לאחר שחרורו מצה"ל החל לוי בפעילות פוליטית וציבורית ובעקבות כך התמנה לתפקיד עוזרו של ראש מועצת רמת ישי. ב-1989 התמודד בבחירות למועצת בית שאן מטעם סיעת "לב" ונבחר כחבר מועצה. המשיך לכהן כחבר מועצה עד 1998 ובמסגרת זו כיהן בשנים 1998-1992 בתפקיד ממלא מקום ראש המועצה.
לוי הינו חבר מפלגת הליכוד ובמשך שנים נחשב לאחד מבכירי סניף המפלגה בבית שאן, כמו כן כיהן כחבר מרכז הליכוד וכחבר מזכירות הליכוד. ב-2002, בזמן שהותו בסניף הליכוד בבית שאן, נפצע בפיגוע טרור שנעשה במקום. בפיגוע נפצעו גם שניים מאחיו.
ב-2004 התמודד מטעם מפלגת הליכוד בבחירות לראשות עיריית בית שאן וניצח. במהלך כהונתו כראש עיר הצליח לוי להביא להכללתה של בית שאן ברשימת ישובי הפריפריה אשר תושביהם זכאים להטבות מס. לצד תפקידו כראש עיר שימש גם כממלא מקום יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי.
ב-2012, בעודו מכהן כראש עיר, זכה לוי בהגרלה שערך מנהל מקרקעי ישראל על האפשרות לרכוש במחיר מוזל אחת מ-147 חלקות קרקע לבנייה בבית שאן. בין הזוכים בהגרלה נמנו גם 3 מאחיו ו-2 מאחייניו. בעקבות ביקורת ציבורית שנשמעה על תוצאות ההגרלה, נערכה במנהל מקרקעי ישראל בדיקה בסיומה הוחלט לבטל את זכייתו של לוי. על פי הפרסומים בעניין, ביטול הזכייה נעשתה לאחר שהתגלה כי בעבר זכה לוי במכרז דומה ועל כן לא היה זכאי להשתתף בהגרלה נוספת. ב-2013 סיים לוי את כהונתו כראש עיריית בית שאן לאחר שהפסיד בבחירות לרפי בן שטרית.
בראשית 2015 הוגשו נגד לוי ובכירים נוספים בעיריית בית שאן, כתבי אישום על עבירות בתחום איכות הסביבה בשל החלטות שקיבל אשר הובילו, על פי כתב האישום, להזרמת שפכים לנחל חרוד בניגוד לחוק.
ב-2016 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח על הרשויות המקומיות בו קבע כי כהונתו של לוי כראש עיר הסתיימה כאשר עיריית בית שאן נמצאת במשבר פיננסי חמור וכי תפקודו של לוי כראש עיר התאפיין בהתנהלות שלא על פי כללי מינהל תקין וללא הקפדה על עקרונות היעילות והחיסכון.
חבר כנסת וסגן שר
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 (2015) התמודד לוי בבחירות המקדימות בליכוד וזכה במקום המשוריין לנציג מחוז גליל ועמקים (מקום 18) ברשימת המפלגה לכנסת. לאחר הבחירות הושבע כחבר כנסת ומונה לתפקיד סגן שר הבינוי. במסגרת תפקידו כסגן שר הופקד על תחום הדיור הציבורי ופרויקט שיקום שכונות.
