שר המשפטים, המנכ"ל, פרקליטת המדינה, חבריי המשנים ומנהלי המחלקות בפרקליטות ואורחים;
נהוג במקומותינו, כי אדם הנכנס לתפקיד בעל אחריות אומר כי הוא נכנס לתפקידו "בדחילו ורחימו", מושג בארמית שפירושו "ביִראה ובאהבה" כאחד.
אני כבר יכול לספר לכם שעות ארוכות על היראה לקראת כניסה לתפקיד כה רב אחריות, ויש אומרים אף בלתי אפשרי. על האהבה לתפקיד אני מקווה שאוכל לספר בטקס הפרישה.
מזה כ-23 שנים אני נכנס, מידי יום, בשערי בניין זה של משרד המשפטים, עולה באותן מדרגות, חולף במסדרונות המוכרים נכנס לחדר ומתחיל לעבוד. היום, אותו מבנה, אותן מדרגות ואותם מסדרונות ממש, בהם נכנסתי ועברתי אלפי פעמים, נראים ומרגישים קצת אחרת. תחושת כובד האחריות מתחילה לחלחל לתודעה.
במשרה נכבדה זו כיהנה שורה ארוכה ומפוארת של יועצים משפטיים לממשלה, אשר עיצבו, ביססו וקידמו - איש איש בדרכו ובסגנונו - מוסד חשוב זה, המופקד על אכיפת החוק, ועל ההגנה והקידום של ערכי היסוד של החברה שלנו: שלטון החוק וזכויות האדם. מושגים הנשמעים אולי מופשטים, אך אינם כאלה כלל ועיקר, והם עיקר עיסוקו של משרד המשפטים על זרועותיו השונות, מעשה יום ביומו.
נבנה כאן לאורך השנים מבנה מפואר (לא במובן הפיזי כמובן) של מערכת אכיפת החוק ושמירת שלטון החוק, כאשר בכל דור נוספו נדבכים למבנה זה, והושגו הישגים מרשימים. אך המלאכה רחוקה מהשלמה, ולמעשה לעולם לא תושלם. מדובר במלאכה סיזיפית, המחייבת מאבק יום יומי על דמותה של החברה בישראל בהיבט עליו אנו מופקדים של שמירת שלטון החוק על כל מרכיביו.
אסור לנו לשקוט על השמרים. בצד שימור וביצור ההישגים, שהושגו בעמל של שנים רבות - ויש רבים כאלה - יש להתבונן באופן מפוכח גם בחולשות ובכשלים של המערכת (כשלים באכיפת החוק, בעיות של עינוי דין והעדר יעילות של מערכות שונות, אי-הצלחה בקידום תוכניות בתחום החקיקה ובתחומים אחרים, ועוד). אין אנו פטורים מהחובה לבחינה עצמית מתמדת לשם תיקון ליקויים, ושיפור יכולות לקראת המשימות המאבקים הקשים שעוד נכונו. מערכת הקופאת על שמריה, עלולה להתאבן ולהפוך לבלתי רלבנטית.
בכוונתי לבחון מחדש הנחות עבודה מסורתיות, דפוסים ארגוניים ותוכניים שהשתרשו, ולהביאם לבחינה ולביקורת משותפת. הכל פתוח - שום דבר אינו מובן מאליו. עלינו לשפר ולשכלל כל הזמן את המערכת שלנו על-מנת שנוכל להתמודד בהצלחה באתגרים הרבים ובמשימות המגוונות והמורכבות המוטלות עלינו, בתחומי אכיפת החוק, הייעוץ והחקיקה, וקידום ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הימים אינם ימים קלים. האתגרים הניצבים בפנינו מורכבים וכבדים אולי מאי פעם. אנו חיים במציאות קשה של הפרת חוק ואלימות, של פשיעה מאורגנת המנסה לשלוח זרועות גם למערכות ציבורית, של זלזול ברשויות אכיפת החוק, ושל נסיון לדה-לגיטימציה של המערכת המשפטית. כל אלה חותרים תחת היסודות החיוניים לחברה מתוקנת.
המתחים בחברה הישראלית רבים, והמציאות החברתית-כלכלית, כמו גם המציאות הביטחונית והמדינית, עלולות אף להעצים מתחים אלה.
אנו עדים לתופעות של קהות-חושים והשלמה עם עוולות כלפי אוכלוסיות חלשות, פילוג וחוסר הסכמה המשסעים את החברה. שסעים חברתיים מובילים להתרופפות בלכידות החברתית, אשר לה השלכה ישירה גם על תופעות של אי-כיבוד החוק.
