לא צריך להתפלא או להיות המום מהצהרתו האחרונה של ח"כ דהאמשה. כבר קדמו לו חבריו, עזמי בשארה, עיסאם מחול ואחמד טיבי - שהיללו ושיבחו את הפלשתינים המתאבדים ברחובותינו, שלחו מברקי ברכה ותנחומים ללוחמים שנפלו בלבנון ובסוריה ואף המליצו על לוחמי החיזבללה לפרס נובל לשלום.
ולא פלא הוא. אם ערפאת, על כל מעלליו משך השנים, יכול להיות בעל פרס נובל לשלום, גם הגרוע מזה יכול לקרות - בעולם זה, שינאה והסתה אנטישמית ואנטי ישראלית.
אם קריקטורה של שרון, כראש ממשלת ישראל, בה הוא נראה זולל ילד פלשתיני, יכולה לזכות בפרס ולהופיע בעמוד ראשון בעיתונות באנגליה - ללא תגובה הולמת ופרוטוקולים של זקני ציון - בספרייה באלכסנדריה ליד התנ"ך - מה ניתן לצפות מהעולם הנאור המתורבת המודרני - החוזר בשינאת ישראל לתקופות החשוכות של האינקוויזיציה - שהובילה בעקביות למוראות השואה.
רק בישראל, בדמוקרטיה "המשוגעת" שלנו - יכול ח"כ להשמיץ, להסית ולפגוע במדינה - ולהישאר לבטח על כיסאו בכנסת. רק בישראל - יכולים ח"כים להשתמש בכלים דמוקרטיים כמו חופש דיבור, חסינות, תנועה, התארגנות להיבחר כנציגי ציבור לכנסת - ולהשתמש באותם כלים כדי לפגוע במדינה, בחברה ובביטחונה.
איפה יש דוגמא בעולם, בו ח"כ דוגמת אחמד טיבי, יכול היה להיות יועץ אישי ומדיני פוליטי למנהיג של צד אויב כמו עראפאת - הנמצא במצב סכסוך מזויין ומלחמה עם ישראל, מבלי שיינקטו נגדו אמצעים? איפה עוד נמצא דוגמא לח"כ נוסח עזמי בשארה, שנוסע לסוריה, יושב ליד מנהיג החיזבאללה - נסראללה, אויב ישראל, ונואם בגנות ישראל ובהמשך המאבק וההתקוממות נגדה על-ידי מחבלים?
כאשר רוצחי ילדים נשים וטף - מקבלים תואר של לוחמי חופש, והפרלמנט לא סוער וגועש ומקיא אותו מתוכו - מצבנו מדאיג.
להזכיר לציבור כי ח"כ דהאמשה הוא אזרח ישראלי, עו"ד בהשכלתו ומקצועו, שנשפט לתקופה של 7 שנים על השתייכות לארגון עויין. רישיונו כעו"ד נשלל ממנו - ל-5 שנים - ואחרי הדברים האלה - הוא נבחר לכנסת קדנציה שניה ברציפות ומאז לא מפסיק בהתנכלויות לשלטון החוק ופגיעה בסדרי שלטון ומשפט.
החוק שהועבר לאחרונה בכנסת - החוק נגד הסתה וגזענות - אינו מהווה מיכשול להשתוללות הח"כים הערביים ולכן יש לתקנו ולהביא למצב שבו ח"כים מסוג זה - לא יימצא מקומם בכנסת.
חקיקה ברוח זו חיונית - מאחר ובג"צ ברצותו לחיות באולימפוס אקדמי - ולשאוף לאימוץ אידיאלים אוניברסליים של שיוויון, חופש הציבור והיצירה האמנותית, וכל זאת בזמן משבר ובשעות מלחמה - תוך ניתוק מהמציאות וההתרחשויות בה - מתיר את הצגת הסרט "ג'נין, ג'נין" וטופח על שכמו הנאור והליברלי, תוך פגיעה בצה"ל, בלוחמי המילואים שבחיים ובמיוחד באלה שחרפו נפשם - על שמירת ביטחון המדינה ופגיעה בחפים מפשע - ושמירה על כללי מלחמה - מול חיות אדם ללא מסגרת ומגבלות - תוך ניצול אוכלוסיה אזרחית תמימה כמגן אנושי.
התרת הסרט ובמיוחד ליוצר נוסח בכרי, שנעזר במימון הסרט במקורות מפוקפקים ועויינים כאשר אותו בכרי - הטיח עלבונות קשים בשב"כ ובמשטרה עם מעצר קרובי משפחתו בסיוע למחבל שהתפוצץ באוטובוס בצפון - באשמות של קונספירציה והסתה נגד ערביי ישראל על-ידי השלטון הישראלי - וכאשר כעבור שבועיים ימים - בני משפחתו הקרובים הודו בסיוע למחבלים והורשעו - לא שמענו ממנו ולו ציוץ אחד, או חרטה, או הבעת התנצלות או הזדעזעות - אלא שתיקה רועמת ושמחה, על שאותה ממשלה מושמצת על ידו - איפשרה לו להקרין את הסרט השקרי והאנטי ישראל "ג'נין, ג'נין".
ואם יש בציבור הישראלי - אזרחים החושבים שזו הדמוקרטיה האמיתית בהתגלמותה, יש לעורר אותם ולנער אותם כדי להסביר שדמוקרטיה היא שיטת ממשל שבאה להגן על העם, שלומו וביטחונו - ולכן יש לממשלה זכות ואמצעים לנקוט באמצעי הגנה לגיטימיים, כולל הגבלת זכויות והצרת צעדים - כדי לשמר ולהגן על המסגרת החופשית והדמוקרטית.
אפשר להביא, דוגמאות למכביר ממולדת הדמוקרטיות כמו צרפת, אנגליה וארה"ב על הצעדים שהן נקטו בעקבות פעולות טרור שפגעו במדינתם - ואין לי ספק שתופעות כמו אצלינו, דוגמת דהאמשה ובשארה - לא היו עוברים בשקט במדינות אלה.
על כנסת ישראל - לפעול מהר לחיזוק שלטון החוק וסתימת סדקים בחומת הדמוקרטיה - בטרם ייפרץ הסכר.
__________________
הכותב הוא עורך דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות
