נשיא מצרים, חוסני מובארק, התראיין אצל כתב הערוץ הראשון, עודד גרנות, על המצב הפוליטי בעולם, מלחמת ארה"ב כנגד הטרור ומדיניות ישראל כלפי האוכלוסיה הפלשתינית.
הנשיא מובארק עמד במהלך הראיון, על היתרונות הטמונים במתן ההקלות לאוכלוסיה הפלשתינית. לדבריו, כל עוד יש סגר קיימת אלימות. במצב של סגר מתמשך אנשים מגיעים למצב של ייאוש.
מובארק ברך את צעדיו של שרון שהחליט להקל את הפלשתינים, וטען, כי יש צורך לקחת סיכונים מסוימים לטובת שני העמים. הוא הביע תקווה שדברי שרון בדבר ההקלות אכן יצאו לפועל. מובארק הקפיד לציין, כי אין צורך להסיר לגמרי את הסגרים, אולם לתת מרחב מחייה לאכלוסיה הפלשתינית על-מנת שתוכל לצבור כוחות חדשים. ההקלות לדבריו, רק יגבירו את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל.
מובארק התייחס ליחסים בינו לבין ראש הממשלה, אריאל שרון. הוא הקפיד לציין, כי שרון הוא זה שאינו יוצר מערכת יחסים חמה. מובארק ערך השוואה בין מערכות היחסים שהיו לו עם ראשי ממשלה קודמים, כגון, שמעון פרס ויצחק רבין. לדבריו, מערכת יחסים החמה שהיתה לו עם יצחק רבין, סייעה לרבין להגיע להסכם עם ירדן.
באשר לשאלה על מצב המו"מ בין ישראל לפלשתינים, הסביר מובארק, כי ישראל היא זו שאינה מעוניינת לקיים מפגשים ישירים ומעדיפה את התערבותו של צד שלישי. כאשר שר החוץ שמעון פרס עושה מאמצים להיפגש עם היו"ר ערפאת, מבטלת ממשלת ישראל את המשך המפגשים הבאים.
מובארק התייחס גם לתפקידה של מצרים בתהליך השלום באזור. לדבריו אין מקום לויכוח באשר לשאלת מקומה של מצרים ותרומתה לתהליך השלום. הנשיא סאדאת היה הראשון שהגיע למשא-ומתן עם ישראל ומאז רבים מראשי ממשלות ישראל ביקרו במצרים.
שגריר ישראל אשר הוחזר למצרים, נעשה בשל הידרדרות תהליך השלום, והמדיניות האגרסיבית של ישראל כלפי הפלשתינים. מובארק ציין, כי השגריר יוכל לחזור אם יירגע המצב והצדדים ישובו למו"מ.
באשר למתקפות הטרור על מדינות המערב בעולם, ובראשן ארה"ב, הסביר הנשיא מובארק, כי מצרים התריעה על סוג כזה של טרור עוד משנת 1984, אולם באשר למתקפת הטרור האחרונה, הסיבה נעוצה בבעיה הפלשתינית. הישראלים צריכים לסייע לעם הפלשתיני ולא לדחוק אותו למצב של ייאוש.
בתשובה לשאלה האם ארה"ב תרחיב את מתקפותיה על מדינות ערביות נוספות באזור, השיב הנשיא מובארק, כי על-פי ידיעתו אין לארה"ב אינטרס להרחיב את הלחימה. ארה"ב תסיים את לחימתה באפגניסטן ובארגון הטליבאן, אך כלל לא תגיע לשלב המתקפה היבשתית.
לעומת זאת, העדיף הנשיא להתחמק מתשובה לשאלה האם הטרור המתרחש בערים ישראליות כגון תל אביב שונה ממתקפת הטרור על העיר ניו יורק.
הנשיא מובארק התייחס גם לשאלת חלוקת ירושלים. לדבריו, במהלך המו"מ נידונה שאלת חלוקת ירושלים, אך צריך להבין כי לא ניתן לחלק את השליטה על המקומות הקדושים. נגיעה בשליטה על המקומות הקדושים יכולה להבעיר את השטח כולו. לעומת זאת, טען מובארק, כי ירושלים יכולה לשמש בירתם של שני העמים אשר צריכים ללמוד לגור זה לצד זה.
ביחס לשאלת המו"מ עם סוריה, ציין מובארק, כי הנשיא באשר אל-אסד מעוניין לקיים מו"מ עם ישראל, אולם אין הוא יכול לוותר על אדמתו. הישראלים היו אלה שבזמן המו"מ התעקשו על רצועה של 10 קילומטרים מסביב לכנרת, ומנעו את ההגעה להסכם שלום. מובארק הסביר את מניעיו של הנשיר הסורי אשר אינו יכול לשוב לעמו ללא אדמה, כאשר מצרים וירדן קיבלו חזרה שטחים.
