בנאומו במועדון הכלכלי בירושלים, יצא רובינשטיין בהתקפה מוחצת על "זכות השתיקה". אילו היה מסווג את דבריו רק לאנשי ציבור - ניחא. שהרי בנושא זה יש לו הרבה תומכים וכותב שורות אלה ביניהם אותם הביע בכתב לא פעם - דהיינו נבחרי ציבור - חייבים בדו"ח לציבור שבחר בהם, ומן הראוי שבחקירה ישתפו פעולה. אם היועץ היה מסתפק בהבעת דעתו על הנושא, ממליץ וגם פועל לשינוי החוקה היתה הצהרתו בגדר הסביר והמקובל.
אך לצערי, היועץ גלש וחרג מגדר סמכותו, תוך שהוא שוכח מרוב התלהבות שהחוק במדינה כיום מאפשר זכות שתיקה לכל אזרח, כולל נבחרי ציבור וברור גם לבני משפחתו (מאמר נרחב על זכות השתיקה ראה במדור זה בנפרד).
היועץ בהרצאתו הנ"ל - התכוון לשתיקות של בניו של שרון עומרי (לפני היותו ח"כ) וגלעד בחקירות העכשויות.
והשאלה היא: מה פירוש משפחתו של הנחקר? רק בניו ובנותיו ומה בקשר לאחים ואחיות, בני דודים ודודות עד מתי עד "שלישים ורבעים. ואם לאיש ציבור יש משפחה גדולה + 10 ילדים שעסקו ועזרו ישירות או בעקיפין לבחירתו האם כולם נחשבים על פי המבחן של היועץ לנבחרי ציבור - החייבים לוותר על זכות השתיקה אתמהא?
אילו היועץ היה מסתפק בדברי חידודין ומשחקי לשון (שתיקה - שטיק) - דיינו.
אילו היה מגביל עצמו לנבחרי ציבור בלבד - דיינו. אילו היה אומר אני חושב אני ממליץ - דיינו.
אילו לא היה היועץ המשפטי לממשלה - העומד בראש הפירמידה המשפטית הציבורית ודבריו בעלי משקל ומודל לחיקוי - דיינו.
אילו לא היתה "זכות השתיקה" מעוגנת בחוקי המדינה ועדיין לא שונתה - דיינו.
אבל מאחר וכל הנתונים דלעיל עדיין קיימים ושרירים והסיכוי לשינוי רחוק ולא ברור - אמירה והצהרה מעין זו מפי ראש הפירמידה המשפטית הציבורית - השואף להיות שופט עליון - היא בלתי נסבלת ובלתי נסלחת משפטית וציבורית.
אמירת היועץ - פולשת הרבה מעבר לזכות היבשה - מאחר והיא היתה כללית ולא ספציפית לא ניתן להגן עליה ולהצדיקה ולצמצמה לבניו של ר' הממשלה לבד.
כדאי להזכיר לציבור כי "זכות השתיקה" היא זכות קונסטיטוציונית מעוגנת בחוקי המדינה, לפיה על התביעה להוכיח שאזרח אשם ולא על האזרח להוכיח שהוא זכאי.
הזכות - מפני הפללה עצמית מעוגנת בחוקה האמריקאית מזה דורות כנספח מס' 5 לחוקה והיא אבן בוחן ואבן מסד בדמוקרטיה האמריקאית וברוב ארצות העולם - וכפי שציינתי גם בישראל - וניתן ללמוד עליה גם מחוק "כבוד האדם וחירותו" שהוא חלק מחוקת ישראל העתידית.
הצהרת היועץ, בעוצמתה וכלליותה - מנסה לקעקע ולשכתב עקרונות ברזל של המשפט, שהרי לפי תפישה זו מי ששותק - יש לו מה להסתיר - דהיינו אשם במקצת עוד לפני שנשפט - הוא מסתיר מן השלטון את האמת הצרופה וגורם נזק לחקירה - תפישה מעין זו אינה עומדת במבחן המעש וההגיון המשפטי.
החוק בישראל - צמצם את זכות השתיקה בכך שבסעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) - התשמ"ב - 1992 נקבע שמי ששומר על זכות השתיקה בבית המשפט - הדבר פועל לרעתו והוא מחזק את ראיות התביעה. כהערת ביניים כדאי לציין - שסעיף זה הוא יחודי לישראל בלבד ואינו מופיע בחוקים של ארצות דמוקרטיות נאורות.
הצהרה כה דרמטית מפי היועץ המשפטי לממשלה שולחת מסר שלילי למערכת המשפטית, למשטרה ולבתי המשפט - שצריכים להכריע במשפט גם על-פי התרשמותם מכנותו ועדותו של הנאשם גם אם הוא שותק בחקירה - ואילו היועץ למעשה אומר להם - האיש שתק, יש לו מה להסתיר, הוא כנראה אשם - ואין לך דבר מסוכן יותר, מכשיל יותר מחשד שמוטל עליך עוד לפני בירור כל הפרשה - וזה דבר לא נכון ולא צודק וכדי להראות עד כמה המציאות יש לה דרכים משלה, להביע את דעתה על מהלכים משפטיים הרי לפניכם שתי דוגמאות מארועים משפטיים שפורסמו בעתוני סוף השבוע ליד הרצאתו של היועץ.
מקרה ראשון - נאשם ברצח שוחרר ממעצרו בבית המשפט המחוזי בת"א - בשל יחס משפיל ובוטה של המשטרה כלפיו. שופט בית המשפט המחוזי ח. כאבוב הטיח ביקורת קשה במשטרה על האופן בו נהגה בחשוד - תוך חקירה בוטה אגרסיבית, מעליבה ומשפילה עם עלבונות וגידופים.
ומוסף השופט - "שתיקתו של הנאשם" - שמכחיש את החשדות, מוצדקת לאור הנסיבות - ואין צורך להביע פליאה על חוסר רצונו להמשיך לשתף פעולה שמגמת החוקר הראשי כה ברורה?
דוגמא שניה - שופט בית המשפט השלום א. נויטל - זיכה נאשם בהחזקת סמים - לאחר שהמשטרה השתמשה בכוח כדי לפתוח את פיו - שם הוא הסתיר את הסם - בקבעו כי פתיחת הפה בכוח הוא חדירה לתחום הפרט ופגיעה גסה בחוק כבוד האדם וחירותו? רבותי אתם הבנתם?
השופט למעשה קבע - כי לכל אזרח זכות חוקית לשמור על פה סגור וכל מה שיש בתוכו. בצורה ציורית ומורחבת ניתן לומר שכך גם "זכות השתיקה".
לסיכום נראה לי שהצהרתו של היועץ - שוחררה בלחץ הנסיבות בו עליו לסיים את תיקי שרון לפני שהוא מטפס לעליון - אך בפועל מבחינת מבחן השטח - ניתן לראות שמדובר ביועץ שלא ביקר בחדרי חקירות והיה נוכח בחקירות ובדרכי הלחץ המופעלים על נחקרים, כמו מעצרים של קרובי משפחה לחצים נפשיים ופיזיים ולפעמים - הבטחות לתנאים משופרים וטובות הנאה אחרות - ולצערנו יש אנשים חכמים, משכילים שלא עומדים בלחץ ומודים גם בדברים שלא עשו ויש הרבה דוגמאות - כי מי ש"שתק" ועשה את "השטיק" - ניצל. אז חכמים - הזהרו בדבריכם.
______________
- הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.