בדיון טלויזיוני שנערך השבוע בנושא הקטל בדרכים, הביע ישראל אייכלר (יהדות התורה), דעות ורעיונות נאורות ומקצועיות, הראויים לכל שבח. אולי סייעה לדעתו הברוכה העובדה כי התברך בלא פחות מ-14 ילדים, כאשר הדאגה לשלומם ולשכמותם הביאה אותו להתבטאות קונסטרוקטיבית ושונה כל כך מהתלהמותם העקרה של עמיתיו לדיונים.
"מדינת ישראל אינה מסוגלת לוותר על הכנסותיה מהמיסוי הניגבה על אביזרי הבטיחות המודרניים המותקנים בכלי הרכב החדשים המיובאים כיום לישראל," אמר נציג האוצר ליו"ר איגוד ייבואני הרכב, אלוף (מיל.) אביהו בן-נון, בישיבת היסוד של תת-הוועדה לענייני בטיחות בדרכים, הפועלת במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת.
השבוע חבר לבן-נון גם מומחה הבטיחות מספר אחד בארץ, ד"ר משה בקר. בקר, אשר כבר מזמן היה ממונה לראש הרשות לבטיחות בדרכים, לולא לקה בהשתייכות למפלגה הבלתי נכונה בזמן הנכון, הצהיר כי כריות אויר רבות ככל האפשר, מיתקני בקרת אחיזה למניעת בריחת האוטו מהכביש, חגרות בטיחות דינאמיות, מגיני ראש אקטיביים ועוד ועוד, חיוניים להצלת חיי אדם.
בקר אמר את הדברים במהדורת מבט של הערוץ הראשון, כאשר מיד אחר כך ממשיך ערוץ 1 לעסוק בנושאי תחבורה. דן מרגלית ערך באותו הערב מגזין מוטורי מלומד של ממש, אלא שעל עניין כביש 6 התמוה כבר ממש חבל על הזמן (והכסף שהוא עולה), מה עוד שבבוקרו של אותו היום ענה אביגדור ליברמן לשאלתי, כי את כדאיות הכביש יש לבחון רק עם השלמת מלוא אורך הפרוייקט; משמע, כי הוא משחק בשיטת הטעות והתהייה, ולבאי ולא יטעה.
משאביה הכספיים של המדינה יתקשו לעמוד בהפסדים, אף שבאותו נשימה ציין כזכור, כי לרכבת לפחות, לא חסרים משאבים, נושא המעלה תמיהות שתיקצר היריעה מלפרטו כאן.
אם בקר ובן-נון היו לוקחים את העניינים לידיים, היינו מגיעים השנה לירידה דרסטית בתאונות, ולא לירידה המדומה שהינה פועל יוצא מהירידה בנסועה הכללית - עקב העלייה במלחמות מבית ומחוץ (עירק, זוכרים?). אביהו אפילו צילם לשם אותו אייטם חדשותי על גג בניין UMI שלו את הסאאב 9-5 שממרכולתו בכובעו האחר, כטייס אוהב סאאב - תעשיינית האירונאוטיקה משוודיה (המהווה אגב דוגמא לשיטת הגבייה האלקטרונית בכביש 6 - וזאת כנראה לנוכח הזהות בצבע העיניים והשיער והזהות במזג האנושי, של נהגי שתי המדינות השכנות).
את הסאאב השוודית הציג בן-נון לשם הדגמת פעולת צפצפה המתריעה בנסיעה לאחור על חפצים בהן עלולה המכונית להתקל בעת נסיעתה לאחור, מיתקן אותו המציאו המהנדסים במקור כדי לחבל בפרנסתם של פחחי הרכב. אלא שיש למיתקן הפשוט גם חשיבות בטיחות אדירה במניעת פגיעה בהולכי רגל, שהרי לא פעם מתפרסמים מקרים מזעזעים אודות דריסת ילדים השועטים לקראת אביהם החוזר מיום עבודה הביתה, ומחנה את המשאית ברוורס עיוור.
ואכן, מרגלית המשיך לאייטם שעסק בקטל בדרכים, וכמי שנכח בשנה האחרונה בעשרות דיונים דומים, כשומע פסיבי לחלק ניכבד מאותם משתתפים מלומדים הגיעו לאולפן, אין לי אלא להוריד את הכובע בפני ח"כ ישראל אייכלר. ואולי בעצם בזכות אנשים יראי שמיים שכמותו, אחרוג ממנהגי ולחבוש מדי פעם כובע לראשי - ולא רק להגנה מפני השמש.
ח"כ אייכלר הטיף שלא להטיל את העונשים המסורתיים על עברייני התנועה: קנסות, שלילות רשיון, החרמת מכוניות ושאר סנקציות דרקוניות ובלתי מתקנות, אלא שהציע להעניש את עברייניי התנועה, בשליחה לעבודות שרות בסיעוד ניפגעי תאונות דרכים - בבתי חולים בכלל, ובבית לוינשטיין ביפרט.
