במדינה שבה, בשם הדמוקרטיה, חופש האומנות וחופש הביטוי, מתעקשת מי שממונה על החינוך והתרבות ואולי גם על ערכי החינוך וערכי התרבות, להעניק את פרס ישראל בפיסול למי שהציג חזיר עטוף בתפילין בכיכר רבין, ולמי שמשקיע כה רבות בפילוג, בהחדרת שנאה, בהשמצות ובנעיצת סכינו המשתלחת, פשוטו כמשמעו, בלב ליבו של הציבור הרחב, רובו ככולו, הרשו לי להציע לממונים על עריכת הטקס הצעה לסדר היום, כדי להדגיש את חשיבות הפרס ולמי הוא מוענק לעיני כל, רגע לפני שכל נכבדי המדינה ילחצו את ידו.
בהתאם לאתר הרשמי של משרד החינוך - אגף פרסי ישראל, צפוי הפרס להינתן במהלך טקס במוצאי יום העצמאות. כלות וחתני הפרס הם אזרחי ישראל "שגילו הצטיינות מיוחדת, מצויינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל". מכאן אני למד, כי אם שרת החינוך והתרבות גמרה אומר להעניק את הפרס בתחום הפיסול ליקיר ישראל - יגאל תומרקין, כנראה שלדעתה בהתבטאויותיו, בפעולותיו, ביצירותיו ובמעשיו, גם תומרקין "גילה הצטיינות מיוחדת, מצויינות ופריצת דרך בתחומו או שתרם תרומה מיוחדת לחברה בישראל".
טקס הענקת הפרסים (בהתאם לפרסום באתר) הינו טקס רשמי וממלכתי, במעמד ראשי המדינה: הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיא בית המשפט העליון, ראש עיריית ירושלים ושרת החינוך - הממונה מטעם הממשלה על נושא פרס ישראל.
מאחר ואגף פרסי ישראל במשרד החינוך הוא הגורם האחראי גם על הפקת הטקס ועל יציקת התכנים לתוכו (כגון: פועלם וקורות חייהם של חתני וכלות ישראל) ואפילו על הפקת חוברת מהודרת ובה פירוט יצרותיהם של האומנים השונים, ולמיטב הבנתי, נהוג להציג את תפארת יצירותיהם של כל חתן וכלת פרס ישראל לפני שנכבדי המדינה ילחצו את ידו, הייתי ממליץ למשרד החינוך, וכמובן גם לשרת החינוך והתרבות, שנלחמו במסגרת הבג"צ ומחוצה לו על חופש הביטוי, האומנות והיצירה של יגאל תומרקין, להציג את פאר יצירותיו קבל עם ועדה, רגע קט לפני לחיצת היד המרגשת עם כל הנכבדים.
רצוי יהיה במיוחד להציג את יצירותיו המסמלות יותר מכל את הצטיינותו המיוחדת, מצויינותו ופריצת הדרך בתחומו, ויותר מכל להציג את תרומתו המיוחדת לחברה בישראל: הצבת חזיר עטוף בתפילין בכיכר מלכי ישראל (טרם שונה שמה). התבטאויותיו המרגשות והערכיות, ובהן: "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים", "היבבות שהמרוקאים משמיעים אינן תרבות ראויה. היקים יוצאי גרמניה בנו את המדינה ואת תשתיתה - מה עשו המרוקאים?", "בת ים היא מקום ארור שהכל בו עלוב ומשומש. צריך לשרוף אותה עד היסוד ולהתחיל הכל מחדש", "תרומתי האמיתית תהיה אם אקח תת-מקלע ואהרוג את רחבעם זאבי ואת רפאל איתן", התבטאותו בראיון רדיו בו החמיא לטקס באומרו "אני מחרבן על פרס ישראל", ויסלח לי חתן הפרס המיועד אם החמצתי יצירה כלשהי משלל השמצותיו וחיצי התרעלה שבאמתחתו.
בטוחני שלאחר שיוצגו קורות חייו ופאר יצירתו של תומרקין קבל עם ועדה, ישמחו עוד יותר נכבדי המדינה ובוודאי גם שרת החינוך להמתין לחתן הפרס וללחוץ בגאווה את ידו.
האין זאת, גבירתי שרת החינוך והתרבות הנכבדה? האין הכותרת לרשימתי קולעת במדיוק למתרחש? אכן, החזיר העטוף בתפילין (חופש הביטוי והיצירה, זוכרים?) ניצח, ובגדול, את החינוך והתרבות... רק חבל לי, אישית, כאחד האדם, כישראלי אחד מיני רבים, שהחינוך והתרבות נחלו תבוסה כה גדולה.
אגב, בתום הדיון בבג"צ "זכיתי" להתייחסות אישית של חתן הפרס, שכינה אותי: "יפיוף אידיוט". ואני שואל את יקיר ישראל: גם לזה אתה קורא אומנות?
____________________
הערת המערכת: מטעמי עריכה ונוחות, קוצר שמו של המאמר. שם המאמר במקור הוא: "החזיר ניצח. פרס ישראל ובעיקר (שרת) החינוך והתרבות הפסידו בגדול".