המתלונן עלה לארץ בשנת 1996, בהיותו בן 64. המוסד לביטוח לאומי שילם לו קצבת זקנה מיוחדת בתוספת גמלת השלמת הכנסה. בשנת 2002 הוא עזב את הארץ וקצבתו הופסקה. לאחר שחזר לארץ בשנת 2006 חייב אותו המוסד בתשלום דמי ביטוח בריאות (להלן - דמי ביטוח) עבור התקופה שבה שהה בחו"ל. בתלונתו ביקש המתלונן כי ייבדק אם חיובו האמור בדמי ביטוח נעשה כחוק.
לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1984 (להלן - החוק), כל תושב ישראל מבוטח בביטוח בריאות וחייב לשלם למוסד דמי ביטוח. החוק קובע שיעורים שונים לתשלום דמי הביטוח בהתאם למעמדו של המבוטח (עצמאי, שכיר, לא עובד וכו') ולהכנסותיו. על-פי החוק, מבוטח שמשולמת לו קצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה חייב בדמי ביטוח בשיעור מינימום (88 ש"ח לחודש בשנת 2008), ואילו מבוטח שמשולמת לו קצבת זקנה ללא השלמת הכנסה חייב לשלם דמי ביטוח בסך 166 ש"ח (בשנת 2008). כמו-כן נקבע כי מבוטח שאין בחוק הוראה ספציפית לגבי שיעור דמי ביטוח שאדם במעמדו חייב לשלם, ישלם דמי ביטוח בריאות בשיעור מינימום.
הבירור העלה כי עד שנת 2002 קיבל המתלונן מהמוסד קצבת זקנה מיוחדת עם השלמת הכנסה שממנה נוכו דמי ביטוח בשיעור מינימום. בשנת 2006, לאחר שחזר המתלונן לישראל נבדקה תושבותו, והמוסד החליט לראות בו "תושב ישראל" גם בתקופה שבה שהה בחו"ל. מאחר שבתקופה זו לא שולמה לו קצבה שממנה נוכו דמי ביטוח, והוא לא שילם דמי ביטוח בדרך אחרת, חייב המוסד את המתלונן בתשלום דמי ביטוח עבור כל תקופת שהייתו בחו"ל. ואולם, שיעור דמי הביטוח שנקבע לו היה השיעור שבו מחויב מבוטח שמשתלמת לו קצבת זקנה ללא השלמת הכנסה (166 ש"ח לחודש). בעקבות כך נוצר חוב שלו למוסד בסך 8,200 ש"ח.
מאחר שהמוסד ראה במתלונן "תושב ישראל" גם בפרק הזמן שבו שהה בחו"ל, הוא היה רשאי לחייבו בדמי ביטוח עבור פרק הזמן הזה. ואולם הנציבות דרשה מסניף המוסד להבהיר לה מדוע דמי הביטוח שנקבעו למתלונן הם בסך 166 ש"ח, ולא 88 ש"ח, נוכח הוראת החוק הקובעת שמבוטח שאין הוראה ספציפית לגבי שיעור חיובו ישלם דמי ביטוח בשיעור זה. הסניף השיב לנציבות כי החיוב בוצע על-ידי המערכת הממוחשבת של המוסד, ולכן לא ייתכן שהוא שגוי.
בירור שעשתה הנציבות באגף ביטוח בריאות במשרד הראשי של המוסד העלה כי אכן היה צריך לחייב את המתלונן בדמי ביטוח בשיעור מינימום בלבד. עוד העלה הבירור כי החיוב השגוי מקורו היה בטעות במערכת הממוחשבת של המוסד, שבגינה חויבו כל המבוטחים במעמדו של המתלונן (עולים שאינם זכאים לקצבת זקנה רגילה ואינם זכאים מסיבות שונות לקצבת קיום אף שיש להם הכנסות נמוכות) בדמי ביטוח בסך 166 ש"ח במקום בדמי ביטוח בשיעור מינימום.
בעקבות התלונה תיקן המוסד את הטעות במערכת הממוחשבת, חישב מחדש את סכום דמי הביטוח שבו חויב המתלונן וזיכה אותו ואת כל שאר המבוטחים במעמדו בתשלום היתר של דמי הביטוח ששילמו.
