ביום 18.11.02 התייצבה לה פרקליטת המדינה, הגברת עדנה ארבל, בפני ועדת החוק, חוקה ומשפט של כנסת ישראל, ומסרה נתונים מדאיגים שהוסתרו עד כה מעיני הציבור. אמרתי נתונים מדאיגים. התכוונתי לנתונים מצמררים. זכור רק: היום זה הוא. מחר זה יהיה אתה, או בנך או בתך.
מתברר, למרבית ההלם והצער, כי הפרקליטות משהה במקרים רבים, רבים מידי, החלטותיה בענייני תיקי חקירה משטרתיים, מזה חמש שנים, אולי יותר. יו"ר ועדת החוק, חוקה ומשפט, ח"כ מיכאל (מיקי) איתן, ישב שמע ופער פה מבלי להאמין למשמע הנתונים.
כך למשל, מאה שמונים ושבעה אזרחים ממתינים להחלטת הפרקליטות, בעניינם, מאז שנת 1998. 401 אזרחים ממתינים להחלטת הפרקליטות מאז שנת 1999. 7000 אזרחים ממתינים להחלטה בעניינם - בתיקים שנפתחו בשלוש השנים האחרונות.
להזכירכם, כל אלו ממתינים להחלטת הפרקליטות [שתתעורר משנת הדוב שלה], לאחר שנים רבות בהן חקרה המשטרה, נתונים שהוסתרו ככל הנראה. ללמדך על סחבת חסרת תקדים ממש.
מסכן אותו אזרח. יום עובר, עוד יום עובר, כך חודש, רבעון, שנה ועוד שנה, התיק מעלה אבק, הפרקליטות נרדמה לה בשמירה, והוא ממתין לעניינו.
צאו וחשבו: אם יעז אותו אזרח לכתוב מכתב ולשאול "מה עלה בגורלי"? - יתעורר ישנוני אחד שם, בפרקליטות, ישלוף את התיק מתחתית האוב, ובהינף קולמוס ואגודל יחליט וישרבט: "להגיש כתב אישום כנגד הנודניק הלז...". האמינו לי - כך זה עובד שם.
הנה כי כן, חזקת החפות הידועה לכל משפטן מתחיל הפכה במדינת ישראל לחזקת הכפות.
למה חזקת כפות תקשו ותשאלו. אז אומר לכם בדיוק - ואמחיש בדוגמא.
אותו אזרח קשור וכפות בידיו וברגליו להחלטת פרקליטות המדינה.
הפרקליטות "קושרת" את האזרח, "מקבעת" אותו, "מקפיאה" אותו, כך ממש, עד להחלטה, מלקבל למשל כל מינוי באשר הוא. היא פוגעת בו ובכבודו, פוגעת בבריאותו וכיוצא בכגון דא.
כך למשל, אם האזרח סיים נניח, לצורך ההמחשה בלבד, את לימודי משפטים, הרי ברור לכל בר-בי-רב כי יקשה עליו לקבל את אישורו של הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין להתחיל את תקופת התמחותו, שהרי עומד תיק תלוי ופתוח כנגדו. לך תסביר להם ש"לא דובים ולא יער".
ממה נפשך? אותו מסכן אשר נחקר נניח במשטרה במשך כשנה, מינימום, אולי שנתיים ושלוש, המתין עד להשלמת החקירה, נניח שנתיים נוספות, [שהרי התיק הלך לפרקליטות, חזר למשטרה להשלמת חקירה, חזר לפרקליטות, שוב נשלח למשטרה להשלמת חקירה... ככה זה עובד] וכעת הוא ממתין להחלטת הפרקליטות נניח 5 שנים [כי הכל עסוקים שם בדברים אחרים - חשובים כמובן יותר...] והוא לא יוכל להתחיל את התמחותו.
ועוד נניח, לצורך ההמחשה בלבד, כי המשפט שלו [של אותו אומלל] יפתח נניח בעוד שנה [הנטל והעומס על בתי המשפט... זוכרים???] , יימשך מינימום 3 שנים [שוב, הנטל והעומס על יומנו של בית המשפט... זוכרים...?] , ימתין הוא לפסק הדין עוד 3 שנים [הרי זמנם של השופטים - בידם - ואין זה סוד - לאור העומס והנטל על בתי המשפט... ] והא לך את ה"כפות" [בידיו וברגליו] זה ה"חף" מכל פשע [זוכרים...?] ממתין עשור ומעלה, - הכל תוצאי רשלנות ואדישות [יחד ולחוד] מצד הפרקליטות - היא פרקליטות המדינה.
