אין כל חידוש באמירה שמדינת ישראל נמצאת במאבק על עצם זהותה וקיומה בכמה חזיתות. החזית המוחשית ביותר היא מול ארגוני הרוצחים הערביים הידועים יותר בשמם הנייטרלי ארגוני הטרור. החזית הערטילאית ולפיכך המסוכנת יותר היא פנימית, והמוקד שלה הוא זכות הקיום של מדינה המיועדת ללאום היהודי בארץ השייכת באופן בלעדי וללא עוררין לאותו הלאום. אל נקודה קרדינלית זו מכוונים המכרסמים את שיניהם החדות מתוך הבנה ברורה (אם כי מעוותת) של המציאות. בשורות הבאות לא יהיו חידושים מפליגים, אלא סידור הנתונים לגבי המכרסמים באופן שיאפשר לראות את הלהקה כולה.
כמאמר הפתגם הידוע הדג מסריח מהראש, הלא הוא בית המשפט. על-פי
תחקיר שערכה העיתונאית יפעת ארליך מ"מקור ראשון" מתבצעת חדירה מסיבית של גורמים העוברים הכשרה על-ידי "
הקרן החדשה לישראל" ("הקרן לישראל חדשה", למעדיפים להכיר את האמת) לתוך מערכת המשפט, גם בצד השופטים וגם בצד הפרקליטים. כפי שנאמר בתחקיר, כאשר השופט, הסנגור והקטיגור עברו את ההכשרה המומנת על-ידי הקרן, מה תהיה התוצאה? בין הפותרים נכונה יוגרל פותר שלא ענה נכונה. מעל אחת משלושת הרשויות כבר מתנופף בעוז דגל להקת המכרסמים, וכיוון שהשמש זורחת מהחלק האחורי של המערכת המשפטית כולם מסתנוורים ולא מורידים אותו.
"הקרן החדשה לישראל" נשלפה ממקום מסתורה האפל על-ידי הצעירים הנפלאים מתנועת "אם תרצו", עליהם נאמר שאם הם לא היו קיימים מישהו היה צריך להמציא אותם. כיוון שאין אחד בארץ שלא יודע על פעילויות הקרן- הסתה נגד המדינה, התנכלות לחיילי צה"ל, עידוד פסיבי של טרור כנגד ישראלים, בידוד ישראל בזירה הבינלאומית ובאותה נשימה האשמת המדינה בבידוד הזה בגלל ה"כיבוש" (גם אליו נגיע)- אין צורך לחזור על הדברים. אירגון גג מדושן זה חולש באמצעות גיבוי זר על מאות ארגוני בת הפועלים ברבדים שונים בחברה הישראלית מתוך מטרה לשנות אותה באופן בלתי-דמוקרטי. זוהי פעילות ענפה מתוך אג'נדה ברורה למדינת ישראל חדשה בלי הטרחה הכרוכה בבדיקת עמדת הציבור בנושא. תחת מעטה תמים פועלים 'סוכני השפעה' בתוך החברה. פעולה אנטי-דמוקרטית כבר אמרנו?
הזרוע השלישית היא התקשורת. במקרה הזה, הקוראים מוזמנים לעקוב אחרי "לאטמה" בכדי להבין את ההטייה הברורה של המציאות המתבצעת על-ידי עיתונאים בכדי שתתאים לשיטה שלא מקבלת את המדינה כפי שהיא ורוצה להפוך אותה למדינת כל אזרחיה תוך התעלמות מוחלטת מהסביבה בה אנחנו נמצאים. להבנת הסביבה ניתן לפנות
לדבריו של איתמר מרכוס. בתמצית נאמר שהעם הפלשתיני ממוקד במטרה אחת- רצח של יהודים\ציוניים, מה שבא קודם. אסור לשכוח שכמונו, גם הפלשתינים הם בני אדם, גם להם יש חשיבה רציונלית והם לא טיפשים בכלל. בבסיס הטיעון הרווח, " דברי ההסתה הם דיבורים לצרכים פנימיים" מובלעת ההנחה שהפלשתיני הוא כמו ילד, יש לו תגובות רפלקסיביות ואפשר לדבר אליו רק בצורה משלהבת ומתלהמת. האמת היא כאמור, הפלשתיני הוא אדם כמוני וכמוך. וכאשר הוא בחר לעצמו שליטים כמו החמאס והפתח' שמפרסמים את רצונם לרציחת יהודים, הוא עשה זאת באופן מודע, שכלי ומתוך הזדהות עם המצע. כיוון שכך, הוא בחר להיות האויב שלי ושלך, ואי-אפשר להגדיר אותו כחף מפשע. נחזור ונאמר שאלו שהשתתפו בלינץ' ברמאללה לפני עשר שנים לא נשאו תעודת חבר של גדודי עז- א- דין- אל-קאסאם. אלו היו סתם פלשתינים מהרחוב. בחזרה לנושא, התקשורת מציגה את המציאות באופן מעוות ותורמת למאמץ של הלהקה לכרסם בזכות הקיום שלנו.