ח"כ אייכלר נאלץ לפרט את הבסיס המובן כל כך מאליו להצעתו, שכן למול טענות הסרק המתלהמות של עמיתיו לשולחן תכנית הטלוויזיה, לא נותר לו אלא לדבר כאל דרדקים סוררים במקרה הטוב, ולקויי למידה (כשאר תלמידי ישראל, כפי שנתבשרנו השבוע), במקרה הפחות הטוב.
מקורקעי הכביש בעל כורחם - עברייני הכביש וניפגעיהם, כך הציע, ישפרו בעצם המגע הבלתי אמצעי ביניהם את כל תרבות הנהיגה הישראלית.
למעשה הציע אייכלר צמד של הצעות, כאשר השנייה שבהן שהיתה נראית לו אוטופית, למעשה הועלתה כבר בפורומים מקצועיים ורציניים לעילא. הרב הציע להפריט את גביית החובות בגין קנסות התנועה (אותם למעשה הרי ביקש קודם לבטל?), שכן כידוע המשטרה כושלת במלאכת הגבייה, ולכן המליץ להעביר את הגבייה למומחים לדבר (השם אלפרון לא הוזכר), ולשאלת מרגלית אמר שכמובן לא לשם שמיים יפעלו הגובים, כי אם תמורת עמלה הולמת.
ח"כ אייכלר לא ידע ככל הנראה, כי רעיון הפרטת הגבייה כבר עלה לפני מספר חודשים בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, בתת-הוועדה לבטיחות בדרכים, אז עדיין בתקופת היו"ר אברהם פורז. במהלך מריבה שגרתית בין ניצב יעקוב רז, מפקד משטרת התנועה הארצית (גם הוא היה באותו ערב ב- TV)), והמנכ"ל היוצא של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יצחק אשל, הוצע לממן בשיטת PFI את תכנית משרד התחבורה לפרישת מאות מצלמות מהירות חדשות.
ח"כ ארדן, אשר מחליף רישמית בשלב זה את ח"כ נחום לנגנטל בתור הח"כ הנילחם בתאונות, אמר לאייכלר כי הוא חולק על דבריו, החל מהסיבה ש"יש להלחם בטרור בכבישים כמו בטרור של הרשות הפלשתינית" (?); וכלה בכך ש"אם נמשיך כך עוד נגיע להפרטת המשטרה."
ובכן, לא רק ליברמן מפריט כל מה שניקלע בדרכו, ומצלמות המהירות ששני הניצים אשל את רז הנ"ל היתקשו להתקין על-רקע חוסר אהדתם ההדדית, מזכיר את הפרטת צוות ההיגוי שהקימו צמד ניצים אחר, ד"ר סנה וסגן מיניסטר יחזקאל, כאשר מריבם של שניים אלה יצא נישכר אחר - הזוהר באור נגוהות ירוק.
הצעתו של ח"כ אייכלר זכתה השבוע לחיזוק מקצועי חד-משמעי ומזעזע, בכנס הנהלת איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה, שהוקדש לנושא - "הנפגעים האנונימיים - פצועי תאונות הדרכים שקולם כמעט ואינו נשמע".
היו שם השבוע בשפיים יעקב רוזנטל - יו"ר איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה שאירגן את הכנס, יצחק אשל - המנכ"ל המודח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חזי יהלומי - מנהל גף קציני בטיחות בתעבורה, ד"ר משה בקר - יועץ לתחבורה ובטיחות בדרכים, אביהו בן נון - יו"ר איגוד יבואני הרכב, ניצב משנה בנזיקרי משה - ראש מחלקת התנועה המקצועי לעילא של משטרת ישראל, ד"ר זאב גרסוסר - מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוחיות, שדיבר על ההשלכות הגופניות בנפגעי תאונות דרכים, רוז וייץ עובדת סוציאלית שעסקה בהתמודדות המשפחה עם תוצאות התאונה, ד"ר משה ורדי - פסיכיאטר ילדים מנהל התחנה לילדים נפגעי תאונות - שהרצה בעניין ההשלכות הנפשיות הנוראות על ילדים והוריהם הנפגעים בתאונות הדרכים ודני כהן - נהג משאית משותק, שהביא עדות אישית על התמודדות עם פציעה חמורה בתאונת דרכים.
אם מי ממשתתפי תכניות הטלוויזיה (מלבד ד"ר בקר ואלוף (מיל.) אביהו בן-נון), היה מטריח עצמו לכנס ניפגעי התאונות, אותם "ניפגעים אנונימיים" שפעמים אף אינם מסוגלים לשאת את דברם את עוצמת הפגיעה, אין ספק שהיה מאמץ בשתי ידיו הבריאות את הצעתו של ח"כ ישראל אייכלר.