המילה קינוח משמעה פרפרת, או מנה אחרונה בסעודה, והיא אהובה על מבוגרים וילדים כאחד. ישנם קינוחים רבים ומגוונים החל מכאלה המכילים פירות וכלה באלו המכילים שוקולד, קצפת וגבינות. הם יכולים להיות מוגשים במרכז השולחן, בכוסות אישיות או בקעריות מסוגננות. המקורות שלהם לעיתים קרובות מארצות שונות ותרבויות זרות, שאומצו על-ידי שפים וקונדיטורים ישראלים. בשל הגיוון הרב יש ציפייה גדולה יותר למנות אחרונות בחג השבועות, שניתן לאכול קינוחים שאינם פרווה, ללא חשש עירוב חלב ובשר במאמר זה נפרט על ארבעה סוגי קינוחים.

טירמיסו

קינוח זה הוא גולת הכותרת של קינוחים לשבועות. מקורו באטליה והוא עשוי מבישקוטים שאותם טובלים בקפה. ניתן להגיש אותו כעוגה למרכז השולחן או בכוסות אישיות. טירמיסו מורכב משכבות ומכיל בישקוטים, קצף ביצים, קרם חלבי מגבינת מסקרפונה, קפה ולעיתים אף יין או ליקר. השכבות עשויות מהבישקוטים הטבולים בקפה ומעליהן שכבת המסקרפונה והביצים המוקצפות. ישנן גרסאות רבות לטירמיסו והן שונות מהמתכון המקורי. יש הטוענים שמקור הטירמיסו הוא במאה ה-17 בעיר סיינה שבאטליה והוא הוכן לכבודו של הדוכס הגדול ממדיצ'י. צורתו המקורית הייתה כנראה עגולה אבל בשל צורת הבישקוטים נוח להכינו בתבנית מרובעת. בבסיסו הטירמיסו מורכב מעט להכנה אולם קיימים גם מתכונים רבים המאפשרים קיצורי דרך והכנה מהירה וקלה. כנאפה בערבית המילה "כנאפה" משמשת לתיאור הבצק. אהוד בנאי גם כתב על זה שיר, הוא הוקסם מהמילה כנאפה למרות שלא אכל הרבה ממנה. ב-2013 על-פי סקר של גוגל, נמצא שהכנאפה היא המנה הכי פופולרית במהלך צום רמדאן. אחד מהמקורות מתאר כי במאה ה-15 נמצא בספר הבישול של מחבר ספרי הבישול הערביים במאה ה-12, מוחמד בן חסן אל־בגדדי ומתואר שם מתכון חדש להכנה של בצק הקדאיף שממנו מכינים את המאכל. המתכון מפרט שמוזגים בלילה לתוך כלי מחורר, הבלילה נשפכת על משטח חם וכך נוצרות האטריות שדומות לאטריות הקדאיף של ימינו. הכנאפה מורכבת מאטריות קדאיף, חמאה, סירופ סוכר ופיסטוקים טחונים. קינוח זה קל להכנה ואהוב מאוד! זוהי למעשה עוגת מחבת ים-תיכונית. במקור נעשה שימוש בגבינות עיזים אולם במתכונים המערביים משתמשים בגבינות ריקוטה ומוצרלה שיותר מותאמות לטעם מערבי. הכנאפה מתוקה, שר אהוד בנאי, אולם כיום יש גם גרסאות מלוחות של הכנאפה. הגרסאות המלוחות מכילות גבינה וירקות ושערות הקדאיף הקרנצ'יות הופכות את המאכל למעדן!

בלינצ'ס גבינה קלאסי

מנה זה מקורה ברוסיה שם היא נקראת בליני. זהו פנקייק דק מהמטבח הרוסי. הבצק עשוי מקמח, מים, שמרים, חמאה, חלב וביצה והוא מטוגן במחבת כעלים דקים מאוד. הבליני מוגש חם בליווי ריבה או גם מילויים מלוחים כמו סלמון וחסילונים. מילוי הגבינה של הבליני אומץ על-ידי יהודים יוצאי מזרח אירופה שנהגו לאכול אותו בשבועות. החביתיות, בשמן העברי, הומצאו כנראה ביוון העתיקה והוזכרו על-ידי משוררים מהמאה ה-5 לפני הספירה. בצרפת החביתיות נקראות קרפ, באנגליה הן פנקייק (עוגת מחבת). החביתית הגרמנית נקראת פפאנקוכן, וההולנדית נקראת פאנקוק, ונמכרת בדוכנים בצורה מגולגלת או במסעדות. באסיה החביתית נאכלת כחטיף שממולא לעיתים קרובות בגבינה וריבה, ואף ביפן סין והודו מכינים חביתיות. זוהי מנה אחרונה פשוטה להכנה, נפוצה מאוד וטעימה מאוד!