אם תמונה השבוע עדנה ארבל לשופטת בבית המשפט העליון ואם נראה אותה יושבת בעתיד בהרכבי בג"צ שאמורים לדון ולהכריע בשאלות של זכויות אזרח, הגינות שלטונית או צדק, ראוי שנזכור למי נהייה חייבים תודה על מינוי קלוקל זה.
אורח ממאדים, לו היה נוחת בישראל ומקבל לידיו את רשימת הפרשיות בהם היתה מעורבת הגב' ארבל, היה משוכנע כי הוא מעיין כנראה בתיק של "בדוקאי" במשטרה או לפחות בתיק דין משמעתי של עובד מדינה בעייתי, אבל לבטח לא היה מאמין שמדובר בתיק של מועמדת לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון. לחילופין, היה חושב שנחת בטעות באוגנדה של אידי אמין או בלוב של קדאפי. כי מה אין כאן: חשד לניצול לרעה של כוח המשרה, חשד לגיבוי עבירות על החוק, חשדות לניצול קשרים למען אינטרסים משפחתיים - וכל זאת, בנוסף לשורת החלטות ומעשים "מקצועיים" לכאורה, שכל בר-דעת בתחום המשפטי זוקף מולם גבה בתימהון.
מי שמוביל את מועמדותה ואת המהלכים לבחירתה של ארבל הוא שר המשפטים, טומי לפיד, שהוא גם יו"ר מפלגת "שינוי".
שינוי, מפלגה המורכבת מפעילים וחברים הנמנים ברובם על המעמד הבינוני והבורגני (גם בתפיסותיו ואורחות חייו), מזוהה והיתה מזוהה תמיד עם מעורבות רבה במה שנקרא "הסדר הציבורי התקין" והיא פעלה תמיד למען הגינות, ניקיון כפיים ציבורי ושיקול דעת משפטי רגוע ויציב.
כל אלה אינם מסתדרים עם מועמדותה של עדנה ארבל. אין ספק שרובו של ציבור חברי "שינוי" ומצביעיה אינם חושבים שעדנה ארבל היא מועמדת ראויה ומתאימה לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון של מדינת ישראל. תגובות והתבטאויות אנשי שינוי בעניינים דומים, החל מהתנגדותם למינוי אנשי ש"ס שהיו מעורבים בפרשיות שונות וכלה בתגובותיהם על המתרחש בחוות השיקמים ובנותיה (ליתר דיוק: "בניה") מעידים על נטיית אנשי שינוי להעדיף מינויים של דמויות "נקיות" למשרות ציבוריות.
והנה, דווקא בנושא הקרוב לליבם - מערכת המשפט - מוביל מנהיגם לקראת מינויה של מי שבוודאי אינה עונה לקריטריונים שלהם: לא טוהר המעשים, לא הגינות ציבורית וגם לא כשרון משפטי המעורר כבוד.
והם, חברי "שינוי", שותקים.
אינני יודע להסביר זאת. אין לזה גם תירוצים.
לכאורה, גם בלי רעש ציבורי, מספיק היה אם 20-30 איש מאנשי שינוי היו פונים למנהיגם, טומי לפיד, ומביעים בפניו עמדתם ודעתם כי עדנה ארבל אינה ראויה לתפקיד - ולו רק כדי לשמור על דימויו הנקי של בית המשפט העליון. זה יכול היה להספיק. שינוי היא מפלגה קטנה (במוסדותיה) ועמדת 20 אנשים מחברי המרכז היה בה די בכדי "לאותת" לטומי לפיד כי ישנם מהלכים העלולים "להתקיל" אותו עם חבריו ותומכיו. אם חברי הליכוד הפשוטים יכלו להוריד את אריק שרון מתוכנית מדינית שסיכם עם הנשיא בוש, הרי שחברי "שינוי" המתוחכמים ודאי וודאי יכלו להוריד את טומי לפיד מתוכנית פרסונלית שסיכם עם הנשיא ברק. ובלי תמיכתו של טומי לפיד - ארבל היתה נמחקת מרשימת המועמדים בעלי הסיכוי.
זה לא קרה. זה לא קורה.
אנשי "שינוי" מילאו פיהם מים - ואין לי הסבר לתופעה.
לכן, אם תפגשו חברי שינוי או מי מפעיליה ותומכיה, הזכירו להם זאת: תרומתה האמיתית (והיחידה, כנראה) של "שינוי" לקידום שלטון החוק בישראל הינה המינוי של עדנה ארבל לבית המשפט העליון וערעור אמון הציבור בשופטיו כתוצאה מכך.
ובשביל זה, באמת, לא היינו צריכים את שינוי. לזה גם ש"ס היתה מספיקה.
