאחוזי הרייטינג הנמוכים של הערוץ הראשון, יהפכו בסופו של דבר את נצחונו של גנרל שרון לנצחון פירוס ולא תהיה לו משמעות מעשית בהתמודדות החזיתית מול ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ["רק" סרן (מיל.) בסיירת מטכ"ל] וגם לא ערב הבחירות לכנסת הבאה אם יזכה בהתמודדות מולו. אבל הפרשה זו מלמדת למי שהתקשה בלימודיו ו"נשאר כתה" פרק נוסף ב"תרבות השלטון" של שרון.
למרבה האירוניה, אחד הצעדים הראשונים של השלטון החדש ברשות השידור היה תוספת תוכנית משדרים לאור דן, מקורבו הנצחי, הנאמן והמסור, העקבי והנרצע של שרו,ן המשתלח בציבור המרואיינים שלו.
דן כרת בעת שירותו בצנחנים תחת פיקודו של שרון, ברית דמים, לכל החיים. והוא יעשה הכל כדי שמי שלא ירצה את שרון כראש הממשלה יקבל אותו כנשיא ארה"ב.
