שני משחקים נותרו בטורניר הזה – המשחק החשוב מכולם והמשחק הפחות-חשוב מכולם. מבחינתנו, זה זמן מעולה להתחיל לסכם, וכאן אנחנו מגישים לכם את רשימת המשתדרגים. הרי זהו אחד מהכוחות הגדולים של הטורניר הזה – לקחת שמות שההדיוטות לא שמעו עליהם מעולם ולהפוך אותם לבני בית. החלטנו ללכת על 10 שחקנים ומאמן. הקריטריון הוא לא חד וברור, אבל הולך בערך כך: השחקן חייב לסיים את הטורניר הזה הרבה יותר מפורסם משהתחיל אותו, וזה חייב לבוא לידי ביטוי במישור המקצועי. כלומר, שבעתיד הקרוב תהיה לו אפשרות ממשית להשתדרג מקצועית, בזכות הטורניר.
רוצים לעשות כסף במונדיאל? היכנסו לאיזור הווינר המשודרג
כדי להבין טוב יותר את הקריטריון, הנה 10 שנלקחו בחשבון ונשארו בחוץ: חוסטו וייאר (כי בגיל 33 לא יגיע הרבה יותר גבוה מוויאדוליד), מנואל נוייר (כי למרות היכולת, כולם כבר ידעו מי הוא), צ'ו יונג פארק (עכשיו השם שלו אמנם קצת יותר מוכר, אבל הוא בכל זאת כבר שנתיים שחקן הרכב במונאקו), דייגו פורלאן (אמנם החודש הגדול בקריירה שלו, אבל המשך לעונה אדירה. ולא לשכוח – זה שחקן שזכה פעמיים בנעל הזהב של אירופה), מסוט אוזיל (כי חובבי כדורגל ידעו מי הוא אפילו עוד לפני שקרקס את כולם באליפות אירופה עד 21 בשנה שעברה. ובקיץ האחרון ורדר ברמן מכרה את דייגו ליובה כדי לפנות לו את הבמה), ג'רום בואטנג (כי מנצ'סטר סיטי קנתה אותו ב-11 מיליון פאונד עוד לפני שהטורניר התחיל), מארטן סטקלנבורג (יצא מצילו של ואן דר סאר, אבל זה לא שדרוג מספיק משמעותי בשביל מי שימשיך לעונה שישית כשוער הראשון של אייאקס), רוברט ויטק (כי רגע לפני הטורניר אנקרגוצ'ו רכשה את בן ה-28 באופן קבוע. זה לא שמחר נראה אותו מככב בפרמייר-ליג), מייקל בראדלי (בפנקסים של הסקאוטים הוא כבר היה רשום עוד קודם, ובארה"ב היו כאלה שבלטו יותר).
אם תספרו שוב, תראו שניפינו תשעה ולא עשרה. היה קשה מדי. אז החלטנו לעשות רשימה של 11. כמו הרכב, רק לא הרכב. קבלו אותם:
אדוארדו (שוער, 27, פורטוגל)
פורטוגל הגיעה לטורניר עם שלושה שוערים שחלקו יחד 18 הופעות בין-לאומיות. אדוארדו (15) היה השוער הראשון, המשך ישיר ליכולת הטובה שהפגין בליגה. אלא שבליגה הוא עשה את זה במדי בראגה. טורניר אחד טוב מול כל העולם, והופ – גנואה משאילה את מרקו אמליה למילאן וקונה את הפורטוגלי ב-4 מיליון יורו. כסף גדול עבור כל הצדדים. ממועדון בינוני מפורטוגל לקבוצת מרכז טבלה בסרייה A תוך שלושה שבועות. זה מספיק כדי להיכנס לרשימה.
צ'ה דו רי (מגן ימני, 29, קוריאה הדרומית)
מהרגע שסיים אוניברסיטה בקוריאה בגיל 22, דו רי הגשים את החלום של כל כדורגלן אסיאתי – לשחק באירופה. אלא שבאייר לברקוזן שרכשה אותו לא עשתה בו שימוש והקפידה לשלוח אותו בהשאלות לכל מיני מקומות. 8 שנים הוא הסתובב בקבוצות קטנות בגרמניה. ואז הגיע מונדיאל דרום אפריקה 2010. המגן הגבוה, החזק והקירח בלט מבין חבריו לנבחרת קודם כל פיזית, ובהמשך גם הודות למהירות ולנוכחות שהפגין בחלק הקדמי. עכשיו הוא יכול להופיע בליגת האלופות, אחרי שסלטיק החתימה אותו. אחלה תזמון לסיים בו חוזה.
