לאחרונה, התפרסם כי חוקרים אמריקנים וצ'כים שעבדו יחד גילו גורם גנטי חדש לסוגים מסוימים של מחלת כליות תורשתית. זהו ממצא מרעיש, שכן גילוי מוקדם של מחלה תורשתית בכליות עשוי להפוך את הטיפול במחלה לקל יותר, ואת ההתמודדות עמה ליותר נוחה, מה שיסייע ללוקים בה לחיות חיים טובים יותר. אך עד שהממצאים ייושמו בפועל במערכות הבריאות העולמיות, חולי הכליות הקיימים ממשיכים במאבקם, במחלתם ובביורוקרטיה. אך לאילו זכויות עשויים להיות זכאים חולי מחלת כליות? האם הם עשויים להיות זכאים לזכויות על אובדן כושר עבודה?

תקופת המתנה - לא רק במלחמות

בגדול, 'אובדן כושר עבודה' הוא מצב בו אדם מאבד 75% ומעלה מכושר השתכרותו, כתוצאה מתאונה או מחלה. הגדרת המושג עשוייה להשתנות בין חברות ביטוח שונות ובהתאם לפוליסה. ישנן שלוש הגדרות כלליות ונפוצות לגבי אובדן כושר השתכרות (עבודה): ● אובדן כושר השתכרות שבגללו המבוטח לא יכול לעסוק באף משלח יד. ● אובדן כושר עבודה שבגללו המבוטח לא יכול לעסוק בעיסוק סביר, משמע עיסוק התואם את השכלתו, הכשרתו וניסיונו. ● חברות מסוימות מתייחסות לאובדן כושר עבודה אם המבוטח איבד מיכולתו לעסוק ספציפית בעיסוק המסוים בו עסק לפני אובדן כושר העבודה. אם הוגדר הנפגע כמבוטח שאיבד את כושר העבודה שלו, הוא יהא זכאי לתגמולים חודשיים (קצבת אובדן כושר עבודה) עד שיקרה אחד התרחישים הבאים: שהוא יחלים ו\או יחזור לעבודתו, עד פטירתו, עד תום תקופת הביטוח או עד תום שנת הביטוח בה המבוטח הגיע לגיל הפרישה. אם המבוטח זכאי לתשלום קצבת אובדן כושר עבודה, חברת הביטוח תשלם לו את התגמולים בתום תקופת ההמתנה, שנקבעת לרוב לתקופה של 3 חודשים. ישנן הרחבות לפוליסות ביטוח שמקצרות את תקופת ההמתנה או מזכות בתשלום רטרואקטיבי עבור תקופה זו.