האלבום 'געגועים' של עופר עמר יצא לחנויות וקוצר שבחים רבים, אלבום סוחף ומרגש המשלב מוזיקת עולם, אתני ופלמנקו, האלבום פורץ גבולות וניכרת התעניינות גדולה בארץ וכן במדינות באירופה ובארה"ב, בדרך להצלחה גדולה.
אי-שם בשלהי שנות השמונים, נרקם לראשונה סיפור אהבה אמיתי בין גבר ביישן ורומנטי לגיטרה הקלאסית שלו. על פרקי אצבעותיו, חתומות עשרים ושלוש שנים של אהבה שאינה תלויה בדבר, לנגינת הפלמנקו.
כשאצבעותיו פורטות על הגיטרה הן מלטפות אותה ברוך ובעוצמה שיש בהם כדי לעורר חיים, אצבעותיו חולפות מעלי המיתרים כרחפת על-פני מים זכים.
מזה דורות שהארץ לא חוותה אירוע מחונן שכזה בתחום המוסיקה הספרדית. יודעי דבר יעידו כי לא יחלוף זמן רב עד שהשם עופר עמר יאמר באותה נשימה עם שמות גדולים בתחום מוסיקת הפלמנקו כ-פאקו דה לוסייה בעל הרקורד העולמי ובאלדי אולייר הישראלי.
עופר עמר, 36, נגן פלמנקו המגיע אלינו מהצפון, צועד בדרכו של פאקו והופך את הגיטרה הקלאסית מכלי ליווי במסורת הפלמנקו לכלי המרכזי במופע על הבמה. מכלי ליווי, לכלי עילויי.
געגועים - אלבום הביכורים שלו יראה אור בימים אלה ממש וניתן יהיה לרכוש אותו בחנויות. אלבום סוחף, מרגש, רומנטי, כואב - עוצמת רגשות המאוגדת תחת עטיפה אחת.
געגועים אוצר בתוכו שמונה קטעים, חלקם שירים וחלקם אינסטרומנטאליים, בהם מהווה הגיטרה מומנט מרכזי. הייחודיות במוסיקה של עופר היא השילוב בין מוסיקת הפלמנקו למוטיבים פיוטיים אנדלוסיים של יהדות מרוקו - אותם ספג מבית הוריו עוד בילדותו - בשילוב נגיעות מהמוסיקה הקלאסית והגאז'.
טרגדיה משפחתית, מות אימו תרצה ז"ל, שנפטרה בפתאומיות ושבעינה לא סיים לימודיו בבית הספר למוסיקה רימון - היא שהעירה בו את הניצוץ ודחקה בו לצאת לדרך אל הדיסק הנכסף, "הצורך הרגשי שלי להקדיש לאמי יצירה מהלב הוא שדחף אותי קדימה", אומר עופר, "אמא אהבה את המוסיקה שלי, היום אני יודע שה'תבלינים' שאני מוסיף למוסיקה שלי הם כנראה התבלינים של אמא".
גם לאביו שנפטר זמן לא רב אחרי אמו היה משקל רב במוטיבים המוסיקליים המאפיינים את הדיסק. "המוסיקה שלי מושפעת מאוד מהפיוטים של אבא ששמעתי בבית. בכל-עת, בשובו מבית הכנסת היה הבית מתמלא אווירת חג ופיוטיו היו נשמעים למרחוק", הוא מספר, "מכאן שהתחנות השונות בחיי נטעו בי את ההשראה לחומרים בדיסק".
ואכן, תחנות חייו השונות הנוגעות לתחום הפלמנקו, לא היו מביישות את הטוב שבנגנים. השכלתו המוסיקלית כוללת לימודים בבית הספר לפלמנקו בארה"ב, לימודים במלגה שבדרום ספרד ובבית הספר רימון.
אפילו דלקת המפרקים החמורה בה חלה בתקופת לימודיו בספרד, אשר איימה ליטול ממנו את יכולתו להמשיך לנגן, לא יכלה לה, לאהבת חייו - הפלמנקו. עופר שב לארץ ולאחר תקופת החלמתו הקים את אלמה.
אלמה (נשמה בספרדית) הרכב טריו (שלושה נגנים), שבשלוש שנות קיומו עשה חייל בקרב אוהבי מוסיקת הפלמנקו בארץ, התפרק עקב חילוקי דעות בין חברי ההרכב שנגעו לאופי המופע. העובדה שכסף ואומנות לא תמיד דרים תחת כפיפה אחת, ידועה לו אך, הוא אינו חושש ממנה ופועל במלא המרץ לקידום הדיסק, דרכו יעביר את משנתו המוסיקלית לעולם.
בימים אלה, מתנהל משא ומתן עם תזמורת פילהרמונית מהמוערכות שבגרמניה במטרה לקיים מופע משותף. במקביל, מתנהל משא ומתן עם חברת הפצה ידועה מניו-יורק, שהביעה התלהבות מאופיו הייחודי של הדיסק ומבקשת להפיצו בכל רחבי ארה"ב.
עופר טומן באמתחתו פנינים נוספות וכבר שואף גבוה יותר כשהוא נושא עיניו אל העיר ניו-יורק הגדולה "החלום שלי לקיים הופעה משותפת עם פאקו דה לוסייה בקרנגי הול", הוא מגלה ועיניו בורקות.
דומה כי אצל עופר הגיטרה ממלאת את כל הפונקציות הרגשיות בחייו, פרט כמובן לאשתו הדס, מקור תמיכתו - בשבילו הגיטרה היא החיים עצמם ומוסיקת הפלמנקו היא הרצון לחיות. כשנשאל האם יכול להיות שמשיכתו העזה דווקא למוסיקת הפלמנקו נובעת מהיותו בחור רומנטי הוא עונה "יכול להיות... אבל זה לא אני, זאת האלמה שלי שממשיכה לנגן...".