ביום שתפנו את נצרים - ישטוף המון אדם מוסת את בתי ההתנחלות, ישרוף, ינתץ וייאבד כל זכר למה שהיה פעם ישוב פורח.
וביום שתפנו את נצרים - יוברחו תושבי הישוב בשיירה ממוגנת, על טפם וחפציהם, תוך יללות נקמה של אויבים רעבים לטרף.
ביום שתפנו את נצרים - יעמוד על גל האודים העשנים כל מנהיג כנופיות מליגה ג' ויכריז בגאווה כי ההתנגדות הפלשתינית גירשה את האוייב הציוני.
וביום שתפנו את נצרים - יעלה ריחם הערב של הבתים והשדות השרופים ויעורר את תאבונם של כל מנהיגי ערב לסעודה העיקרית.
ביום שתפנו את נצרים - ימשיך הנואם במסגד בעזה לנאום: "היהודים הם יהודים - טיבחו בהם בכל מקום בו הם נמצאים".
וביום שתפנו את נצרים - יתגלגל לו ה"ראיס" בצחוק גדול בלשכתו ב"מוקטעה" כשישמע איך ישראל "נוקטת צעדים חד צדדיים".
ביום שתפנו את נצרים - יאמרו נציגי הפלשתינים בכנסת ישראל, יהודים כערבים, כי זהו צעד קטן, הססני, ובהחלט לא מספק בדרך לשלום.
וביום שתפנו את נצרים - ידעו כל מנהיגי עולם למה התכוון רה"מ שרון כשאמר בחגיגיות כי "נצרים היא כמו תל אביב".
ביום שתפנו את נצרים - תקרין הטלוויזיה הפלשתינית שוב ושוב כיצד ה"גיבורים" שורפים את בית הכנסת של היישוב, וההמון צוהל ומריע.
וביום שתפנו את נצרים - יתלה עוד ילד פלשתיני תמונה של "שהיד" על קיר חדרו, באדיבות בית הספר של הרש"פ, ה"שותף" לשלום.
ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד. וירא השמאל, כי טוב.
