אחד הציוותים הכי מדהימים בהיסטוריה של ה-NBA, היה קצר מועד. שאקיל אוניל וקובי בראיינט שיתפו פעולה בתחילת שנות ה-2000 כדי לזכות בשלוש אליפויות ברציפות ולהגיע לסדרת גמר נוספת, אך החיכוכים ביניהם החלו להיערם ובסופו של דבר ללוס אנג'לס לייקרס לא הייתה ברירה - אחד היה חייב לעזוב. שאק נשלח למיאמי היט ב-2004 וקובי נשאר כדי להפוך לאחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון.
9 שנים אחרי הפירוד, הרוחות כבר פחות סוערות ויחסי האהבה-שנאה בין ה"בלאק מאמבה" ל"דיזל" נותרו בעיקר עם חיבה. הלילה, במשחק של הלייקרס מול דאלאס מאבריקס, הגופייה מספר 34 של שאק תיתלה בתקרת הסטייפלס סנטר ואף אחד לא יוכל ללבוש אותה יותר בעתיד בקבוצה. בכך, אוניל יצטרף ל-8 שחקנים נוספים שספרתם יצאה לגמלאות: ווילט צ'מברליין (13), אלג'ין ביילור (22), גייל גודריץ' (25), מג'יק ג'ונסון (32), כרים עבדול-ג'באר (33), ג'יימס וורת'י (42), ג'רי ווסט (44) וג'מאל ווילקס (52).
לכבוד המאורע, קובי העניק ראיון מיוחד ליאהו, ופתח את הלב על היחסים בינו לבין אחד הסנטרים הגדולים בהיסטוריה. וכמובן שהדבר הראשון שעלה, הוא מאזן האליפויות של השניים מאז שנפרדו (1:2 לבראיינט). הגארד סיפר: "אני תמיד מזכיר לו את זה בכל פעם שאנו נפגשים. אחרי משחק האולסטאר אמרתי לו 'איך אתה מרגיש, ארבע?', והוא ענה 'הו, חתיכת %&
- #'. היחסים בינינו ממש טובים כיום, יש לנו כזה כבוד הדדי אחד לשני".
בראיינט התוודה בנוגע לפירוק החבילה ב-2004: "זה היה בלתי נמנע. אתה לא יכול לצפות ממייקל ג'ורדן לשחק עם ווילט צ'מברליין במשך כל הקריירה, זה פשוט לא הולך לעבוד. היה לי יותר מדי כשרון ויותר מדי דברים להראות לעולם. ואז הוא הציג בפני אתגר שאני לא אצליח לזכות באליפות בלעדיו. זה אתגר שלא יכולתי לוותר עליו".
"אבל בשורה התחתונה", הוסיף קובי, "במשך השנים הללו הקרבתי הרבה, מבחינת מספרים, כדי לשחק עם שאק. הדבר שתמיד הציק לי היה שאנשים אמרו 'ובכן, קובי אנוכי'. אני לא אנוכי. אם הייתי אנוכי, הייתי פשוט עוזב. ויתרתי על הרבה כדי לשחק איתו. אם הלייקרס היו מעדיפים אותו על פניי? הייתי הולך למקום אחר וזוכה בעוד אליפויות. עד כדי כך הייתי נחוש. הייתי אובססיבי בלקחת אליפות בלעדיו, הכל התרכז סביב זה. שום דבר לא היה עומד בדרכי".