נשיא עירק סדאם חוסיין שולט במדינה באמצעות עוצמה, איום והפחדה. לאזרח העירקי הפשוט, נראה סדאם חוסיין כשליט כל יכול, שמי שיקרא עליו תיגר ישלם מחיר יקר.
את המעמד הזה השיג סדאם חוסיין באמצעות חיסולים סדרתיים של מתנגדיו, עינויים, אונסים ושימוש בנשק להשמדה המונית כנגד אלו אשר העזו להביע התנגדות, או שסתם לא מצאו חן בעיני סדאם.
סביר להניח שסדאם חוסיין לא מבין על מה המהומה. "רק כך", הוא צוטט בעבר, "אפשר לשמור את השלטון במדינה כמו עירק".
חוסיין, שעלה לשלטון עם מפלגת הבעת' ב-1979, הוא המנהיג העירקי שמחזיק בשלטון בעירק לתקופה הארוכה ביותר בזמנים המודרנים. הוא עצמו היה פעיל בחיסולים פוליטיים, וצפה במשטר עירקי בלתי יציב המחלף לעיתים קרובות.
רק באמצעות הפחדה ואיומים, מאמין סדאם חוסיין, ניתן לשלוט באומה כמו עירק.
אבל מי שחושב שהטיפול בסדאם חוסיין יביא לסיום משטר העריצות בעירק טועה. את חוסיין מקיף מעגל מצומצם של נאמנים, שגם הם על הכוונת האמריקנית.
הבכיר מכולם הוא קוסאי חוסיין (37), בנו הצעיר יותר של סדאם, שמינויו לתפקיד סגנו של סדאם בצבא עירק (מאי 2001) רומז על היותו המועמד לרשת את סדאם חוסיין בבוא היום. קוסאי דיסקרטי מאוד ונראה רק לעיתים נדירות בציבור. הוא מפקד על כוחות המשמר הנשיאותיים - הכוח הצבאי המקורב והנאמן ביותר לסדאם חוסיין. הוא גם מפקד המשטרה החשאית בעירק. קוסאי נוכח בכל ההופעות האחרונות של הנשיא סדאם חוסיין. זה האיש שאמור לשלוט על עירק לאחר מותו של סדאם.
עודאי חוסיין, בנו הבכור של סדאם חוסיין (39) הוא בעל תפקיד ציבורי רחב יותר. הוא חבר בפרלמנט העירקי, אחראי על הועד האולימפי, ושולט באמצעי התקשורת. כצעיר הוא היה מוכר כ-'פלייבוי', שנהג במכונית ספורט ותמיד הופיע עם בחורה אחרת. בדצמבר 1996 עודאי נפצע פציעה קשה בניסיון חיסול. 7 שנים אחר כך, הוא עדיין צולע בעקבות אותה פגיעה. עודאי מפקד על הפאיידין, יחידה צבאית מובחרת של עירק.
איזט איברהים, הוא מספר 2 בממלכה. סגנו של סדאם חוסיין במועצת מפקדת המהפכה, המוסד הבכיר ביותר של מפלגת הבעת'. מדובר בגוף המחוקק הבכיר במדינה. איברהים (61) צמוד לרוב לסדאם חוסיין, אך בחודשים האחרונים הוא נשלח כדי לנסות לשפר את היחסים עם שכנותיה של עירק - בניסיון למנוע מתקפה.
איברהים מייצג את עירק לעיתים קרובות בכנסים ודיונים עם מדינות אחרות. הוא נחשב לחתול עם 7 נשמות. ב-1998 ניצל מניסיון חיסול באמצעות רימון בכפר השיעי קרבלה, וניצל שנה אחר כך מניסיון לעצרו בוינה ולהעמידו לדין בגין פשעי מלחמה. גם בשבועות האחרונים שיחק לו המזל, כאשר האמריקנים פספסו את השתתפותו בכנס בקטר, ולא הצליחו לעצרו.
טאהה יאסין רמדאן, סגן הנשיא מאז 1991, מעורב בקבלת כל ההחלטות החשובות בממלכה. רמדאן היה אחד המבקרים החריפים ביותר של פקחי האו"ם בעירק. הוא המדינאי הבכיר בעירק ושולט על הכלכלה העירקית ונושאים מדיניים רבים.
עלי חסאן אל-מג'יד, בן דוד של הנשיא, המגיע גם הוא מהעיר תקרית שמצפון לבגדד. זכה לכינוי "עלי כימיקלי" אחרי שפיקד על כוחות עירקים שפיזרו חומרים כימיים על אוכלוסיה כורדית בכפר הלאבג'ה ב-1988. אל-מג'יד מונה למושל הצבאי של כווית על-ידי סדאם חוסיין ב-1990, לאחר שצבא עירק פלש אליה.
למרות סדרה ארוכה של מעשי רשע, אל-מג'יד ידוע במיוחד ברשעות שהפגין בעת דיכוי מרד שהחל בדרום עירק - במהלכו דאג אישית לחיסולם של כל מתנגדי השלטון, משפחותיהם וילדיהם.
טארק עזיז, סגן ראש ממשלת עירק ושר החוץ לשעבר. שימש כדובר הממשל העירקי במלחמה המפרץ הראשונה, במקביל להיותו שר החוץ. עזיז (67) הוא נוצרי, דובר אנגלית מצויינת. הוא ככל הנראה האישיות העירקית המוכרת ביותר למעט סדאם חוסיין.
עזיז מוצא את עצמו מגן לעיתים קרובות על העמדה העירקית בפני התקשורת העולמית.
אלו הם האישים המקיפים את סדאם חוסיין - הקרובים אליו ביותר. עליהם הוא סומך, אבל לא בעיניים עצומות. סדאם חוסיין כבר ידע בגידות גם מאנשים שאמורים היו להיות קרובים אליו ביותר.
כדי לחסל את המשטר העירקי, לא די יהיה בהסרתו של סדאם חוסיין - אלא תידרש גם הסרתם של מקורביו.