פאביו קוונטראו (מגן שמאלי, 22, פורטוגל)
נכון, יכול להיות שזו התסרוקת הנוראית שמשכה תשומת לב לפני כל דבר אחר. אבל אחרי שירדו העיניים מהפריזורה, פתאום אפשר היה להבין למה בגיל 22 ועם מעט מאוד הופעות בינ"ל קרלוס קיירוש זרק אותו למים הכי עמוקים שיש. קוונטראו, שסוף סוף קיבל הזדמנות בבנפיקה בעונה האחרונה וסיפק 8 בישולים בדרך לזכיה באליפות, מצליח לשלב מהירות ודיוק, הוא מוסר נהדר ומגביה מצוין (76% במסירות בטורניר, 48% בכדורים ארוכים), והכושר והמחויבות שלו מספיקים כדי להראות נוכחות גם בהגנה. פאביו+קוונטראו+גוגל ניוז = הרבה דיבורים על מעבר בהרבה כסף למועדון עשיר באנגליה או בספרד. שאנחנו נתווכח עם גוגל ניוז?!
גרגורי ואן דר ויל (מגן ימני, 22, הולנד)
האמת? על הנייר מקרה דומה לשל קוונטראו, אז אל תתפלאו אם השניים האלה יאיישו את האגפים של הגנות עשירות מאוד כבר בעוד כמה שבועות. אולי אפילו של אותה הגנה. אחרי שתי עונות בבוגרים של אייאקס, ב-2008 הפך שם לשחקן הרכב והעונה – בדיוק בזמן לפני המונדיאל – עם 6 שערי ליגה (זה מגן, כן?) היה מספיק טוב כדי להפוך לקבוע גם אצל ברט ואן מרוויק. מהרגע הראשון של הטורניר, ואן דר ויל בלט. העובדה שהאוראנג' בגמר רק תאיץ את העזיבה ותהפוך אותו מהר מאוד לעוד כוכב שעזב את אייאקס הרבה לפני שהיא הספיקה באמת ליהנות ממנו. לפחות שהכסף יהיה טוב.
סיפיווה טשבאלאלה (קשר שמאלי, 25, דרום אפריקה)
הכתפיים והשיער משווים לו מראה כוחני במיוחד כשהוא פורץ באגף. את תשומת הלב שלנו זה משך כבר לפני שנה בגביע הקונפדרציות. השער היפה שכבש – הראשון בטורניר כולו – הסב לו את תשומת הלב שהכשרון שלו ראוי לה. תוצאות טיפה יותר טובות של הבפאנה בפאנה היו הופכות אותו ללהיט גדול כבר עכשיו. אבל גם ככה אפשר להיות בטוחים, בקרוב הוא יהיה רק אוהד של קייזר צ'יפס.
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/8/177978.jpg
קייסוקה הונדה (קשר התקפי, 24, יפן)
בסוף 2009 צסק"א שמה עליו 6 מיליוני יורו כשהוציאה אותו מהליגה ההולנדית, והשער שכבש מול סביליה בשמינית הגמר בבעיטה חופשית לא רק עשה היסטוריה כשהפך אותו ליפני הראשון שכובש בשלבי הנוק-אאוט של הצ'מפיונס – אלא גם הפיח תקוות בכל מי שמחבב את הסמוראים לקראת המונדיאל. צמד שערים בטורניר, 23 עבירות שסחט והעפלה לשמינית הגמר הפכו את הונדה לא רק לשם מוכר – לזה דאגה כבר מזמן חברת המכוניות – אלא גם לפרצוף מוכר בקרב כל חובב כדורגל. לרוע מזלו, לצסק"א יש מספיק כסף כדי לשמור אותו אצלה עוד קצת. אבל לא להרבה זמן, לא להרבה.
