מיהו ישראלי? שאלה זו צצה ועולה מפעם לפעם, מזכירה בניסוחה את שאלת, מיהו יהודי? כאשר רוצה רשות ממשלתית כלשהי להציג מיסמך חדש, או נתון סטאטיסטי ממוצע, למשל כאשר מנפיקים תעודה חדשה לאזרח, משתמשים בהמחשה או בהודעה לעיתונות בשמו של הישראלי ה"ממוצע" או האופייני: ישראל ישראלי.
לפני כשבועיים התברר, כי אין זה שם וירטואלי. נשבר המיתוס של ישראל ישראלי המיתולוגי. לא רק שקיים במציאות אדם הנושא שם כה מחייב, אלא שהוא לא אחר מאשר עבריין דרסן. ישראל ישראלי הוא הנהג שדרס למוות שתי צעירות, נמלט מן המקום בלי לעצור ולהגיש עזרה, ועוד השביע את בתו שנסעה עימו ב"איזוזו" האימתני לבל תיפצה פה. "אל תדאגי, יהיה בסדר", הרגיע אותה בבית ישראל ישראלי, איש ה"בסדר".
ישראל ישראלי הלא-וירטואלי, מלך הכביש הדרסן והברחן, הוא אותו ישראלי - תמצאו רבים כמותו על כבישי ישראל - ששם פס על החוק ואינו נשמע לקריאה-האזהרה "פסים לב". זהו אותו ישראלי, שמרגע כניסתו לרכב והתנעתו, סבור שהכביש הוא ממלכתו, בה יעשה כעולה על דעתו, יצפצף על החוק באין כמעט שוטרי תנועה שיאכפו אותו, יסע במהירות מופרזת - ולפעמים גם יחסל הולכי רגל תמימים במעבר החצייה או נהגים ונוסעים ברכב שבא ממול.
ובעיתון שבו הכותרת הראשית עוסקת ברצח ההתאבדות הזוועתי של המחבל בקו 4 בלב תל-אביב, בשישה אזרחים תמימים שחוסלו ובהם נהג האוטובוס, גם חוזר ומתפרסם סיפורו של טרוריסט-הכביש, הלא הוא ישראל ישראלי, בעדותה המצמררת של הבת האומללה. מיטל ושירן זכרן לברכה כבר לא יוכלו לאשר או להכחיש אם חצו את הצומת באור אדום, בחצות הלילה כאשר התנועה באותו כביש דלילה, אבל גם אם עברו עבירה, בוודאי לא יתכן שעונשן יהיה מוות וגופותיהן ישארו זרוקות על כביש הרצח השחור.
לא, ישראל ישראלי איננו עוד דמות וירטואלית, למרות שחשב כי ישאר כזה לאחר שנס מן המקום וניסה להסות את בתו. מזה כמה ימים מתברר לנו, לדאבון הלב ולגודל האכזבה, כי יש גם ישנו יצור כזה. הוא חי ונושם, אולי כבר נרגע מביש המזל שארע לו ואולי כבר השלים עם הידיעה שיועמד לדין, יישב איזה שנה בכלא, רשיונו יישלל לתקופת-מה, והוא יוכל לחזור במהרה למסלול חייו הרגיל ואל ה...כביש.
למרבה הצער, אנו רואים את ישראל ישראלי - או יהיה שמו אשר יהיה - בכל יום ובכל רגע, מימיננו ומשמאלנו, מלפנינו ומאחורנו - על כל כביש ובכל נתיב. הוא חסר נימוס, מפגין ביטחון עצמי מופרז, מדבר בנייד, הרדיו בפול-ווליום, עוקף מימין, חוצה קו צהוב או לבן, לעולם לא יתן זכות קדימה... הבה אף נודה, לפעמים ישראל ישראלי זה אתה, זו את, וגם אני. כמעט כל אחד מאיתנו עושה עבירות נהיגה, אבל רובנו איננו עבריינים מועדים. קרה לי לא פעם שעברתי רמזור באור כתום וגרמתי לעצמי דפיקות לב לכמה שניות. אז מה? האם אחרי לא "גנבו" את הצומת עוד מכונית או שתיים?
בכל מקום ובכל דקה נעברות עבירות תנועה - באין כמעט מי שיאכוף, באין חינוך ומשמעת עצמית לנהגים, הבטוחים ש"לי זה לא יקרה". ברוב המקרים איש אינו שם לב לאותם עבריינים. ברוב המקרים דבר לא קורה. אין תאונות, אין נפגעים, אבל בסופו של דבר - זה בכל זאת קורה. זה קרה בצומת כנות. זה קרה, קורה ויקרה בעוד הרבה צמתים. ומספרי הניספים בטרור-הדרכים כמעט אינו נופל ממספר קרבנות טרור-המתאבדים.
לא, מזה כשבועיים ישראל ישראלי איננו עוד שם וירטואלי מבית היוצר של משרד הפנים. הכל יודעים עתה, כי זה שם אמיתי של נהג ישראלי, שמתיר לעצמו לדהור בפראות, בלי לשים לב לכביש שלפניו, שנטל בשניה את חייהן של שתי צעירות תוססות ושאננות, שברח מזירת הפגע והשביע את בתו לסתום את פיה. ישראל ישראלי איננו וירטואלי. מי שמזה שבועיים ויותר וירטואליות הן מיטל ושירן מקרית עקרון.
