המוטנט
אפשר לפגוש אותו במקומות ובמצבים רבים ולא לשים לב לאופי המיוחד מאוד שלו. הוא יכול להיות סימפטי, איש חברה, דואג לזולת. עד שנוגעים בציפור נפשו - שייכותו והתייחסותו לעמו שלו. וכאן פתאום רואים שתגובתו היא מיוחדת - שונה מתגובת איש רגיל - לרוב הערכים אשר היו קדושים לאבותיו במשך אלפי שנים הוא מתייחס בזלזול ולפעמים בשנאה, מצב עמו לא כל-כך מזיז לו, אבל כל תוקף, רוצח או סתם שונא בני עמו - מוצא אצלו הבנה ותמיכה. בשבילו ברור שהצדק תמיד נמצא בצד השני.
ואם מישהו שונא את עמו - יש סיבות לכך.
ואם מישהו הורג את בני עמו - יש סיבות לכך.
ולא הרוצח אשם - אלא הקורבן.
הנושא הוא בעצם נושא למחקר פסיכיאטרי כי מדובר על התנהגות הסותרת את נטיות של רוב רובם בני אדם שרגילים להיות שייכים, להזדהות עם בני עמם, להרגיש את עצמם כי חלק מהם.
כנראה ההתנהגות הזו היא תוצאה של איזה פגם גנטי מצטבר במשך מאות שנים.
והכינוי המתאים ביותר עבורם - המוטנטים.
אצל היהודים במשך אלפי שנות גלות היו לא מעט כאלה. ורק דוגמה אחת: באינקוויזיציה בארצות אירופה החוקרים והתליינים האכזריים ביותר - היו יהודים משומדים. כדי להבין מאיפה בא השורש של ההתנהגות המיוחדת הזו צריך למפות את התופעה. אם לבדוק את ההרכב האנושי של בעלי המום הנפשי המדובר כאן נמצא בינם בדרך כלל דור שני בארץ (ילידי הארץ או בני עולים, שהגיעו צעירים מאוד) שקיבלו חינוך ישראלי, בני יוצאי אזור מזרח אירופה.
לא לטעות! הם מהווים אחוז מזערי בין יוצאי האזור.
לא לטעות! ברוב המקרים ההורים היו יהודים חמים, בעלי דעות המתאימות לבן אדם רגיל. זו רק בעיה אישית שלהם.
אפשר למצוא אין ספור דוגמאות מוטנטים המאשרים את הסברה. הדוגמה הבולטת -
שולמית אלוני - השונאת שנאת נפש כל דבר המריח ביהדות ולהפך - מזדהה עם כל אלה שקמו עלינו במשך עשרות שנים, כולל אנשי תנועה נאצית ערבית. מקורה במשפחה יהודית חמה. ברור לכל אחד שאפשר למלא יותר מדף אחד בדוגמאות, כולל החבורה שהביעה עלינו את אסון אוסלו הנמשך עד היום הזה עם רשימת קורבנות הולכת ועולה.
מה לעשות? איך העם יכול להגן על עצמו מאנשים שהצליחו להתארגן בעשרות קבוצות וארגונים בעזרת מימון שמן מ"ידידינו" השונים הכוללים את האיחוד האירופאי, חברות הנפט המזרח התיכוניות, שירותי ביון שונים?
בראש ובראשונה צריכים להבין דבר אחד - המוטנטים הם לא יהודים! ולא משנה מה כתוב אצלם בת.ז. ואפילו אם הם חובשים כיפה. הם לא חלק מאתנו!
ברגע שנשכיל להתנתק מהם, להזיז אותם מחוץ לגדר ההפרדה מנטלית ואחר כך - מחוץ לגדר ההפרדה ממשית נוכל לטפל בהם. ברור שקודם כל חייבים להגדיר את המושג "מוטנט" מדויק יותר (כולל כל הגוונים של התופעה הזו). וזה מעל לכוחו של איש בודד. בפעולה הזו אי-אפשר לסמוך על מוסדות וארגונים ממלכתיים, כי בהקמת המדינה והתפתחותה לא נלקחה בחשבון פעולת היהודים נגד עמם. אנחנו גם אחת ממדינות הבודדות בין המדינות הדמוקרטיות בהן לא קיים חוק המגדיר את האנטישמיות כפשע.
אבל כל זה אפשר להשאיר לשלב הבא. קודם כל בואו נכיר ונגדיר את הבעיה.