אני מאמין, כי למדינה יש מחוייבות כלפי ענייה, מיעוטיה ושאר אוכלוסיות חלשות שבה. אכן מחוייבות זו היא, בעיקרה, עניין לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, אך גם למערכת המשפטית יש תפקיד חשוב, בשמירה על זכויות של מיעוטים ואוכלוסיות חלשות, ובקידום השוויון בחברה.
גם המציאות הביטחונית הקשה, של סכסוך מזויין מתמשך המלווה בפעולות טרור אכזריות, מזמנת למערכת המשפטית דילמות קשות: כיצד לאפשר למדינה מאבק אפקטיבי בטרור לסוגיו, תוך שמירת שלטון החוק וערכים אוניברסליים של זכויות אדם.
בעידן של משברים ושברים חברתיים, הקפדה על החוק ועל כללי המשחק הדמוקרטיים מצד כל חלקי החברה, היא הערובה הכמעט יחידה לעצירת הסחף, ולהמשך תיפקודנו כחברה דמוקרטית, מתוקנת ומוסרית. סביב מטרה זו ניתן וצריך להתלכד, ללא היבדל השקפה פוליטית או חברתית.
ימים אלה מעלים גם דילמות מורכבות ביחסים שבין משפט לחברה ובין משפט ופוליטיקה. מחד גיסא, שבות ועולות טענות מצד מגזרים וציבורים שונים על משפטיזציה מוגברת של כל תחומי החיים, ובעיקר החיים הציבוריים; ומאידך-גיסא, קיים תהליך של כרסום ביִראה מפני החוק, ובכיבוד המופקדים על שמירתו, ובראש ובראשונה מערכת בתי המשפט. למדינת ישראל מערכת שיפוטית מפוארת, בעלת הישגים מרשימים בשמירת שלטון החוק, ובעיצוב דמותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, המכבדת את זכויות האדם. מערכת הזוכה להערכה רבה בציבור, ולהערכה בינלאומית עצומה.
לשם הפגת מתח זה בין הרשויות המדינה - אשר בסופו של דבר הרשויות כולן, כמו גם הציבור כולו יוצאים נפסדים ממנו - יש לחתור לקיום דיאלוג קונסטרוקטיבי בין הרשויות, בו ייעשה נסיון להבהרת הגבולות הראויים ולקביעת קווי מיתאר ברורים יותר בין אשר לרשויות המשפט, לבין אשר לרשויות הביצוע והחקיקה. מלאכה זו אינה קלה, ואולי גם בלתי אפשרית ליישום מלא, אך היא ראויה לנסיון של אמת.
חיוני כי בתהליך לא פשוט זה של בירור ועיצוב הגבולות, לשם מציאת שביל הזהב ונקודת האיזון הראויה בין המנגנונים השונים של החברה האזרחית, תישמר התרבות של כיבוד הדדי, לשם מניעת פגיעה בערכים שכל הרשויות כולן מחוייבות להם.
ביצור מעמדו העצמאי של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ושמירת אי-תלותו, ואמון הציבור בו, הם יעד חיוני בעיניי, בהיותו תנאי מוקדם והכרחי לתיפקוד מערכות אכיפת החוק ושמירת שלטון החוק.
גם שמירת מעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה היא משימה המחייבת מאבק מתמשך נגד כל נסיון לכרסם במעמד זה, וזאת בצד בחינה עצמית מתמדת, של התנהלותו, דרכי פעולתו, הישגיו וכשלונותיו של מוסד זה.
אני מאמין כי הגיעה השעה לבחינה מחודשת כזו, לניסיון למָצֵב מחדש את מוסד היועץ המשפטי לממשלה מול הרשויות השונות, ולארגון מחדש של דרכי פעולתו, בתוך המערכת פנימה, וכלפי חוץ. זאת, מתוך מגמה של התמקדות ומתן דגש בנושאי הליבה של המערכת. יש לי מחשבות שונות בכיוון זה, שחלקן מגובש יותר, וחלקן יחייב הליכי בחינה וחשיבה בהמשך, שייעשו תוך שיתוף כל הגורמים הנוגעים בדבר.
במסגרת זו בכוונתי לפעול לצמצום החיכוך והמעורבות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מול המערכת הפוליטית-ציבורית, ויצירת "רצועת הפרדה" ברורה ופורמלית יותר.
