"התופעה של יחסי פוליטיקה-סקרים דומה לתופעה של התמכרות לסמים" - כך אמר אתמול (יום א', 12.1.03) יו"ר הכנסת אברהם בורג בסימפוזיון בנושא פוליטיקה של סקרים שערכה הקתדרה למנהל ופוליטיקה במכללה האקדמית ספיר.
בורג ציין, כי הוא חש שבשנים האחרונות הסקרים מעצבים דעות לא פחות משהדעות מעצבות את הסקרים. "אני חש, אמר בורג, כי יש מעגל אינסופי של מניפולציות סביב הסקרים. יש סקר, פרשנות, דעת קהל, מניפולציה וחוזר חלילה. ואינני יודע מה מזין את מה", הסיף בורג.
"התופעה של יחסי פוליטיקה סקרים דומה לתופעה של התמכרות לסמים. אינני מכיר פוליטיקאי אחד שאינו מכור עד עמקי נשמתו לסקרים. אם יודעים את תוצאת הבחירות לפני שספרו את הקולות, מדוע שלא אדע את התוצאות לפני שהתקיימו הבחירות?", הוסיף.
פעם, אמר בורג, הסקרים היו כלי עבודה, היום זה לא חשוב. אם למישהו יש סקר, הוא מדליף החוצה כדי שכולם יראו. עוד מעט, אם לא יוצבו שומרים כחוק על שני היסודות: הסקרים והמערכת התקשורתית שמשווקת אותם, נגיע למצב שלא נצטרך קלפי, ובזה תבוא לסיום הדמוקרטיה הישראלית.
פרופ' דן כספי, מהמחלקה לתקשורת ,אוניברסיטת בן-גוריון, ציין כי הסקר כמתווך בין הפוליטיקאים לבין המיוצגים, מקצר את המנדט לפוליטיקאים, ולכאורה הוא מעמיק את הדמוקרטיה. מאידך, הסקר מגביל את הפוליטיקאים עם השפעות לטווח ארוך.
לדבריו, הדבר מרתיע אנשים מלהכנס לפוליטיקה. שכן זה יוצר מצב שבו המנהיג עומד כל יום לשיפוט הציבור. אחת ההשפעות המשמעותיות של הסקרים זה שהם בונים תמונה של ניידות ושל מצב נזיל.יש הבדל גדול בין התנהגות הבוחר בסקר לבין התנהגות בפועל.
עוד אמר פרופ' כספי כי הסקרים במידה מסויימת ממלאים תפקיד טקסי של פיתוח סולידריות חברתית. הסקרים משמשים להוצאת קיטור. באמצעות הסקרים, אנשים מביעים את הבקורת והמחאה. אבל בזמן הבחירות, המצביעים חוזרים הביתה ומצביעים בהתאם לנאמנות המסורתית שלהם. לעניין הוצאת הקיטור יש משמעות מרחיקה לכת. באמצעות הסקרים, מושגת ייציבות המשטר הדמוקרטי, כך כספי. יש לטפח צרכנות נכונה של סקרים.
ח"כ יובל שטייניץ, הדגיש כי לא ניתן להפריד את הסקרים מהשימוש שהתקשורת עושה בהם. הוא אינו יוצא נגד תקשורת וסקרים," אבל יש לראות כיצד אנו מצמצמים את הנזק שעושה התקשורת בתוצאות הסקרים. האם הסקרים מנבאים או קובעים את תוצאות הבחירות?", אמר ח"כ שטייניץ .
"האם הם ראיית העתיד, או קביעת העתיד?, אני סבור שגם וגם. הסקרים עושים מניפולציה של המציאות. העובדה שהתקשורת מרוכזת בידי שני בעלים מאפשרת מניפולציות. הפתרון אינו טמון בפיקוח על העיתונות, הפתרון טמון ביצירת מפת תקשורת מבוזרת יותר", כך שטייניץ.
