תקציב קבוצות הכדורגל לשנת 2002 יקטן בכ-%2.5 ביחס לשנה הקודמת, ויעמוד על 68.9 מיליון דולר. כך קובעת חברת D&B, בסקר שערכה.
במקום הראשון נמצאת קבוצת מכבי חיפה, בבעלות יעקב שחר, עם תקציב של כ-12 מיליון דולר. זהו גידול של %45 לעומת התקציב בשנה שעברה שעמד על 8.3 מיליון דולר.
במקום השני נמצאת מכבי תל אביב, בבעלות לוני הרציקוביץ, עם תקציב של כ-11 מיליון דולר. במקום השלישי הפועל תל אביב, בבעלות משה תאומים, סמי סגול, רפי עגיב ומוטי אורנשטיין, עם תקציב של כ-8.5 מיליון דולר. במקום האחרון נמצאת קריית גת עם תקציב של 2.8 מיליון דולר.
כך עולה מדרוג מועדוני הכדורגל המובילים בישראל שנעשה על-ידי חברת דן אנד-ברדסטריט ישראל, המפרסמת את דרוג המועדונים בליגת העל במסגרת דרוג הצמרת העסקית של ישראל. זוהי השנה השניה ברציפות בה מדרגת D&B את צמרת הספורט בישראל.
מהדרוג עולה, כי בית"ר ירושלים, בבעלות מאיר לוי, מאיר פניג'ל ושואל לוי, שהובילה במקום הראשון בעונה שעברה עם תקציב של 15 מיליון דולר, ירדה השנה למקום החמישי עם תקציב של 5 מיליון דולר. זוהי ירידה של %66.6, הנובעת מעזיבתו של גד זאבי את המועדון.
הפועל חיפה, בבעלות משפחת שפירא, ירדה השנה למקום התשיעי מהמקום החמישי בשנה שעברה. תקציבה ירד מ-5 מיליון דולר לכ-3.9 מיליון דולר. בעליה של הקבוצה, רובי שפירא, התאבד בדצמבר 2001 עקב קשיים כלכליים.
עליה חדה נרשמה לקבוצת עירוני ראשון לציון, שעלתה השנה למקום השישי מהמקום התשיעי בעונה שעברה. תקציבה 4.4 מיליון דולר לעומת 2.7 מיליון דולר, עליה של כ-%60.
מנתוני D&b עולה, כי תקציב ההכנסות הכולל של שלושת הליגות הראשונות - ליגת העל, ליגה לאומית וליגה ארצית, מסתכם ב-414.8 מיליון ש"ח כאשר כ-283 מיליון ש"ח הם היקף ההכנסות בליגת העל.
בתקציב 2002 חל קיטון לעומת שנת 2001 שעמד על 290.2 מיליון שקל. גם בליגה הלאומית חל קיטון בתקציב השנה לעומת שנה קודמת מ-98.4 מיליון ש"ח ל-92.6 מיליון שקל. בליגה הארצית נרשם גידול השנה מ-35 מיליון ש"ח אשתקד ל-40.1 מיליון ש"ח.
כאחוז מהתקציב מהווה צד ההתחייבויות בליגת העל %69.4, בליגה הלאומית %44.4 ובליגה הארצית %44.6.
בליגת העל מהווה ההתחייבויות לבעלי עניין %45.8, ובמונחים כספים 89.9 מיליון ש"ח. בליגה הלאומית %36.4, בליגה הארצית מהוות ההתחייבויות לבעלי עניין %31.2.
ההתחייבויות למוסדות מהווה בליגת העל %14.9 במונחים כספיים 29.3 מיליון ש"ח. בליגה הלאומית %35, ובמונחים כספיים 14.6 מיליון ש"ח. ואילו בליגה הארצית %34.4 ובמונחים כספיים 6.1 מיליון ש"ח.
מניתוח חוזי השחקנים בליגת העל בשלוש שנים אחרונות עולה, כי כ-%30 מהחוזים היו ברמת שכר ברוטו של עד 50 אלף ש"ח. ישנה עליה במספר החוזים ברמות השכר שבין 200 ל-600 אלף ש"ח. ברמות שכר גבוהות יותר יש ירידה מסוימת העונה לעומת עונות קודמות.
מבדיקת שכר השחקנים עולה כי 105 חוזים (%31) מתוך 342 חוזים שנחתמו בליגת העל הם על שכר שנתי ברוטו של עד 50 אלף ש"ח.
במקום השני, בהיקף של %35, הם לשכר שנתי ברוטו של בין 200-300 אלף ש"ח. במקום השלישי עם %33 הם לשכר שנתי ברוטו של מיליון ש"ח ומעלה וזאת ביחס לכ-%11 בעונה הקודמת ו-%5 בלבד לפני שתי עונות.
בליגה הלאומית נחתמו 122 (%38) מתוך סך כולל של 322 חוזים לשכר שנתי ברוטו של עד 50 אלף ש"ח. במקום השני מבחינת ההיקף %75 לשכר שנתי ברוטו של בין 100 ל-200 אלף ש"ח. במקום השלישי %49 הם לשכר שנתי ברוטו של בין 50 ל-100 אלף ש"ח. 31 חוזים שהם %10 נחתמו לשכר של מ-300 אלף ש"ח.
בליגה הארצית נחתמו 235 חוזים (%63) מתוך 374 חוזים לשכר שנתי ברוטו של עד 50 אלף ש"ח. במקום השני 87 חוזים (%13) הם לשכר שנתי ברוטו של בין 50 ל-100 אלף ש"ח. %7 חוזים (%2) הם לשכר שנתי של מ-100 אלף ש"ח ומעלה.
לדברי מנכ"ל D&B ראובן קובנט, עד אשר לא יקוצץ שכר השחקנים תמשכנה קבוצות רבות להיות בלתי רווחיות. אם משווים את הקבוצות והשכר המשולם בהן לחברות כלכליות, הפערים לטובת השכר חריגים ומעוררי פליאה.
קובנט מדגיש, כי עד שלא יהיה קיצוץ דרסטי בתשלומים לשחקנים, לא יעברו הקבוצות לפסי רווח וימשיכו להתנהל כתחביבם של בעלי עסקים.