הפעולה הראשונה, והסמלית משהו, בה בכוונתי לנקוט בהקשר זה היא, להפסיק את ההשתתפות הקבועה של היועץ המשפטי לממשלה בישיבות הממשלה. שינוי המצב הנוהג בעניין זה, מזה קרוב ל-30 שנים לא יכול להיעשות באחת. בכוונתי לבחון בקפידה נושא זה בשבועות והחודשים הקרובים במגמה לגבש דפוסי עבודה חליפיים, שמגמתם להמיר את נוהג ההשתתפות הקבועה בנוכחות סלקטיבית, לפי מידת הצורך הקונקרטי, ותוך הזהירות הנדרשת, שלא יהיה בכך כדי לפגוע בסיוע ובהשגחה המשפטיים הנדרשים לעבודת הממשלה.
בכך, אני גם מאמץ את המלצת דוח ועדת שמגר לבחינת דרכי המינוי של היועמ"ש, עמדה בה דגלתי שנים רבות קודם לכן.
אני מאמין, כי בכך יהיה כדי לתרום לביצור העצמאות ואי התלות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ולצמצום החיכוך המיותר בין הרשויות. וכפועל יוצא, גם להגברת האמון הציבורי במוסד זה ואפקטיביות פעולתו.
ולפני הסוף, אני מבקש להדגיש: אין זו מלאכת יחיד. על כל אחד מאיתנו - איש איש בתחומו - כאן במשרד המשפטים, וגם בגופים אחרים המופקדים על אכיפת החוק ושמירת שלטון החוק - להטות שכם ולהירתם למשימות הקשות והמורכבות המונחות לפתחנו, ורבות שעוד נכונו לנו. תנאי חיוני לתפקוד ראוי של מערכת המתמודדת תדיר עם בעיות כה מורכבות, הוא שיתוף פעולה, עבודת צוות הרמונית ולויאלית, בצד פתיחות ופלורליזם מחשבתי מפרה.
עובדי משרד המשפטים הם מהאיכותיים, המצפוניים וישרי הלבב והדרך שבמערכת הציבורית, ובעלי מחוייבות עמוקה ובלתי מתפשרת לערכים של הגינות ושלטון החוק. עיקר כוחו של משרד זה הוא במשאב האנושי שלו.
עשיית הצדק אינה מעשה חד-פעמי, אלא פרי של מאמץ מתמיד, שעל כל אחד מאיתנו לשקוד עליו מעשה יום ביומו.
מלאכה קשה ושוחקת זו, שלעולם אינה נשלמת, היא כאמור מלאכה של קולקטיב. יפים לעניין זה דברים שכתב ברטולד ברכט באחד משיריו:
"מי בנה את נוא אמון עם שבעת שעריה?
בספרים נכתבו שמות מלכים.
כלום המלכים עמסו את משא האבנים?
אלכסנדר הצעיר כבש את הודו.
הוא לבדו?
קיסר הכה את הגאלים.
האם לא היה עמו לפחות טבח אחד?
פיליפ בכה כשירד ציו במצולות ים.
ומלבדו - איש לא בכה?..".
לבסוף, מילה אישית.
מעבר להיותו של מעמד זה מעמד רשמי מחייב, הוא כמובן גם מרגש מאוד מבחינתי.
אני מבקש להודות לשר המשפטים על התמיכה, ואני משוכנע כי אני והמערכת כולה נזכה לסיוע ולשיתוף פעולה מלא מצידו לקידום הערכים והמשימות עליהם אנו כולנו מופקדים.
אני מבקש גם לשלוח מכאן ברכות ותודות ליועץ המשפטי לממשלה היוצא, מר אליקים רובינשטיין, השוהה בימים אלה בחו"ל, אשר היה לי הכבוד והעונג הרב לעבוד במחיצתו ולסייע בידו כמשנה לאורך כל תקופת כהונתו. אני מקווה ומאמין, כי הציבור עוד יזכה להנות משירותו הטוב לחברה בתפקידו הבא במקום הראוי לו.
כן אבקש להודות לכל החברים והעמיתים הרבים כל כך, מכל יחידות המשרד, ומחוצה לו, אשר עודדו ואף דחקו בי ליטול על עצמי משא כבד זה. האמונה והצפיה לסיוע, לעזרה ולשיתוף הפעולה של כולכם מפיג במקצת את היראה שבמשא כבד זה.
תודה לכולכם, ובהצלחה לכולנו!
