השבוע נודע לי, כי יועצת ראש הממשלה לענייני נשים, ראש הרשות לקידום מעמד האשה, הגברת רונית לב-ארי, מינתה גבר ושמו עדי עדאווי מטוראן ל"מרכז פרויקטים במגזר הערבי בנושא נשים"; או בסלנג - יועץ לענייני נשים במגזר הערבי.
לב-ארי, שמסיימת השבוע את תפקידה, טענה בפני שבמשך שנתיים וחצי היא רוקמת את התפקיד הנ"ל לאשה והופתעה גם היא שנציבות שרות המדינה בחרה גבר, אולם כמי שמאמינה שהדרך לשוויון היא של שני המינים - היא חושבת שהוא בהחלט יכול למלא את תפקידו נאמנה. לדבריה, התפקיד אינו מינוי, כי אם מכרז אליו ניגשו מס' מועמדים ומועמדות והיות ועל-פי חוק שוויון ההזדמנויות יש לקחת את המוכשר מהמועמדים אם אין אשה ששווה לו בכישוריה - נבחר עדאווי.
היועצות לענייני נשים במועצות ובעיריות השונות במגזר הערבי, חושבות אחרת. הן לא ידעו שהיה מכרז, ורונית לב-ארי לא ענתה על שאלתי לגבי האם יידעה אותן מלבד האמירה שהיא "מדברת על תפקיד כזה כבר הרבה זמן ויש נשים ששאלה ולא תיקחנה תפקיד כזה כי הוא כרוך בלהיות הרבה מחוץ לבית, בתל אביב". היועצות טוענות, שלו היו יודעות שיש מכרז, לפחות שתיים או שלוש מהן היו ניגשות אליו.
בפרלמנט הנשים האחרון שנערך בשבוע שעבר (26.3.03) בטירה, מחתה בחריפות הנייה שביטה, מנחת הערב, על המינוי. לדבריה, עידאווי - שישב בקהל - נעלב מגינוי מינויו. היא הבהירה לו בשיחה אישית מאוחר יותר, כי הגינוי אינו אישי. כפי שאין למנות אשה יהודיה ליועצת לענייני נשים ערביות, כך אין למנות גבר ערבי. המסר לנשים הערביות הוא קשה ולוקח את קידומן בעיני עצמן ובעיני החברה המאוד פטריאכלית שהן חיות בה שנים לאחור: צריך גבר שינהל עבורן את העניינים, וניתן למנות גם גברים במועצות המקומיות במקום נשים שמונו עד כה.
עדאווי, בשיחה איתי, הוסיף לנושא המכרז, שהפרסום היה אך ורק בחוברת מכרזים שמוציאה נציבות שרות המדינה שדבר קיומה מתפרסם בחלק מהעיתונים. חשוב לציין שהחוברת אינה מגיעה לידי מי שאינם מחפשים אותה.
מאחר ולב-ארי לא חשה עצמה מחוייבת ליידע אישית את המועמדות הפוטנציאליות בדבר צאת המכרז, לא מפליא אותי סיפורו של עדאווי שחמישה גברים הגיעו לוועדת הראיונות של הנציבות, מתוכם נבחר המתאים ביותר.
כאזרחית מדינת ישראל אני לא רוצה אפילו להתחיל לתאר לעצמי את הלכי הרוח ומערכת השיקולים של ועדת ראיונות כזו, שבוחרת גבר ערבי כיועץ לענייני נשים ערביות בחברה דכאנית, שרק נשים יכולות להוות בה קול אמיתי וממשי למצוקותיהן. האם אלו הוועדות שבוחרות גם נושאי ונושאות תפקידם למשרות חינוך? כלכלה?
משיחתי עם עדאווי, אין לי ספק שמדובר באדם טוב ומוכשר שיתאים לכל תפקיד אחר שהמדינה תרצה לתת לו, ואף חשוב שהמדינה תשמור שכמוהו בקרב מועסקיה, למען העתיד של כולנו. אולם מינויו לטיפול בנושאי נשים הוא שערורייתי בעיני.