כפי העולה מפרסומים בזמן האחרון, גופה של האקדמיה הישראלית מחורר ממחילות שכורסמו בה לאורך השנים. גם כאן גיבורינו מתנועת "אם תרצו" שלפו את החיה מתחת לסלע
והציגו אותה קבל עם ועדה. וכמו במקרה הקודם, התגובה הייתה שליפת טפרים ועוויתות גפיים שנועדו לשרוט את החושפים. תחת מעטה החופש האקדמי מוכפשת המדינה על-ידי מרצים הממומנים מהכסף שלי ושלך, טוענים שזו זכותם (!) ומי שרוצה לחקור את התופעה, כמו שר החינוך
גדעון סער, מואשם במקארתיזם. לקריאה נוספת בנושא רצוי לעיין
בדבריו המחכימים של פרופ' מרדכי קידר. לכירסום המתמיד בתוך האקדמיה יש חשיבות לא מבוטלת ואין להקל בה ראש. חלק הארי של השכבה המובילה הבאה בישראל עובר דרך האקדמיה, ולשליטה של הלהקה על דרכי החשיבה המוקנות באקדמיה יכולה להיותה השפעה הרסנית על עצם הקיום של המדינה וייתכן גם של הלאום עצמו.
ללכת בדרך הרמח"ל
נסכם בקצרה: להקת מכרסמי ישראל הקימה מושבות בבית המשפט, בתוך החברה, בתקשורת ובאקדמיה. בדברים אלו אין כל חדש, אבל יש חשיבות להביאם באופן מסודר לקדמת הבמה, בכדי שנדע מול מה אנחנו מתמודדים ונוכל להתמודד בהתאם.
איך אפשר להתמודד? נפעל על-פי הדרך שהתווה הרמח"ל בספרו
מסילת ישרים העוסק בתיקון המידות של האדם הפרטי, ונשליך מכך על האדם הלאומי. כצעד ראשון, עלינו להגדיר לעצמנו את מטרתנו בעולם הזה: להיות אור לגויים בנושאי מוסר ואמונה. כבר היום אנחנו עם מוסרי יותר, שיקוף מעוות ניתן למצוא בעבודת הדוקטורט שנעשתה באוניברסיטה העברית בה נקבע שחיילי צה"ל לא אונסים נשים פלשתיניות. הסיבה שהוצגה במחקר הייתה מופרכת אבל עצם העובדה נכונה.
צעד שני בתיקון הוא בבחינת "סור מרע", וראשונה בדרך זו היא זיהוי הרע כדי שנדע לסור ממנו. זו הייתה מטרת הרשימה הזו. עם ההכרה הזו נמנע לכתחילה מללכת בדרך שמציעה להקת מכרסמי ישראל.
הצעד השלישי הוא "ועשה טוב". כיוון שעניין זה מורכב ולא נהיר, ננסה לעסוק בו בהמשך הדרך.
לסיום, דבר אחד בנושא אחר. בניגוד לאלו שפרסמו ברחבי הרשת את הרשימה שכתבתי בנושא עמנואל, אני לא חילוני. משום מה יש דתיים שחושבים שאם חילוני יתמוך בעמדה שלהם זה יעשה אותם צודקים יותר. חשוב לציין שבמאמר המדובר לא תמכתי בעמדה של אנשי עמנואל. אני דתי ובוגר ישיבה, אז אנא, בררו לפני שאתם רושמים דברים לא נכונים.
