תחום החינוך הוא אחד מהתחומים החשובים ביותר בחיינו, מהסיבה הזאת חשוב מאוד להשקיע במורים שמלמדים במערכות החינוך - הם אלה שמגבשים את הילדים. אחד מאנשי החינוך המוכרים ביותר ברחובות הוא יובל סיון, שניהל את בית-הספר "הצומח" כשהיה רק בן 31 - מה שמיצב אותו כאחד ממנהלי בתי-הספר הצעירים ביותר בישראל אי-פעם. מאחורי יובל סיוון, רזומה עשיר ותואר ראשון בהיסטוריה כללית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, אותו סיים בהצטיינות יתרה. התואר הראשון לא הספיק ליובל והוא המשיך ללימודי תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך מטעם המכללה האקדמית בית ברל - גם את התואר הזה הוא סיים בהצטיינות יתרה. בין שלל התארים, יובל סיון הספיק להוציא גם תעודת הוראה כמורה להיסטוריה - תחום מועדף עליו במיוחד. את תחילת דרכו במערכת החינוך עשה סיוון בתור מורה להיסטוריה, מחנך כיתה, רכז חברתי, רכז מקצוע וחבר הנהלה בכיר בתיכון "אביב" שברעננה. חשוב לציין, שאת כל התארים האלה הוציא יובל סיון בגיל מאוד צעיר, כך שבמעלה הדרך הוא שבר לא מעט סטיגמות ולא מעט מוסכמות. הוא נכנס למערכת החינוך בגיל צעיר, והשאיר חותם גדול בכך שהפך להיות מנהל בית-ספר בהיותו בן 31 בלבד, כאשר רוב המורים שתחתיו, מבוגרים ממנו בהרבה, דבר שעורר לא מעט הרמות גבה, אך יובל ידע לנתב זאת ולהתחבב על כולם, לצד הנחלת משמעת, יסודיות ומקצועיות בקרב המורים שלימדו תחת ניהולו. חשוב לציין, שאמנם לא מעט מורים במערכת החינוך עושים מסלול כל-כך מהיר ואפקטיבי, אך יובל סיוון עשה את המסלול הזה בדיוק כמו שהוא יודע - והשאיר חותם בכל מקום שאליו הוא הגיע.

הכל מתחיל מאמונה אחת קטנה

כולם יכולים להגיע למצב שבו הם שוברים מוסכמות ומגיעים לשיאים אישיים בגילאים צעירים, אך בכדי לעשות זאת חייבת להיות אמונה אחת קטנה. ברגע שיש ניצוץ קטן של אמונה, הכל הופך להיות הרבה יותר קל ואפשרי. יובל סיון הבין זאת עוד מגיל צעיר, ומהסיבה הזאת הוא כל הזמן דאג להאמין בעצמו - ובו בזמן גם להציב לעצמו לסובבים אותו, אתגרים ומשימות שיהיה מאוד קשה להשיגם, אך הדרך היא זו שסיפקה אותו לעיתים, יותר מהגשמת המטרה עצמה. בפועל בזכות האמונה העצמית, הצליח יובל סיון להשיג את כל המטרות שהוא הציב לעצמו - ואפילו עשה את זה בגיל צעיר מאוד בהשוואה לכל שאר האנשים האחרים שהיו סביבו. זוהי בדיוק הסיבה לכך שיובל סיון החליט ללכת למערכת החינוך, וזה מה שהוא מנסה כל העת להטמיע בילדים ובבני הנוער שאותם הוא פוגש. ברגע שהם ילמדו ויבינו שהכל אפשרי, הם לא יפסיקו לחלום בשום שלב - והם יעשו כל מאמץ על-מנת להגיש את החלומות שלהם ללא פשרות. לא משנה כמה החלום שלהם יהיה פרוע, בזכות האמונה העצמית - הם יוכלו להגשים אותו. בתור מנהל של מספר בתי-ספר, יובל סיון דאג לתת לכל הילדים את המקום שלהם - וברגע שיש מבוגר אחד שמאמין בהם, הם הצליחו להגשים לא מעט מדברים שאותם הם שאפו להגשים ומדובר על הישגים ששלא יסולאו בפז ושלא ניתן לתאר או להעריך אותם במילים.