נהמה ריזאווי מקלאנסווה, מספרת על הארועים שקדמו למכרז שלא פורסם כראוי.
ריזאווי היא אחת מחמש יועצות שעברו קורס מקצועי בן שנה באוניברסיטת בר-אילן, שמכשיר אותן לתפקידן כיועצות לענייני נשים במגזר הערבי (קורס שעדאווי לא עבר, כמובן). את הטקס שנערך במשרד ראש הממשלה לרגל חלוקת תעודות הגמר של הקורס, קבעו לתאריך בו חל גם חג העיד אל-פיטר. היועצות הערביות, כמובן, לא הגיעו, כך שגם אם נאמר משהו על התפקיד - הן לא היו בקהל.
חודשיים מאוחר יותר, כינסה הרשות לקידום מעמד האשה מפגש יועצות ארצי בחדרה - בדיוק במועדו של חג אל-אידחה. הפעם, לא ויתרו היועצות. ריזאווי שיגרה פקסים לכל יעד אפשרי במשרד ראש הממשלה וסביבותיו והכינוס נדחה בשבוע. במהלך השבוע הזה נודע להן על המינוי של עדי עדאווי. היועצות, בזעזוע, רצו להביע מחאה בהימנעות מהגעה לכנס בחדרה. אולם ריזאווי, שנאבקה לשנות את מועדו של הכנס, העדיפה לעודד הגעה ומחאה ישירה שם.
המחאה נמשכה גם למכתבים שכתבה סוריה נג'ידת, אחת היועצות מן הצפון, לדיון הנוקב שנערך בשבוע שעבר בפרלמנט הנשים ולסערה שמעורר המינוי בקרב נשים ערביות, היועצות שלא יודעו שהיה מכרז, ארגוני נשים וארגונים פמיניסטיים שונים.
כל היועצות ונשות הארגונים שמחו, ללא יוצא מן הכלל, חסו על האיש עצמו ועל פרנסתו. אולם קיימת הסכמה רחבה ביניהן, על סכנת נסיגה במעמדה של האשה הערביה. עדאווי, מצידו, הסביר לי ש"דווקא הוא" יכול לפנות ביתר קלות ולסדר את ענייניה מול אנשי דת ערבים, ראשי מועצות וכדומה.
לב-ארי מחתה בתוקף על ההשערה שמא עולה מן המינוי התמוה הזה ניחוח פוליטי, בהיות שניהם (לב-ארי ועדאווי) משוייכים למפלגת העבודה. לב-ארי קראה להשערה "מצחיקה", וציינה בפני שמאז רצח רבין אינה פעילה במפלגה. כמו כן ציינה לב-ארי שהמינוי לראש הוועדה לקידום מעמד האשה הוא מינוי מקצועי ולא פוליטי, כך שאינו קשור לשיוכה המפלגתי.
האמנם? רק לא מזמן סערו הרוחות על פיטוריה עקב היותה מינוי של מפלגת העבודה, שכזכור לא הצטרפה הפעם לממשלה. לב-ארי אמרה עוד, כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי (רו"ח), "ביקש ממני לפנות לנציבות שירות המדינה על-מנת שזו תפעל לבחירת אשה ערביה לתפקיד זה. למרות שבעיניי, כפי שדגשתי בשיחתנו, המאבק הפמיניסטי הוא מאבק חברתי של נשים וגברים כאחד, עשיתי כמובן כמצוותו של המנכ"ל. קיבלתי תשובה מהנציבות שהנושא בטיפול".
לאור המינוי המאוד לא מקצועי של גבר כיועץ לענייני נשים במגזר הערבי, אני תמהה:
האם, החל ממועד עזיבתה הקרוב של לב-ארי את משרדה, נזכה לראות גם שם גבר במקומה? שום דבר כבר לא יפתיע אותי.
_________________
המאמר מפורסם גם ב-
www.haderech.co.il