ד"ר מינה צמח מנהלת מכון דחף הדגישה, כי סקרים הם יחידת מידע חשובה. עם זאת, מייחסים לסקרים כח יותר ממה שיש להם. "הפוליטיקאים נותנים לסקרים כח. הם אלה שמניעים את האנשים לראות את הסקרים ולהסיק מסקנות. הפוליטיקאים הם אלה שעושים שימוש לא טוב בסקרים" - אמרה ד"ר צמח.
רוני רימון יועץ אסטרטגי, ומנכ"ל משותף ברימון כהן וובר שנדוויק, אמר כי "לסקרים המתפרסמים יש השפעה על התוצאה הסופית. "אצלינו קיימת תופעת העדר: אנשים אוהבים להיות עם המנצחים ולכן הם ייטו להצביע עם המובילים. סקרים יכולים להשפיע גם על אחוז ההצבעה. יש כאלה שיתייאשו מהתוצאות, או שיחשבו שהמשחק גמור ולכן לא יבואו להצביע".
כבר היו בחירות שהוכרעו כתוצאה מכך, אמר רימון והוסיף, תופעה נוספת שיכולה להיות בבחירות לכנסת: מפלגות על סף אחוז החסימה - לא יעברו, כי מי רוצה להצביע עבור מפלגה שלא תצליח להכנס לכנסת. את התופעה הזאת מכירים היטב בכל מטות הבחירות, ומנסים להלחם בה בכל הכח.
"בבחירות מנצח מי שמצליח להכתיב את סדר היום, את הא'ג'נדה. בבחירות המוקדמות לליכוד מי שהכתיב את האג'נדה היתה התקשורת, והיתה לה אג'נדה אחת: סקרים, סקרים, סקרים. אני לא נגד פרסום סקרים, אבל אני חושב שהם צריכים להיות התוצאה ולא הסיבה. במציאות שלנו הכל נע סביב הסקרים", הוסיף רימון.
אריה רוטנברג שותף בכיר במקאן קשר בראל גם כן ציין, כי בסקרים נעשות מניפולציות שונות הן בפירסום והן באי הפרסום. "בשנים האחרונות חל שיפור עצום ברמה המקצועית של הסקרים אולם הבעיה שנותרה היא הפרשנות. ההטיה לרוב היא למען הסקופ והרייטינג, אולם אין כאן קונספוררציה", אמר רוטנברג.
רוטנברג הציע רעיון חדשני. לטענתו, כפי שמתפרסמים בעיתונות מדדים שונים המצביעים על תפקודים שונים של המשק והחברה היה רוצה לראות רשות - כגון הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה או רשות אחרת, שתמומן ותפוקח על-ידי הציבור. רשות זו תבצע סקרים שוטפים בנושאים שונים. על בסיס המידע שיתקבל יוכל כל אחד לגבש את עמדתיו וכיהן הוא עומד ביחס לאחרים.
קלמן גייר יועץ מחקר וסקרים, אפלייד אקונומיקס שהיה יועצו של רה"מ המנוח יצחק רבין, ובשנים האחרונות משמש כיועץ להערכת מדיניות וסקרים של ראש הממשלה שרון אמר כי אחת הבעיות העיקריות שבה נתקלים הסוקרים כיום היא של מפה פוליטית מפוררת שבה במדגם של 500 איש עשוי לגרום לטעויות והטיות.
בשל כך קיימים הבדלים לגיטימיים של 3-4 מנדטים בין מכונים רציניים. יש לזכור גם דבר חשוב נוסף באשר לסקרים - יש לזכור כי מדידה של כוונות הצבעה בין מערכת בחירות אחת לשניה אינה מדידה של התנהגות אלא מדידה של הסכמה, או אי הסכמה. שגיאה רווחת היא לייחס כוונות הצבעה לסקרים האלה. רק לאחר ההכרזה על מועד הבחירות - מתייחסים לכוונות הצבעה.