מיוחד ליום הזיכרון - "אצבע על ההדק לתמיד"

שנת 87, האינתיפאדה הראשונה, השנה בה הוקמו יחידות המסתערבים. המדינה שלחה את טובי בניה, את יפי הבלורית והתואר, להתחפש כפלשתינים ולהילחם בטרור בגופם, בעוד הם היו הזרוע המבצעת של הלוחמה בטרור, האצבע שלוחצת על ההדק, לפעמים האצבע המחסלת. הם היו גם נערים בני 18 שלמדו להרוג בדיוק מופתי בשם המדינה. היום הם גברים בני 40 חלקם עם משפחות וילדים. מה קורה עכשיו, כאשר אין להם מסגרת צבאית שמספקת להם הסברים וסיבות אידיאולוגיות, מה קורה עכשיו כאשר הם עומדים כבודדים אל מול עבר אינטנסיבי של התחפשות, חיסולים והרג? החיים לאחר השחרור מציבים חיילים רבים מול התמודדות עצומה, בה הם מרגישים מבודדים ומנותקים משאר החברה. רובם מתמודדים עם תחושה של כישלון ואשמה אל מול טראומות וזיכרונות אודות מעשים שאותם עשו או היו להם עדים בעקבות המגע הישיר של היחידה עם האוכלוסיה הפלשתינית. יחידות המסתערבים הוקמו לצורך טיפול נקודתי במטרות בלב שטח בנוי ומאוכלס, והיא פועלת בשיטות ייחודיות ובאופן מסווה לצורך חיסול או לכידה נקודתית של מבוקשים. כחלק בלתי-נפרד משגרת הפעילות שלה, חודרים הלוחמים בה אל תוך האוכלוסיה הפלשתינית כשהם מחופשים, פעמים רבות הם באים במגע ישיר עם האוכלוסיה והחיסולים של רבים מהמבוקשים נעשים בטווח אפס. החברה הישראלית והצבא כאילו מבקשים מחייליה לפרוק את כובד משאו של שירות צבאי מורכב זה עם שחרורם בבקו"ם, ולהשאירו מאחוריהם כאילו לא היה. לעיתים צפות ועולות החוויות הקשות אצל המשוחררים רק שנים רבות לאחר מכן, לעיתים זה קורה בטיול שאחרי הצבא, שם אל מול השקט והחופש, ובמפגש עם צעירים מהעולם שלא חוו חוויות דומות - הטירוף והאימה בה הם חיו במהלך השירות, מתפרצים לפתע. גם כשנראה שהכל בסדר, זה לא תמיד אומר שהחוויה נשכחה והכול מאחוריהם. בין הגברים הצעירים האלו יש כאלו החשים "מתים-חיים", מתהלכים בינינו כשבנפשם הם עדיין אי-שם בתוך מבצע ממנו לא חזרו מעולם וחלקם מהווים "פצצות מתקתקות" כשכישורי ההרג שלהם מאיימים להתפרץ ללא שליטה על קורבנות חסרי ישע. הסרט "אצבע על ההדק לתמיד" מספר את סיפורם של הלוחמים המסתערבים. היום, עשרים שנה לאחר הקמת היחידות, עדיין מסתובבים הלוחמים עם "אצבע על ההדק". הסיפור שלנו ייקח אותנו מעבר לסבלם המוכר יחסית של הלוקים בפוסט-טראומה, אל סיפורם של לוחמים שעמדו בלחצים עצומים ובעומס מבצעי עצום בהגנם על תושבי ישראל במהלך האינתיפאדה הראשונה והיום, 20 שנה אחרי, למרות שהם נראים כלפי חוץ נורמטיביים, עדיין נושאים את הצלקות של אופי השירות המיוחד שלהם. מי מטפל בהם? האם למישהו אכפת? הסרט ישודר ביום ב', 19.4, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בשעה 17:30 בערוץ 2.