שכ"ט עו"ד ועיכבון

תמצית העובדות בין המבקש, עורך-דין במקצועו, למשיבה, לקוחתו לשעבר, מתנהלת בבית משפט השלום תביעה כספית בנוגע לתשלום שכר טירחת עורך-דין, אותו נדרשה המשיבה לשלם למבקש. במסגרת התביעה, הגישה המשיבה בקשה למתן צו גילוי מסמכים. בתגובה טען המבקש, כי מסורה בידיו זכות עיכבון, וכי אם ימסור את המסמכים לעיונה של המשיבה, תאבד לו, למעשה, זכותו זו. כן טען המבקש, כי יסכים לעיון במסמכים, בתנאי שיופקד עירבון כספי בסך סכום התביעה. בית משפט השלום קבע, כי המבקש רשאי היה לעכב מסמכים שברשותו, הקשורים לשירותו כלפי לקוחתו, אך ציין גם כי זכות העיכבון אינה נהנית ממעמד-על, והורה למשיבה להמציא כתב התחייבות, לפיו כנגד מסירת המסמכים המבוקשים, תשלם את שכר-טרחת המבקש, ככל שהדבר ייפסק בהליך הראשי, וקבע כי עם מסירת כתב ההתחייבות מאת המשיבה, ימסור לה המבקש את המסמכים המבוקשים. בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור, שהגיש המבקש על החלטה זו, וקבע כי החלטת בית המשפט קמא מאזנת בין זכות העיון וחשיבות ניהול ההליך כאשר כל העובדות גלויות לכל הצדדים, לבין זכות העיכבון, ולכן אין מקום להתערב בה. כנגד החלטה זו מופנית הבקשה דנן, בה המבקש טוען, כי יש להורות, שמתן זכות עיון במסמכים למשיבה וקבלת העתקים מהם, תותנה בהפקדת ערבות כספית ממשית, או ערובה אחרת ברת-מימוש מאת צד ג' בעל יכולת פיננסית מוכחת, משום שאין בהתחייבות של המשיבה כדי להוות תחליף לזכות העיכבון, ואין היא יכולה לתרום ליכולתו של עורך-הדין להבטיח את מימושו של פסק הדין. הערעור מתקבל: התיק יוחזר לבית משפט השלום, על-מנת שזה יקבע את טיב הבטוחה המתאימה ואת שיעורה, בהתאם לטענות שיעלו בפניו בעלי-הדין. נקבע - אין להתערב בקביעות הערכאות דלמטה, כי למבקש אכן עומדת זכות עיכבון כדין, וכי מסירת המסמכים לעיון המשיבה מצריכה מתן בטוחה כלשהי למבקש. השאלה הדורשת הכרעה היא שאלת הבטוחה המתאימה שעל המשיבה להפקיד חלף זכות העיכבון, לצורך יצירת איזון הולם בין זכות העכבון של המבקש לפי חוק לשכת עורכי הדין, לזכות העיון של המשיבה, מכוח תקנות סדר הדין האזרחי. נקבע - ההתחייבות שתמציא המשיבה לשלם את שכר-טרחתו, ככל שהדבר ייפסק בהליך הראשי, אינה יכולה להוות בטוחה מתאימה עבור המבקש. התחייבות בעל-דין לקיים ולכבד את מצוות בית המשפט, אינה מוסיפה דבר על החובה החוקית המוטלת עליו ממילא בהקשר זה, וכמוה כהתחייבות למובן-מאליו. נקבע - לעומת זאת, איזון הולם יוגשם באמצעות חיוב המבקש להעמיד את המסמכים המבוקשים לעיון המשיבה, בכפוף לכך שזו תחויב להפקיד עירבון כספי מתאים. שיעורו של עירבון זה יוכרע על-ידי הערכאה הדיונית.

• *

רע"א 4733/06 עו"ד דב עצמון נ' גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ בבית המשפט העליון כבוד השופטת ע' ארבל מיום 6.7.2006