גאולת יוסף

בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה

סיום ימי החנוכה חל השנה ביום השבת בה קוראים בתורה את פרשת מקץ. קץ מאסרו של יוסף בעקבות חלומות פרעה, ועלייתו לגדולה עד למעמד של משנה למלך מצרים. כל אדם חווה מעברים ושינויים במהלך חייו; אבל שינוי כל כך קיצוני כזה שעבר יוסף, ממעמד של אסיר חסר כל זכויות למעמד של משנה למלך האימפריה הכי חזקה, זה משהו שקשה לעכל. ובהמשך, ללא פסק זמן להסתגלות, הוא מציג ומיישם תוכנית לטווח ארוך - שבע שנים ועוד שבע - כאילו כל ימיו לא עסק אלא בתיכנון וניהול מערכות מורכבות ורגישות ומעולם לא היה נתון לחסדי סוהרים או סתם מתעמרים. לא נתיימר כאן להבין את אישיותו של יוסף. גדול עלינו התפקיד הזה. אבל ננסה להבין מה המסר עבורנו מן הסיפור המורכב שנקרא בשבת זו, המכונה 'זאת חנוכה' על שם הקריאה שקוראים בספר תורה שני ביום זה של חנוכה: זאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אתוֹ. ובכן 'קץ' פירושו סוף. גם יקיצה משינה באה מאותו שורש והיא סופה של השינה. (בראשית מא): [א] וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעה חֹלֵם וְהִנֵּה עמֵד עַל-הַיְאר: בפרק הקודם למדנו שיוסף פותר את החלומות של שרי פרעה אשר היו במאסר ביחד אתו. חלומו של שר המשקים לימד את יוסף כי הוא צפוי לשוב לתפקידו וזהו הפתרון שיוסף נותן לחלומו. יוסף מנצל עובדה זו ומבקש ממנו שיעלה את עניינו לפני פרעה ויסדר לו חנינה. אבל: וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ: שנתיים חלפו מאז ועכשיו פרעה חולם וחלומו מביא קץ למאסרו של יוסף. לא נתעכב כעת על הפרטים בחלומות פרעה, רק נציין את העובדה כי לאחר החלום מקפידה התורה לציין כי: וַיִּיקַץ פַּרְעה וְהִנֵּה חֲלוֹם: הקץ לסבלו של יוסף בא בעקבות וַיִּיקַץ פַּרְעה.