אז שאלנו את יובל סיון על לימודים בצל הקורונה

אז מה אפשר באמת לעשות כאשר אנחנו מגיעים למצב שכל יום נראה אחרת וקשה יותר מהיום הקודם. חשוב לציין, שאותם מורים שמלמדים באמצעות אפליקציית ה-Zoom הם גם הורים בעצמם והקושי שלהם ללמד מרחוק מתעצם נוכח העובדה שילדיהם לומדים בבית באותה התצורה. אז מה ניתן לעשות כדי להמשיך ולהעשיר את הידע ולהגיע להישגים גם בתקופות כאלה בהן יש לא מעט פיתויים והסחות דעת והדבר האחרון שילד רוצה זה לשבת וללמוד כשהוא בסביבה הביתית והנוחה שלו? ומה עושים המורים עצמם כדי לא לאבד את זה סופית?

יובל אמר דבר מאוד פשוט

אם אתם רוצים ללמד את הילדים האלה דרך מערכת כזו קרה ולא קרובה אליהם אישית, אתם חייבים להיות יצירתיים, גם תלמידי עבר שלי דיברו איתי לאחרונה ואמרו שהם מתגעגעים, אבל שימו לב, הם לא נתנו נקודות לציון שאפשר לדבר עליהם מבחינת הלימוד עצמו, אלא דווקא על המפגשים, על השיחות ועל הרגעים שהיה אפשר להרגיש שאפשר להשתתף במשהו גדול מהם ולא רק לשבת בבית עם מחשב פתוח. יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה - זה שם המשחק!

קחו שלושה טיפים מעולים שלמדתי עם הזמן כששואלים אותי על לימודים ב-ZOOM

1. תשנו את הרקע

נשמע פשוט וילדותי נכון? ועכשיו תחשבו על התלמידים שלכם, מה באמת הם צריכים? הם צריכים תזוזה, הם צריכים להרגיש שהם לא סטטיים, ואם בכל כמה דקות תשנו את הרקע למשהו לימודי או אפילו מצחיק, הם ירגישו שהם חלק ממשהו שאפשר יהיה לדבר עליו אחר-כך, נושא מעניין לשיחה עם התלמידים האחרים.

2. תוסיפו שיחות חולין, אבל עם אג'נדה

במקום פשוט סתם לשאול "אז איך עבר עליכם היום", תהפכו את ה-10 דקות האחרונות לשיחה אמיתית על משהו שקורה, זה יכול להיות הבחירות (כדי לעורר את הדעות שלהם קצת יותר ממתמטיקה) וזה יכול להיות על הזמר במסיכה או אפילו סתם משחק קטן לחימום האווירה ו-"שבירת הקרח".

3. טריוויה לימודית

בסוף השיעור, תכינו את התלמידים שאתם מכינים להם טריוויה קצרצר בסוף השיעור, אבל שימו לב, לא "מבחן" אלא טריוויה, כדי לבדוק את הערנות שלהם בשביל לתת להם את החיזוקים שהם מחפשים ברוב הזמן בכיתה, לא סתם יש תלמידים שיושבים קדימה בכיתה, הם צריכים את זה וגם אותם אתם תאבדו אם לא תעשו משהו מעניין אחרי שיובל סיון נתן לנו את הטיפים הנ"ל, הלכנו לבדוק בשטח עם מורים וכולם אמרו את אותו המשפט "זה בדיוק מה שחסר לנו - אינטרקאציה עם הילדים". כלומר, כדי באמת להשאיר את הילדים האלה ב"לופ" של הלימודים באונליין ולהקנות להם יכולות למידה מרחוק המצריכות משמעת עצמית גבוהה ועניין רב, הם חייבים להיות חלק מזה, גם אם זה הורס לכם קצת את הלמידה והלימוד אז עדיף 90% תלמידים שבאמת מתעניינים בשיעור ומסתקרנים מאשר 100% נוכחות ו-40% התעניינות ורצון אמיתי ללמוד. אז לפני שאתם רצים ללמוד או ללמד ב-Zoom, צריך לחשוב איך אתם רוצים שזה ייראה ואיך אתם רוצים שזה ייגמר, ותזכרו את המילים של יובל, כדי ללמוד בצורה שונה, צריך להזכיר מה היה טוב בצורה הקודמת ולחבר אותה עם הצורה החדשה והכל תוך חשיבה מחוץ לקופסה, זה המפתח להצלחה בחיים. רק ככה, אפשר באמת להגיע למצב של שגרה ושפיות באותו הכובע, לצד הישגים ומצוינות.