נקודת האל חזור: איך אבדה לבאג'יו התהילה

פוני קופצני, צמה ילדותית ומגע של קסם ברגליים איפיינו את הגיבור האמיתי של גביע העולם 1994. בעצם, את מי שפיספס את ההזדמנות להיות הגיבור. המונדיאל בארצות הברית תמיד ייזכר בזכות ההצגה של רומאריו ובבטו, ההרחקה של מראדונה, האנרגיה של בולגריה, שבדיה ורומניה והשער העצמי ההוא של אנדרס אסקובר הקולומביאני. כולם זכרונות שחרוטים עמוק אצל חובבי הכדורגל, כולם היו נדחקים לאחור אם הכדור ההוא של באג'יו היה חולף מתחת למשקוף במקום מעליו. 

המהדורה ה-15 של המפעל עמדה תחת ענן כבד של סימני שאלה כבר מההחלטה על זהות המארחת. לא שמישהו חשד שאין ביכולתם של האמריקנים להרים כזה פרויקט, אלא שהעניין המועט בענף ובנבחרת המקומית איימו להעיב על הקסם של המשחק. ארצות הברית התמודדה על האירוח עם מרוקו נטולת התשתיות ועם ברזיל מוכת הפשע והאינפלציה של 300 אחוזים בשנה, ולא התקשתה לגרוף את הקופה. צ'ילה פרשה מהמירוץ בשלב מוקדם והדוד סם הפיק טורניר מושקע, ששבר את כל שיאי הקהל עם 3,587,538 צופים, ממוצע של 68,991 למשחק.

פוני קופצני, צמה ילדותית ומגע של קסם ברגליים איפיינו את הגיבור האמיתי של גביע העולם 1994. בעצם, את מי שפיספס את ההזדמנות להיות הגיבור. המונדיאל בארצות הברית תמיד ייזכר בזכות ההצגה של רומאריו ובבטו, ההרחקה של מראדונה, האנרגיה של בולגריה, שבדיה ורומניה והשער העצמי ההוא של אנדרס אסקובר הקולומביאני. כולם זכרונות שחרוטים עמוק אצל חובבי הכדורגל, כולם היו נדחקים לאחור אם הכדור ההוא של באג'יו היה חולף מתחת למשקוף במקום מעליו. 

המהדורה ה-15 של המפעל עמדה תחת ענן כבד של סימני שאלה כבר מההחלטה על זהות המארחת. לא שמישהו חשד שאין ביכולתם של האמריקנים להרים כזה פרויקט, אלא שהעניין המועט בענף ובנבחרת המקומית איימו להעיב על הקסם של המשחק. ארצות הברית התמודדה על האירוח עם מרוקו נטולת התשתיות ועם ברזיל מוכת הפשע והאינפלציה של 300 אחוזים בשנה, ולא התקשתה לגרוף את הקופה. צ'ילה פרשה מהמירוץ בשלב מוקדם והדוד סם הפיק טורניר מושקע, ששבר את כל שיאי הקהל עם 3,587,538 צופים, ממוצע של 68,991 למשחק.

מול 94,194 צופים ברוז בול סיימו שתי הנבחרות המצליחות בתולדות המפעל גמר ראשון בהיסטוריה בלי שערים. המשרוקית של שאנדור פול ההונגרי נתנה את האות לדו-קרב הפנדלים וכל העולם כסס ציפורניים בציפיה דרוכה. בארזי החמיץ את הראשון, אך פאליוקה מיד עצר את הבעיטה של מרסיו סנטוס. הכיבושים נמשכו ובמצב של 2:2 הצליח טפארל לבלום את הכדור של דניאלה מסארו. דונגה, אז קפטן ברזיל והיום המאמן, מצא את הרשת והעמיד את האיטלקים בבעיה. פספוס, והגביע של הסלסאו. שער, ואחד מחבריו סוגר את הסיפור. רוברטו באג'יו, האיש שאלמלא הוא האזורה כלל לא הייתה מגיעה למעמד, ניגש לנקודה הלבנה. למעשה, לא הייתה לו כמעט אפשרות לצאת המרוויח הגדול, אבל הוא הפסיד הרבה יותר ממה שהיה בקופה. הגיבור של איטליה, פנדליסט קבוע בקבוצותיו ובנבחרת, הרים מבט, הניף רגל ושלח את הכדור למרומי היציע שמאחורי השער.

רומאריו נשאר עם הגביע, עם פרס המצטיין ועם תואר שחקן השנה בעולם. רוברטו באג'יו, הדמות הכי הירואית בטורניר, הפך לדמות הטראגית של הענף בן רגע. בהמשך הוא זכה בדאבל עם יובנטוס, קטף אליפות עם מילאן, קרע רשתות במדי בולוניה ופרש עם מאזן מרשים של 106 פנדלים מוצלחים, כולל אחד בגביע העולם הבא ב-1998. חבל שדווקא את הבעיטה האומללה ההיא בארצות הברית 1994 כולם יזכרו לו.