חלום/חיזיון כלכלי

[ב] וְהִנֵּה מִן-הַיְאר עלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ: [ג] וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל-שְׂפַת הַיְאר: [ד] וַתּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאת וַיִּיקַץ פַּרְעה: [ה] וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטבוֹת: [ו] וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפת קָדִים צמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן: [ז] וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעה וְהִנֵּה חֲלוֹם: פרעה הקיץ לאחר החלום הראשון וחזר לישון בלתי מוטרד בעליל. נו, חלום. קורה. לאחר החלום השני הוא מגלה לפתע: וְהִנֵּה חֲלוֹם: המוטיב החוזר בשני החלומות - בליעת הרזים על-ידי השמנים בלי שהרזים ישמינו מכך - מערער את שלוות נפשו. [ח] וַיְהִי בַבּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעה: מה קרה, איבדו את הראש פתאום? לאו דוקא, אלא שפרעה זיהה שחלומו אחד אם כי כפול בעוד הם ביקשו לפתור אוֹתָם, את שני החלומות. חוץ מזה, הציעו פתרונות אישיים לחלומות בעוד פרעה חש כי מדובר בחלום הנושא מסר ממלכתי. [ט] וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת-פַּרְעה לֵאמר אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם: [י] פַּרְעה קָצַף עַל-עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אתִי וְאֵת שַׂר הָאפִים: [יא] וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ: [יב] וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר-לוֹ וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת- חֲלֹמתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר: [יג] וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ כֵּן הָיָה אתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי וְאתוֹ תָלָה: נו, שנתיים של שכחה הגיעו אל קיצן. בטח, היתה לו ברירה? פרעה עוד היה עלול לחסל את כולם על שלא הצליחו לפתור את חלומו, כפי שאיים לעשות נבוכדנצר מלך בבל כמסופר בדניאל. כאן יש הצלה זמינה בדמותו של נער, עברי, עבד. הכרת תודה של מצרי. אסיר משוחרר מייעץ לפרעה. פרעה המוטרד מגיב מיידית וכולם אצים למלא את שליחותו: [יד] וַיִּשְׁלַח פַּרְעה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבא אֶל-פַּרְעה: 6 פעלים כתובים בפסוק; פעילות אינטנסיבית ביותר. המעניין הוא שבשני הפעלים הראשונים פרעה הוא הפועל, וַיִּשְׁלַח, וַיִּקְרָא; בשלישי שליחי פרעה פועלים, וַיְרִיצֻהוּ (את יוסף), ומכאן ואילך יוסף הוא הפועל. תפס יוזמה הבחור. כדי להתייצב לפני המלך צריכים בגדים מתאימים וגם תספורת לא תזיק. [טו] וַיּאמֶר פַּרְעה אֶל-יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפתֵר אֵין אתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתּר אתוֹ: יוסף אינו מאבד את הראש מגודל המעמד והוא משיב לפרעה: [טז] ...בִּלְעָדָי אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעה: פרעה מספר ליוסף את חלומו על שני חלקיו, ומקנח בעובדה ש - [כד] ...וָאמַר אֶל-הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי: ויוסף משיב בנאום ארוך ותמציתי: [כה] וַיּאמֶר יוֹסֵף אֶל- פַּרְעה חֲלוֹם פַּרְעה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעה: [כו] שֶׁבַע פָּרת הַטּבת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטּבת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא: [כז] וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעת הָעלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב: [כח] הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-פַּרְעה אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עשֶׂה הֶרְאָה אֶת-פַּרְעה: [כט] הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם: [ל] וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת-הָאָרֶץ: [לא] וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן כִּי-כָבֵד הוּא מְאד: [לב] וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעה פַּעֲמָיִם כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹקִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹקִים לַעֲשׂתוֹ: [לג] וְעַתָּה יֵרֵא פַרְעה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם: [לד] יַעֲשֶׂה פַרְעה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע: [לה] וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אכֶל הַשָּׁנִים הַטּבוֹת הַבָּאת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעה אכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ: [לו] וְהָיָה הָאכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא- תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב: לא לסמוך רק על הנס פרעה מתפעל מאד מפתרון החלום ומן התיכנון הכלכלי שהציע לו העבד המשוחרר; הוא מביע את התפעלותו בקול רם ובאותו מעמד ממנה את יוסף לסגנו ומפקידו על ביצוע התוכנית שהציע. קצר המצע אבל קשה להתעלם מפרטים בתוכניתו של יוסף הרלוונטים לנו, ולצורך כך נביא את פירוש אור החיים: [יוסף] אמר לפרעה: יַעֲשֶׂה פַרְעה וְיַפְקֵד... פירוש שישתדל הוא במעשה זה וגם יְעַשֶּה לאחרים, כדי שלא יתעצל אדם בדבר זה - בהכנת שבע שני השֹבע לזרוע בכל היכולת. וְחִמֵּשׁ, פירוש יזרזם לבלתי התרשל מטעם ראות הדבר [התבואה] מרובה ביותר. או יאמר וְחִמֵּשׁ, שיקח הוא מכולן חמישית לפרעה; הגם שהמשפט הוא מעשר, יקח בשנים אלו חמישית. או בעברית פשוטה א.פרעה צריך לתת דוגמה אישית בהיערכות לשנות הרעב. ב.להפקיד אנשים שיוודאו עיבוד אינטנסיבי למרות השפע. ג.המס יוכפל מ-10% ל-20, שהרי יש עודפי מזון. בהמשך מוסיף הפרשן על המלים [מח] וַיִּקְבּץ אֶת-כָּל-אכֶל שֶׁבַע שָׁנִים כי יוסף רכש את כל עודפי התבואה שהיו מעבר למס הכפול. אנחנו מצויים במנהרה אפלה כבר למעלה מעשור בלא שנראה אור המבשר על התקרבות קצה המנהרה. וכאשר כבר מנצנץ איזה אור - מהר מאד מתברר שזו רכבת הדוהרת לעברנו... יוסף היה בבור הכלא 12 שנה ושוחרר בפתאומיות כמסופר בפרשתנו. כלומר גאולתו באה במהירות ובלא תיכנון מוקדם מצידו. זה יכול לקרות גם לנו, אבל לא כדאי להמתין באפס מעשה; כדאי שנחפש ונמצא דרכים להיחלץ מהמנהרה האפלה בה אנו מצויים. הרי הפרשה מלווה אותנו במשך רוב-ככל ימי חג החנוכה ונקראת כולה ביום האחרון, 'זאת חנוכה' כנ"ל. החג הזה נחוג לזכר נס שאירע לאחר מאבק קשה וממושך של החשמונאים אשר לא המתינו לנס שיחלצם מן הצרה שהיו בה, בדיוק כשם שיוסף תיכנן וביצע כלכלה נכונה במצרים בלא לסמוך על סיוע מבחוץ, ממדינות החסות של מצרים. אז נסים קרו ויקרו, אבל צריכים לתזמן אותם. ואז יהיה רק טוב ליהודים. ________________ נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'