מדינת ישראל היתה שותפה מלאה למחדלים המודיעינים של ארה"ב ובריטניה - באשר להערכת יכולותיה הצבאיות של עיראק תחת סדאם חוסיין, וזאת בעיקר באשר ליכולות הבלתי קונבנציונליות בנשק גרעיני, כימי, וביולוגי שהיו או לא היו לרודן העירקי.
כך עולה ממחקר של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שפורסם ביום 5.12.03 (יום ו'). את המחקר ערך תת-אלוף (במיל.) שלמה ברום.
על-פי המחקר, שירותי המודיעין של ישראל, כמו גם הדרג המדיני - בדומה לקולגות שלהם מבריטניה ומארה"ב, סיפקו הערכות מוגזמות של היכולות הצבאיות העירקיות עד כדי כך כי "עולה חשד שתמונת המצב המודיעינית שהוצגה היתה מכוונת מניפולטיבית", כתב תת-אלוף ברום.
האשמות אלה מגיעות לאחר שהאשמות שכאלה הופנו מאז תום המלחמה בעירק, כנגד הבריטים האמריקנים והאוסטרלים, שנהגו בדרך דומה של הפרזה ביכולותיו של סדאם. כזכור, מזה חודשים מנסים שירותי ביטחון אלא, ביחד ולחוד, למצוא עדויות כלשהן שיאששו את הערכותיהם ודיווחיהם מלפני המלחמה, על הפוטנציאל הגרעיני של עירק, כמו גם על הפוטנציאל הכימי והביולוגי שלה. עד כה כשלו ניסיונות אלה למציאת "האקדח המעשן". העדויות שנמצאו בשטח בנושא, הן מעטות וקלושות ביותר, אם בכלל.
על-פי הדוח, במשך כל החודשים האחרונים, כאשר הופנתה אצבע מאשימה לעברן של בריטניה וארה"ב, נשמט ונותר בצל הגורם השלישי במשולש הכישלון המודיעיני הזה, והוא: ישראל. "יש לזכור כי המודיעין הישראלי היה שותף מלא לכל ההערכות המוגזמות ולתמונת המצב השגוייה שיצרו שירותי המודיעין של ארה"ב ובריטניה - באשר ליכולותיה הלא קונבנציונליות של עירק", נכתב במחקר.
שאלה קריטית נוספת הדורשת מענה, על-פי המחקר, היא "האם גופי השלטון במדינות האמורות הטעו במכוון את גורמי המודיעין במתן האינפורמציה, כדי להשיג תמיכה בהחלטתם לצאת למלחמה נגד עירק".
המחקר מאשים את ארגוני המודיעין בכך שהיו מונחים על-ידי "תפיסה חד-ממדית של סדאם חוסיין ומשטרו". במרכזה של תפיסה זו, מציין המחקר, צוייר סדאם חוסיין כתמצית הרשע, כרודן אשר כל מעייניו נתונים לפיתוח נשק להשמדה המוני, כדי שיוכל לתקוף את ישראל ומדינות נוספות, וזאת בלי לקחת בחשבון פקטורים נוספים הקשורים באיש ובמדיניותו, שלחלוטין אינם קשורים למישור הצבאי פוליטי.
כך, למשל, מזכיר הדוח כי כאשר נודע למודיעין הישראלי שהמשטר העירקי מעביר לסוריה דברים כלשהם, מייד הניח הוא כי המדובר בנשק להשמדה המונית המועבר מעירק לסוריה כדי להסתירו ולמלט אותו, וכך גם הודלף לתקשורת. המחקר מאשים את רשויות המודיעין בכך שפסלו את האופציה היותר מתקבלת על הדעת שסדאם, והיא: שעוזריו ניסו בסה"כ למלט בני משפחה וכסף מזומן, מחוץ לעירק, וזאת מתוך ציפייה שהמלחמה עומדת לפרוץ בכל רגע. ואילו לגורמים הפוליטיים והמודיעיניים היה נוח לקפוץ למסקנה הפחות מתקבלת על הדעת, לפיה בהברחת נשק להשמדה המונית עסקינן וזאת ללא כל ביסוס נראה לעין.
"כישלונות המלחמה הזו מצביעים על חולשה ופגמים קשים בתוך המודיעין הישראלי ובקרב מקבלי ההחלטות במדינה" - מסכם ברום במחקרו. גורמים ישראליים רשמיים סירבו להגיב על המחקר בשלב זה.
