היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, הגיש היום (יום ד', 20.6.01) לבית המשפט העליון את תגובתו במסגרת תביעה שהוגשה כנגד תנובה בפרשת הסיליקון בחלב.
בתגובה הוא קובע, כי תנובה הטעתה את לקוחותיה בפרשת הסיליקון בחלב, ועל כן הוא מצטרף לבקשה לאשר את התביעה שהוגשה נגד תנובה, כתביעה ייצוגית.
עמדת היועץ המשפטי הוגשה היום (20.6.01) באמצעות עו"ד יעל מימון מפרקליטות המדינה.
פרשת הסיליקון בחלב - שנחשפה בעיתון מעריב על-ידי העיתונאי רונאל פישר - התייחסה לכמות של 13 מיליון ליטר חלב שיצרה תנובה בתאריכים 25.1.94 עד 6.9.95.
המדובר בחלב עמיד %1 שומן בקופסאות בנות ליטר וחצי ליטר. באותה תקופה הוסיפה תנובה לחלב חומר הנקרא דימיתיל פולסילוקסאן - הידוע גם בשם סיליקון. עמדת משרד הבריאות קבעה, כי לא ניתן לשלול סיכונים העלולים להיווצר בטווח ארוך ביחוד כאשר מדובר בכמויות גדולות של חלב.
בתאריך 11.12.95 הורשעה תנובה בגין עבירות של אי-מילוי הוראות תקן רשמי ואיסור הטעיה בפרסומת. החברה חויבה לשלם את הקנס המקסימלי הקבוע לעבירות אלו - 28,000 ש"ח.
ביום 14.9.95 הגיש תאופיק ראבי עתירה, אליה הצטרפה מאוחר יותר המועצה הישראלית לצרכנות. בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, עתרו התובעים לקבלת (החזר) מחיר החלב אשר שולם על-ידי הצרכנים הרוכשים. כמו כן דרשו פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לצרכנים עקב רכישת החלב.
על-פי עמדת רובינשטיין, חברת תנובה הפרה את איסור הטעיית הצרכן, איסור הקבוע בחוק הגנה לצרכן. היועץ קבע, כי יש בסיס משפטי להכרה, כי ההוצאות הכספיות של הצרכן עבור רכישת מוצר היו שונות אילו היה בפניו המידע האמיתי והנכון אודות הסיליקון בחלב. מדובר בפגיעה באוטונומיה של הצרכן, המתבטאת הן בהתקשרות הלא רצונית, הן בשתיית החלב שאינו עומד בתקן, והן בנזקי עוגמת נפש.
המלצת היועץ היא, כי במקרה הנדון יש בסיס משפטי לפסיקת פיצויים, אולם שיעור הפיצוי יקבע בבית המשפט. כמו כן, לנזק שנגרם לצרכנים יש בסיס משפטי, ולכן קבע כי ראוי להפוך את התביעה לתביעה יצוגית.
בחוות הדעת של היועץ משיב רובנישטיין בחיוב על זכאותו של הצרכן לתבוע ישירות יצרן אשר גרם לו להטעיה.
באשר לקושי זיהוי הצרכנים הנפגעים, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי ניתן להשתמש בטכניקת פיצוי שפותחה בארה"ב, לפיה ניתן לתת לקבוצה סעד אחר מזה המגיע על-פי דין, או לתת את הסעד לציבור ולא לקבוצה. טכניקה זו הוכרה במספר חוקים בארץ העוסקים בתביעות ייצוגיות, על-אף שהיא אינה היא נזכרת בחוק הגנת הצרכן.