ולדימיר וייס (קשר ימני, 20, סלובקיה)
בדומה למייקל בראדלי, וייס לרגע לא נותן לאף אחד תחושה שהוא על המגרש כי אבא שלו הוא האיש שמחליט. סלובקיה נתנה טורניר טוב שניפק הישג היסטורי ומספר שחקנים הוכיחו לעולם שהם במעמד הזה ממש לא במקרה. וייס המהיר, טכני, אגרסיבי ובוסרי, משך הרבה עיניים ממארק המשיק, שזו אמורה להיות הנבחרת שלו. וייס שייך למנצ'סטר סיטי וכנראה יושאל השנה שוב, אבל בטורניר הזה הוא הוכיח לרוברטו מנצ'יני שזה פרוספקט אחד שלא כדאי לו להזיז הצידה בשביל רכש נוצץ.
תומאס מולר (קשר התקפי, 20, גרמניה)
בתחילת העונה: שחקן צעיר שחייב להיאבק על מקומו בהרכב. בסוף העונה: 4 שערים ו-3 בישולים במונדיאל (אף אחד לא כבש ובישל יותר ממנו), השחקן שחסרונו מול ספרד הוא אחת הסיבות העיקריות להדחתה של גרמניה בחצי הגמר. קשה לחשוב על שדרוג משמעותי יותר – הרי כשיחזרו כולם למחנה האימון של באיירן, מולר יעשה זאת ככוכב של הנבחרת. יותר מראדונה לא יקום ממסיבת עיתונאים כי הושיבו אותם אחד ליד השני.
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/9/177979.jpg
אסמואה ג'יאן (חלוץ, 24, גאנה)
הוא נראה בן הרבה יותר מ-24. הוא לובש חולצה עם מספר של מגן. ועדיין, זהו חלוץ צעיר ומסוכן שנמצא בשיאו. למרות שראן רכשה אותו לפני שנתיים ב-8 מיליוני יורו, עכשיו – אחרי שהפגין יכולת מאוד גבוהה לאורך כל הטורניר, היה דומיננטי במסע של הכוכבים השחורים לרבע הגמר ועל הדרך כבש שלושה שערים – היא יכולה לעשות עליו קופה. אפילו מהחמצת הפנדל מול אורוגוואי יצא טוב כשכבש את הראשון בדו-קרב רגעים ספורים לאחר מכן. בדומה למולר, הרשימה הזו קטנה עליו. מדובר במועמד לגיטימי לגמרי לנבחרת הטורניר.
אלכסיס סאנצ'ס (קיצוני, 21, צ'ילה)
מהירות, כדרור, התלהבות ויצירתיות ברמות הגבוהות ביותר הכניסו את סאנצ'ס לפנקסים של מגלי כשרונות כבר לפני שלוש שנים. כשמדברים על פרוספקטים מלהיבים בעולם הכדורגל, סאנצ'ס תמיד מוזכר. אך למרות זאת, וגם אם סיים את הטורניר בלי שער, צ'ילה מצאה עצמה בשמינית הגמר וסאנצ'ס קצר מחמאות מכל עבר. עם עניין מצד מנצ'סטר יונייטד, אודינזה לא תחזיק בו עוד הרבה זמן.
לואיס סוארס (חלוץ, 23, אורוגוואי)
49 שערים ב-48 הופעות בכל המסגרות כבש סוארס בעונה האחרונה במדי אייאקס. בינואר היו דיבורים בווליום גבוה על מעבר לברצלונה. חובבי כדורגל – גם ממוצעים – ידעו שמחכה להם משהו מעניין בחוד של נבחרת אורוגוואי. ועדיין, לכזה טורניר אף אחד לא ציפה. אורוגוואי טיפסה עד חצי הגמר בהופעה היסטורית, ולסוארס – בועט נהדר, כובש מחונן, מוסר מצוין ושחקן נשמה – היה אולי את החלק הכי גדול בהישג הזה. לכל הפחות, גדול כמו של פורלאן. השער המרהיב מול קוריאה שהעלה אותם לרבע הגמר היה השיא המקצועי שלו בטורניר. נגיעת היד שהעלתה את אורוגוואי לחצי הגמר הייתה השיא הרגשי. איפה שלא ישחק בעונה הבאה, ולא משנה הסכום בו יימכר - סוארס הפך בשלושה שבועות לשם שגם עקרות בית מכירות. ככה זה כשאלוהים נוגע.
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/0/177980.jpg