בדיקת ה-MRI אישרה את החששות. קובי בראיינט, קרע את גיד אכילס ברגלו, גמר את העונה וייעדר מהמגרשים בין 6 ל-9 חודשים, כך העריך מאמן הכושר של לוס אנג'לס לייקרס, גארי ויטי. הכוכב הובהל לניתוח ברגלו ולאחר תקופת החלמה ראשונית יתחיל בהליכי השיקום.
"כשדבר כזה קורה, כולם רוצים לדעת למה זה קרה. לפעמים אין למה", הסביר ויטי בראיון ל-ESPN לוס אנג'לס. "אם תסתכלו, תגלו שהעונה הזאת היא אסון עבורנו. דווייט האוורד הגיע לעונה אחרי ניתוח, סטיב נאש שבר את הרגל, סטיב בלייק עבר ניתוח בבטנו, ג'ורדן היל עבר ניתוח בירך, מטה וורלס פיס עבר ניתוח בברך ואנטואן ג'יימיסיון זקוק לניתוח בפרק כף היד לאחר שהעונה תסתיים. אם נסתכל על ההערכה האופטימית, בראיינט אולי יוכל לחזור לשחק בתחילת עונת 2013/14".
בתוך כל הבלאגן, הלייקרס עדיין צריכים לנסות ולהגיע לפלייאוף, אך השגת המטרה ללא בראיינט נראית קשה הרבה יותר, שלא לדבר על כך שלחניכיו של ד'אנטוני אין מה לחפש בפלייאוף ללא המנהיג שלהם. לקבוצה המדורגת כעת 8 במערב נותרו עוד שני משחקים קשים עד תום העונה הסדירה, נגד סן אנטוניו ויוסטון, וכרגע הם מחזיקים ביתרון משחק אחד בלבד על יוטה, שלה נותרו משחקים קלים יותר, נגד מינסוטה וממפיס.
במקביל, ברשתות החברתיות ובעיקר בטוויטר, הגיע שטפון של ברכות החלמה משלל כוכבי הליגה. לברון ג'יימס כתב: "לעזאזל, אני מרגיש רע עבור קובי. אבל אם יש מישהו שמסוגל לחזור מפציעה כזו זה רק הוא. מאחל לו רק בריאות". כריס פול צייץ: "שולח את תפילותי לבראיינט. אני מקווה שבאמת תהיה לו החלמה מהירה ואין לי ספק שהוא יחזור חזק יותר".
הרשימה של השחקנים מצייצים לקובי ארוכה מדי מכדי שנביא את כולה כאן, אבל חבריו לקבוצה הוסיפו לפאתוס סביב הפציעה. פאו גאסול: "רגע קשה בעקבות הפציעה של קובי. מאחל לו התאוששות מהירה, וברור שהוא יחזור חזק מתמיד". מטה וורלד פיס סיכם: "קובי יחזור יותר חזק, ואני כבר מחכה לחזרה שלו. הוא וורקוהוליק, שיחזור מ'גמילה' וישוב לפרקט בקרוב כשהוא מרוכז יותר".
נכון שהדברים כבר פורסמו וקשה היה לפספס, אבל אם היה מישהו שבכל זאת לא זכה לקרוא את הפוסט המרגש שכתב בראיינט בעצמו בעמוד הפייסבוק שלו, הנה הדברים:
"זה כזה בולשיט! כל האימונים וההקרבה עפו מחוץ לחלון עם צעד אחד שעשיתי כבר מיליון פעמים! התסכול הוא בלתי נסבל. למה לעזאזל זה קרה?!? אין בזה טיפת היגיון. עכשיו אני אמור לחזור מהפציעה הזו ולהיות אותו שחקן או יותר טוב בגיל 35?! איך למען השם אני אמור לעשות את זה?!
אין לי מושג. האם יש לי את כוח הרצון כדי להתגבר על הדבר הזה? אולי אני צריך להוציא את כיסא הנדנדה ולהתחיל להעלות זכרונות מהקריירה שהייתה? אולי זה איך שהספר שלי נגמר. אולי "אבא זמן" ניצח אותי... ואולי לא!
השעה היא 03:30 לפנות בוקר, הרגל שלי מרגישה כמו משקולת שתלויה עליי, הראש מסתובב לי ממשככי הכאבים ואני עירני לחלוטין. תסלחו לי על זה שאני מוציא ככה את העצבים, אבל מה המטרה של רשתות חברתיות אם אני לא אביא לכם את האמת כמו שהיא, בלי תדמיות? זה נותן הרגשה טובה לשחרר ככה קיטור. להוציא הכל החוצה. להתנהג כאילו זה הדבר הכי נורא בעולם!
כי אחרי כל העצבים, אתה נשאר עם נקודת מבט מפוכחת. ישנם נושאים ואתגרים הרבה יותר גדולים בעולם מגיד אכילס קרוע. תפסיקו לרחם על עצמכם, תסתכלו על חצי הכוס המלאה ותחזרו לעבודה עם אותה אמונה, דחף ותשוקה שתמיד היו לכם. יום אחד, מסע חדש בקריירה יתחיל. היום זה לא היום הזה!
"אם אתם רואים אותי נלחם בדוב, תתפללו בשביל הדוב". תמיד אהבתי את הציטוט הזה. זו "המנטליות של הממבה". אנחנו לא מוותרים, אנחנו לא מרכינים ראש, אנחנו לא בורחים. אנחנו שורדים וכובשים. אני יודע שזה פוסט ארוך, אבל אני מוציא קיטור בפייסבוק LOL. אולי עכשיו אני באמת אצליח לישון קצת ולהתחיל להתרגש לקראת הניתוח מחר. הצעד הראשון באתגר חדש. מניח שמעכשיו אהיה "המאמן וינו". אני מאמין בחבריי לקבוצה. הם יעברו את זה. תודה לכם על כל התפילות והתמיכה. הרבה אהבה ממני אליכם, כמו תמיד.
Mamba out.