איגוד החברות הציבוריות: להשאיר לחברות את החופש לקבוע את מחיר ני"ע שהן מציעות בהנפקות
האיגוד מתריע כנגד הכוונה לאסור על מחיר מקסימום בהנפקות. מזהיר מפני פגיעה במשקיעים המוסדיים והזרים והכשלת גיוסי הון עתידיים. קורא להחיש את הרפורמה בשיטת החיתום אשר ממנה תיגזר קביעת מחירי ההנפקה.
איגוד החברות הציבוריות מתנגד לכוונת הבורסה לאסור מחיר מקסימום בהנפקות. דירקטוריון הבורסה אמור לדון היום (ה'), בביטול שיטת מחירי המקסימום בהנפקות הציבוריות בבורסה של תל-אביב.
האיגוד מזהיר, כי איסור על מחיר מירבי עלול להרחיק מהשוק משקיעים מוסדיים ומשקיעים זרים, שחשיבותם ליציבות השוק היא מכרעת, וזאת דווקא כאשר השוק הראשוני מראה סימנים ראשונים של התאוששות לאחר שנים של שפל בגיוס הון. האיגוד אף חושש לפגיעה בשוק המשני, שכן בהנפקה עם מחיר מירבי, או עם מחיר אחיד שנקבע מראש, מרבית הפקודות מתרכזות סמוך למחירים אלה וע"י כך נוצר באופן טבעי פיזור נרחב של ני"ע התורם לשיפור הסחירות בשוק המשני.
במכתב דחוף ששיגר מנכ"ל האיגוד, גד סואן, ליו"ר דירקטוריון הבורסה, פרופ' יאיר אורגלר, ולמנכ"ל הבורסה, שאול (סם) ברונפלד, הוא קורא להנהלת הבורסה שלא לתת יד להצעה. עוד הוא אומר, כי הוא ער לכך שהכוונה לאסור על מחיר מירבי נועדה למנוע חתימות יתר גדולות וכי האיגוד איננו מתנגד לטיפול בנושא, זאת למרות שאיננו סבור שהוא גורם לנזק ממשי כלשהו למשקיעים או למשק. לדעת האיגוד, אפשר למנוע את ה"מספרים הגדולים" ע"י הגבלת גובה הזמנתו של יחיד לשיעור מסויים מכלל ההנפקה.
במכתבו קובע סואן, כי יש להשאיר לחברות את החופש המירבי לקבוע את מחיר ניירות הערך שהן מציעות לציבור. לדבריו, מחיר זה מבוסס ומאוזן, במרבית המקרים, על הערכות כלכליות של החברה, של החתמים ושל המשקיעים המוסדיים והוא מעניק למשקיע כלי יעיל וזול להערכת שווי החברה המונפקת, בתחום שבין מחיר המינימום למקסימום.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות הדגיש במכתבו להנהלת הבורסה, כי גם מבחינת "המשקיע הקטן" הסכנה במכרז פתוח ללא מחיר מקסימום גדולה בהרבה מזו הכרוכה בשיטת המחיר המירבי. לדבריו, אם טעה המשקיע הקטן בשיקולו ונקב במחיר גבוה הוא עלול למצוא את עצמו עם כמות מניות במחיר גבוה בהרבה מהמחיר שהחברה והחתם מעריכים אותו כראוי וכנכון. במקרה כזה עלול המשקיע הקטן למצוא את עצמו יום לאחר ההנפקה עם מניה שמחירה יורד בתלילות ועם הפסד כספי ניכר.
לדבריו, קיום מכרז ללא מחיר מירבי עלול להביא, במקרים מסוימים, לקביעת מחיר אשר יעלה באופן ניכר על שווים הריאלי של ניירות הערך המוצעים, וזאת בשל עודפי כספים מקריים הקיימים בשוק ההון מעת לעת ובשל היעדר תחכום מצד המשקיעים. סואן הזהיר, כי המחירים הגבוהים בעת הנפקה כזאת עלולים לקרוס יום לאחר ההנפקה ולהניב תשואה שלילית למשקיעים, כפי שקבע מחקר שנערך בשעתו על-ידי רשות ניירות ערך בנושא.
גד סואן הזכיר במכתבו, כי גם בארה"ב נהוג לקבוע מלכתחילה מחיר נמוך מהמחיר אותו ניתן היה להשיג בשוק וזאת על-מנת שניתן יהיה להצביע בהנפקה הבאה על תשואה גדולה יותר למשקיעים וע"י כך ליצור אווירה טובה בשוק שתקל ע"י גיוסי הון עתידיים. לעומת זאת, בשיטת המכרז התוצאות עלולות להיות הפוכות. ייתכן שיושג מחיר גבוה שיירד זמן קצר לאחר ההנפקה, דבר שיקשה על החברה לגייס הון נוסף.
איגוד החברות אף קובל על העיכוב המתמשך ברפורמה בשיטת החיתום אשר היתה מייתרת את הדיון במחיר המקסימום. "הצעת החוק לרפורמה בשיטת החיתום בישראל נמצאת בדיונים בכנסת. אחד הנושאים המרכזיים בהצעה זו היא קביעת מחיר ההנפקה. עמדת האיגוד היא שהרפורמה בחיתום נחוצה ודרך קביעת מחיר ההנפקה תיגזר מהשיטה שתיבחר ותאומץ. אנו תומכים בהחשת הרפורמה בשיטת החיתום." קובע סואן במכתבו.