כסטודנט למשפטים לימדו אותי מורי המלומדים [וגם בחנו...] כי "חזקת החפות" אומרת רק כך: כל עוד אזרח לא הורשע בדין הינו ב"חזקת" חף מכל רבב. חף מכל חטא, עוון או פשע.
חזקת החפות הינה ערך עליון בעולם המשפט.
והנה, הפרקליטות נתנה לי, בשרלטנותה כי רבה, באדישותה, רעיון כביר ומבריק לעבודת הדוקטוראט, נושא שאני כל כך מחפש ["בנרות" ממש] ומתקשה למצוא.
אתיישב ואכתוב, ואוכיח את התיזה שלי, על-פיה, "חזקת החפות" האקדמית, אותה מרביצים בנו מטובי המרצים והשופטים, בהם שופטי בית המשפט העליון, שופטים בבית המשפט המחוזי ועוד רבים וטובים, בהם פרופסורים ודוקטורים מלומדים, הופכת במחי יד, בהינף קולמוס ואגודל, תוצאי שיהוי, ל"חזקת הכפות".
אמור מעתה: לא עוד חזקת החפות. מעתה רק חזקת הכפות. שנו נא את ההגדרה, במהרה, בכל הספרות המשפטית. חזקה חדשה באה לעולם - המצאת פרקליטות המדינה שלנו.
האזרח החף מכל רבב, הופך לפתע ל"בן ערובה" ממש של הפרקליטות. זמנה של הפרקליטות בידה, והיא משהה החלטות, על פני שנים. שנים רבות מידי. מאום לא "בוער" שם. הכל נעשה על מי מנוחות. יש זמן. שיטת ה"שב ואל תעשה". שיטת ה"תחליט מחר". שיטת ה"מאנייאנה".
ונניח שאותו סטודנט למשפטים, בדוגמא שלנו, לא יתחיל התמחותו, במהלך כל אותה העת, ויזוכה בערבו של יום, בחלוף 10 שנים. מי במדינת ישראל ישיב לו את אובדן שווי הכנסותיו, כעו"ד, הכנסות שאיבד תוצאי התרשלות הפרקליטות?. מי? תגידו אתם.
מדובר בשערורייה רבתי. מדובר בהפקר של ממש. אני סבור כי יש להקים, על אתר, ועדת חקירה ממלכתית בעניין.
והיכן מנגנוני הפיקוח והבקרה? והיכן היה היועץ המשפטי לממשלה עד היום? מדוע היועץ המשפטי לממשלה לא עשה דבר וחצי דבר בעניין השערורייתי הזה. אה סליחה. שכחתי. שהרי, כבודו עסוק בלובינג למינויו לכס השיפוט בבית המשפט העליון. ישנם, כך מתברר, דברים חשובים יותר...
ועוד נשאל: מדוע הממצאים הקשים הוצפו זה עתה?.
ועוד נשאל: היכן מבקר המדינה?
ולזה אשר שכח נזכיר: בשנת 1992 נפל דבר בישראל. "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". חוק יסוד זה הוגדר על-ידי נשיא בית המשפט העליון דהיום, כב' השופט אהרן ברק כ"מהפיכה החוקתית". עוד כינה ואמר: "חוק יסוד חוקתי על חוקי".
אני קורא מעל בימה נכבדה זו ללשכת עורכי הדין לדרוש הסברים מאת הפרקליטות - ויפה שעה אחת קודם.
תודה אגב על הרעיון לתיזה, רעיון שנתנה הפרקליטות - תוצאי השערורייה, המחדל, החידלון, הרשלנות.
אגב קורא יקר. זכור רק כי מחר זה עלול לקרות גם לך.
אל תאמר: "לי זה לא יקרה". עוד אינך מכיר את המלתעות של אלו השואפים לרדוף אותך ולטחון אותך עד דק. ימים יגידו...
וכבר שנינו, חזרנו ואמרנו בעבר את שאמר קיקרו [ציצרו] הפרקליט המבריק:
"הוי, הבית העתיק, כמה בלתי מתאימים הם אלו השולטים בך". אמר, וצדק.
________________
פנחס [פיני] פישלר - משפטן, כלכלן, מוסמך במנהל עסקים [M.B.A]
