|
צריך ואפשרי
<
כנסת ישראל היתה יכולה לקנות את עולמה אם היתה נרתמת לחוקק חוק יסוד 'חוק קביעוּת יִשוב יהודי בארץ-ישראל'. הצורך בוער והחקיקה אפשרית - עכשיו. חזקה על שליחים ישרי דרך של המחנה הלאומי בכנסת, אלו שאינם מסוגלים להתכחש לסכנה הקיומית שב"מפת הדרכים" ("מכת הדרכים"?, "מפת השלבים"?) ושלא איבדו את כושר החיוּת היהודי, שיפשילו מיד שרוולים ללטש את נוסח החֹק ויתיצבו כאיש אחד כדי להעבירו.
קדושת ישוב יהודי וערכו
ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, בנוסף להיותה מצווה יהודית וערך יהודי עליון, היא הגורם העיקרי שקבע, קובע ויקבע את הקיום היהודי. הן את ההאחזות בשרשי האומה בארץ ישראל והן את אדמת הארץ בה יכולים יהודים לחיות, לבנות ולהיבנות. שני בסיסי קיום אלו משלימים זה את זה.
עד למעשה בגין בסיני - מסירת החבל למצרים בתשל"ח ועקירת היישוב היהודי שם בתשמ"ב, ברור היה שיישוב יהודי בארץ ישראל הוא בלתי עקיר. מכסימום, הוא כביש זמנית: צבא ערבי יכול לכבוש ישוב, אך אם חו"ח זה יקרה, מדינת האומה היהודית מחוייבת לשחררו בהזדמנות הראשונה. כפר עציון חיכה 19 שנה. עין זיוון שוחרר כעבור 4 ימים. היה ברור שכל הסדר עם איזשהו חלק של האומה הערבית ישרטט את קו הפסקת האש כך שישוב יהודי יהיה בריבונות ישראל. ויהא זה הסכם עם מדינה או עם "רשות"; עם "עַם" ערבי אמיתי או עם עַם שהומצא לצורך נגיסת אדמה מהיהודי. ויקרא הקו הזמני איך שיִקרא: 'הודנא', "שלום" או "שמודנא".
מעשה מסירת סיני ועקירת היישובים בו התריסו מול קדושת ההתישבות וערכה הקיומי. כצפוי, מאז אותה שמיטת אדמה אומללה, מידרדרת ישראל במשעול הֵחלשות. "מפת הדרכים" מסמנת תחנה סופית: גבולות אושוויץ. קו עקירת הישובים עפ"י תכנית השלבים. ממשלת ישראל הנוכחית, שקרסה מפני לחץ בינ"ל, איבדה את רצון החיים היהודי ואת צלם האנוש הציוני, מוציאה את התכנית השטנית לפועל, כסומא בארובה. וכעת זה ממש לא משנה מה שורש קריסתה: חולשת דעת, התבטלות אל מול הסמול הישראלי או חסר אמוני ב"מנהיגי" המחנה הלאומי. מה שברור הוא שממשלה זו, כל עוד היא מושלת, חייבת להיות מוגנת בפני עצמה: מוגבלת ביכולתה לעקור ישוב יהודי בארץ ישראל, בחוק. נדרש לכן בדחיפות חוק יסוד שיעגן את הקביעות ואת אי-העקירות של יישוב יהודי בארץ-ישראל.
חוק אי-עקירות ישוב יהודי בארץ-ישראל
יישוב יהודי בארץ ישראל הוא יישות קבע במקומו. ממשלת המדינה היהודית מחוייבת באבטחת שלום בני קהילתו, ביטחונם ואורח חייהם הנורמלי, ובאבטחת חוסנו החברתי והכלכלי.של היישוב.
הבהרות
· 'ישוב יהודי' הוא יישוב שהוקם ע"י קהילה יהודית באישור גוף מיישב ממלכתי, או שנוסד לפני פריצת מדינת ישראל, בכל השטח שבשליטת מדינת ישראל: ירושלים ורמת הגולן שעליהם הוחלו החוק והריבונות הישראלים באופן מלא, שטחים שעליהם הוחלה הריבונות בצו ב-1948, ושטחים בשלטון צבאי ישראלי.
· קביעוּת ישוב מחייבת ריבונות המדינה היהודית עליו. אלמלא כן, עלולה ממשלה בישראל - אם חו"ח קרסה בפני לחצים חיצוניים, לנטוש את ישוב לחסדי פורעים. מקרה אוסלו בכלל וקבר יוסף בפרט מלמדים שתרחיש של מסירת בטחון יישוב יהודי לידי מחבלים (החותמים על הודנא כפי שעשו עם בני קורייש), אינו בשמים.
· אופי הישוב ואופי בני קהילתו חייבים להשתמר. שאלמלא כן, אין להוציא מכלל אפשרות, שממשלת ישראל, אם חו"ח איבדה את עצמאותה ועצמיותה, עלולה להאנס לעשות טיהור אתני מיהודים - בישוב יהודי. כן (באנחה גדולה), גם זה יתכן!
· חוק אי-עקירוּת יִשוב יהודי בארץ-ישראל אמור להיות חוק יסוד, כמו חוק השבות או חוק כבוד האדם וחרותו. ככזה, ימנע החוק פעולות מתחכמות של הממשלה או רשויות אחרות - כגון בג"צ, שיעמדו בסתירה אליו.
נחיצות החוק גם אלולא "מפת השלבים"
כל עוד לא מוכוון מערך חוקי המדינה היהודית ע"י חוק יסוד מדינה יהודית, נדרשים חוקים כמו חוק אי-עקירוּת יִשוב יהודי בארץ-ישראל. הם נדרשים גם אילולא היתה סכנת "מפת השלבים" מאיימת על הקיום היהודי.
· החוק מבטא את היות ישראל מדינה יהודית, בהתאמה לנאמר במגילת העצמאות ובהתאם לחוק השבות
· החוק מבטא את היות ארץ ישראל ארצו של העם היהודי, ומעגן בחוק את האמור במגילת העצמאות
· החוק משלים את חוק השבות בכך שימנע אבסורד מהסוג, שיהודים יעלו לארץ ישראל בכדי להיות מגורשים ממנה אח"כ
· מכיוון שמערך החוקים הישראלי אמור לבטא ערכי יסוד יהודיים ולעודד את מימושם, עיגון ההתישבות והאופי הקהילתי של יישוב בארץ ישראל - בחוק, יעודד את פיזור האוכלוסיה ברחבי הארץ, ולא את ההתכנסות הרת האסון במגלופוליס גדרה-חדרה
· החוק משתלב היטב עם חוק כבוד האדם וחרותו ומשלים אותו במקום בו הסתבר מתנגשות זכויות בסיסיות של השלטון הנאנס והפרט היהודי
· החוק ימנע איפה ואיפה באכיפה. כיום, מתגייסת כל חטיבת הצנחנים וכל היס"מ כדי להרוס את החדר של איציק סנדרוי במצפה יצהר, אך המדינה מתעלמת מ-70,000~ יחידות בניה ערבית בלתי חוקית.
הערת סיום
הכל זמני: החוק יהיה לא-רלוונטי לכשתחיל ממשלת ישראל את ריבונותה על כל ארץ-ישראל (המערבית, בשלב א') וכשמדינת ישראל תחיל על עצמה את יהודיותה.
|