בשנה שעברה, אחרי שהפסידה ארבעה משחקים רצופים מול אוקלהומה סיטי והודחה בגמר המערב, המילים "סוף עידן" הודבקו מיד לסן אנטוניו ספרס. ובכן, כל מי שאמר את זה יכול לחפש לעצמו את הכובע המתאים לו ולתת איזה ביס טוב. אחת השושלות הגדולות בתולדות ה-NBA העפילה הבוקר (שלישי) לגמר ראשון מאז 2007 (וחמישי מאז 1999) אחרי שניצחה 86:93 בממפיס והשלימה עליה סוויפ סופר-מרשים.
היא לא הקבוצה הכי סקסית בעולם, היא לא מציגה סופרסטאר אחד מעל כולם כמו לברון ג'יימס במיאמי או קובי בראיינט בלייקרס, אבל קשה למצוא היום בליגה קבוצה יותר יעילה ממנה. קשה גם למצוא קבוצה ראויה יותר לייצג את המערב בגמר ה-NBA. עזבו קשה, בלתי אפשרי. טים דאנקן, טוני פארקר, מאנו ג'ינובילי וגרג פופוביץ' - האנשים שאחראים על השושלת המטורפת הזאת (4 אליפויות מאז 1999) - יקבלו החל מ-5 ביוני הזדמנות לענוד טבעת נוספת על האצבע וראשונה אחרי 6 שנים.
כאמור, בשנה שעברה סן אנטוניו הודחה על ידי אוקלהומה סיטי בגמר המערב, אחרי שכבר הובילה 0:2 בסדרה. היה נראה אז כי זמנם של שלושת הטנורים עבר וכי העולם כבר שייך לצעירים, אבל הם הוכיחו אחרת. סוף עידן? זמן לבנייה מחדש? הצחקתם את המאמן הטוב בליגה. גרג פופוביץ' האמין בחומר שיש לו בידיים, לא עשה שום שינוי משמעותי בסגל - והבוקר הוא הוכיח שוב: את מה שהוא שכח אחרים לא ילמדו לעולם.
במשחק עצמו, הספרס לקחו פיקוד מהרגע הראשון ועלו ליתרון דו ספרתי כבר אחרי 12 דקות (14:24). הגריזליס הלוחמניים הצליחו לרדת להפסקה במינוס 6 בלבד, אבל המחצית השניה היתה שייכת לקבוצה אחת. לשחקן אחד, יותר נכון. טים דאנקן, אחד הפורוורדים הטובים בכל הזמנים, הוא הפנים של השושלת ההיסטורית הזאת, אך בשנים האחרונות הוא כבר לא השחקן הטוב ביותר בסגל. לאיש הזה קוראים טוני פארקר.
הרכז הצרפתי הנפלא, שהגיע ב-2001 לספרס כשחקן אלמוני לחלוטין, נתן את אחד ממשחקי הפלייאוף הגדולים בקריירה - ויש לו לא מעט כאלה. פארקר (ה-MVP של סדרת הגמר ב-2007), שייכנס בוודאות להיכל התהילה בעתיד, קלע בחצי השני 25 נקודות מתוך ה-37 שלו (תרם גם 6 אסיסטים ו-4 כדורים חוזרים) ומנע מהדובים לחלום על קאמבק. ביום חלש של דאנקן וג'ינובילי (21 נקודות ביחד), פארקר הוביל את סן אנטוניו לארץ המובטחת.
"הוא היה פשוט מדהים", החמיא דאנקן לחברו הטוב. "טוני עדיין ממשיך להשתפר בכל שנה. הוא סחב אותנו במשחק הזה, כפי שהוא עשה הרבה פעמים בעבר. רצינו לחזור לגמר. היו מספר פעמים בשנים האחרונות שהיינו קרובים מאוד. זה מרגיש כמו נצח מאז היינו שם בפעם האחרונה". ומה היה לחתן השמחה לומר, אתם שואלים? ובכן, הוא נשמע כמו כדורגלן מצוי. "החברים עזרו לי, אני צריך להודות להם", התעקש פארקר מיד אחרי הבאזר. "אני שמח שסיימנו עם ממפיס. זו קבוצה מעולה ומאוד פיזית, צריך לתת לה הרבה קרדיט".
ואם בממפיס עסקינן, אז אי אפשר שלא להעניק לה מספר מילים רגע לפני סיום. היא אמנם חטפה סוויפ ולא הצליחה לתת פייט אמיתי לספרס, אבל את מה שהיא עשתה בפלייאוף הזה אף אחד לא ייקח ממנה. הגריזליס העפילו לראשונה בתולדות המועדון לגמר המערב ועם שחקנים כמו מארק גאסול ומייק קונלי בסגל, הם יכולים להיות אופטימיים מאוד לגבי העתיד.
וחזרה אחרונה למנצחת. היריבה של סן אנטוניו בגמר עדיין לא נקבעה, אבל יש להניח כי זו תהיה מיאמי של לברון ג'יימס ודוויין ווייד. האם הספרס הבלתי נגמרים יצליחו להוריד את הכתר מראשה של האלופה המכהנת? בלי יתרון הביתיות וכשמולה יעמוד השחקן הטוב בתבל סן אנטוניו תגיע כאנדרדוג לסדרה, אבל עם כל כך הרבה ניסיון במעמדים האלה, מאמן ענק על הקווים ורול-פליירס נהדרים, קינג ג'יימס בהחלט צריך לחשוש. זו גם עשויה להיות ההזדמנות האחרונה בהחלט של דאנקן, פארקר וג'ינובילי לאסוף טבעת כך שלהמר נגדם לא יהיה הדבר החכם ביותר שאפשר לעשות. בכל אופן, לנו מחכה חגיגה של כדורסל.