לכל מי שיש עדיין ספק בשיקול הדעת של שר המשפטים ושל נשיא בית המשפט העליון, ולמי שחושב שיש לגב' עדנה ארבל כושר שיפוט, יקרא נא את החומר להלן, קטעיים נבחרים מתוך דוח מבקר המדינה אשר היה מונח בפני הוועדה כאשר קיבלו את החלטתם הבלתי שקולה באופן קיצוני.
וכאשר השוטר מאזין באישור הפרקליט, אחריותו של הפקליט רבה יותר. הפרקליט מחווה דעתו שרמיסת החוק ברגל גסה היא חוקית, והשוטר רק מבצע.
אגב, אולי גם האזינו לשופט אהרן ברק, אולי האזינו גם לשר יוסף (טומי) לפיד. אם ממנים את מי שרמס את החוק ברגל גסה לשופט עליון, רק השמים הם הגבול.
ומכאן לציטוטים, המדובר בקטעים מודגשים מדוח המבקר, ולכן לא תמיד יש קשר ביניהם.
ואל תוטעו מלשונו העדינה של המבקר. מדובר כאן ברעידת אדמה, בידי אדם, אשר מהיום והלאה מופקד על חיינו ורכושנו.
לדוח המלא:
www.mevaker.gov.il
ושם ללכת לפי ההנחיות לדוח שפורסם ב-5.5.04 - אפשר גם לצפות וגם להוריד קבצי DOC או אקרובט (אתר 10)
- מניתוח נתוני המדגם עלה, כי שיעור התיקים שבהם נמצא מידע רלוונטי בהאזנה היה 12.5% ביחידות המחוזיות לעומת 45.5% ביחידות הארציות . יצוין, כי יותר מ-85% מהאזנות הסתר נעשות בידי היחידות המחוזיות ורק מיעוטן בידי היחידות הארציות, ולכן להבדל בין היחידות הארציות לבין המחוזיות יש חשיבות רבה.
- מניתוח ממצאי המדגם עולה, כי ב-30% מהתיקים ביחידות המחוזיות וב-21.7% מהתיקים ביחידות הארציות לא נמצא שהופק מהאזנת הסתר מידע רלוונטי כמוגדר לעיל, אך הופק מידע מודיעיני כללי על קשרים בין עבריינים ועל מעמדם של עבריינים בעולם הפשע, וכן מידע על עבירות אחרות שלא צוינו בהיתר ושאין לראות בהן עבירות קשורות . זאת, לעומת 12.5% מהתיקים ביחידות המחוזיות ו-45.5% מהתיקים ביחידות הארציות שבהם, כאמור, הופק מהאזנת הסתר מידע הקשור לעבירה ולחשוד שצוינו בהיתר.
- ניתן להסיק אפוא, שביחידות המחוזיות שיעור האזנות הסתר המניבות מידע מודיעיני שלא על האנשים והעבירות שבעניינם התבקש וניתן היתר להאזנה, גדול יותר מפי שניים משיעור ההאזנות המניבות מידע על האנשים והעבירות שבעניינם ניתן ההיתר, ואילו ביחידות הארציות היחס בין שני סוגי המידע הפוך.
- שיעור האזנות סתר שלא השיגו את יעדן, כפי שנמצא במדגם, אין בו כשלעצמו כדי להעיד על קיומם או היעדרם של פגמים בתהליך קבלת ההחלטה להגיש כל אחת מהבקשות להאזנת סתר. אולם תוצאות המדגם מדגישות את החשיבות של איסוף נתונים על המידע שהופק בהאזנות סתר, כדי לאפשר למשטרה לעמוד על מידת התועלת של כלי זה ולהפיק לקחים שיבטיחו שייעשה בו שימוש מושכל ומידתי. כן יש באיסוף נתונים אלה וניתוחם כדי לסייע למשטרה להתחקות אחר הסיבות לשיעור הקטן של האזנות שהשיגו את יעדן ביחידות המחוזיות, העושות את רוב ההאזנות, בד בבד עם חקר התהליכים שהביאו לשיעור הגדול יותר ביחידות הארציות; להתחקות אחר הסיבות להבדלים בין היחידות המחוזיות לבין היחידות הארציות ביחס שבין שיעור הפקת מידע רלוונטי לבין שיעור העשרת המאגר המודיעיני; ולבחון אם התוצר המשני לא הפך ביחידות המחוזיות לעיקר.
- לדעת משרד מבקר המדינה, אכן מן הראוי ששאלת היקף המידע המודיעיני שראוי להפיק מהאזנות הסתר תלובן בהקדם וייקבעו כללים ברורים בנושא זה.
- מהבדיקה של תיקי המדגם עלה, שב-48% מתיקי המדגם נמצאו תמלילים או תקצירים של שיחות או קטעי שיחות, שהיה בתמלולן משום פגיעה בפרטיות במידה העולה על הנדרש: תומללו או תוקצרו "שיחות חולין", שיחות שעסקו בנושאים אישיים או ביחסים אינטימיים, שיחות על המצב הרפואי של הדובר ועוד .
- זאת ועוד, בהיתרים שניתנו ב-38 תיקים קבע בית המשפט במפורש בהיתר, כי אין לתמלל אלא את שיחותיו של אדם מסוים, או שיחות בנוגע לעבירה או לנושא חקירה מסוים.
ב-21% מתיקים אלה (8 תיקים, מהם אחד ביחידה ארצית והשאר ביחידות המחוזיות) נמצאו תמלילים או תקצירים של שיחות שנעשו בניגוד להגבלה.
- לדעת משרד מבקר המדינה, הממצאים מלמדים כי לא במעט מקרים מתומללות או מתוקצרות "שיחות חולין" ושיחות אישיות שאינן רלוונטיות לחקירה, דבר שאין הדעת סובלתו. אין מקום להבחין לעניין זה בין תמלול לבין תקצור שיחות, משום שבשניהם מועלה תוכן השיחה על הכתב . יוער גם, כי ההבחנה בין תמליל לבין תקציר אינה מתיישבת עם ההנחיה שנתנה המשנה לפרקליטת המדינה ליאחב"ל ביולי 1999, ולפיה אין מקום להבחנה זו, שכן כל העלאה על הכתב של תוכן השיחות מגבירה את נגישותו. בהנחיה האמורה נקבע עוד, כי שיחות שהן במפורש "שיחות חולין" (שיחות בני משפחה) לא יפורטו. זאת ועוד, אין בתשובת המשטרה הסבר לאותם מקרים שבהם תומללו שיחות בניגוד להגבלה מפורשת שקבע בית המשפט.
מבדיקת תיקי המדגם עלה, כי היחידות המזמינות, חוץ ממחוז הדרום, אינן מוסרות ליחידות האזנת סתר את הטופס האמור.
אי-מסירת מידע למתמלל עלולה לגרום לכך שכל הטורח והמשאבים שהושקעו בהאזנת הסתר ירדו לטמיון. המתמללים עלולים שלא לדעת למה עליהם להקשיב ובמה לשים דגש, ועקב כך יש מחד גיסא חשש לתמלול יתר ופגיעה בפרטיות במידה העולה על הנדרש, ומאידך גיסא חשש לתמלול חסר שיביא להחמצת מידע חשוב.
- לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה להקפיד למסור למתמללים מידע בכתב על מערכת קשרי המשפחה של החשוד, סקירה של המידע המודיעיני שנאסף והנחיות ספציפיות בעניין כל האזנה, ואין להסתפק במסירת חומר גלם למתמלל ולהותיר עניין זה לשיתוף הפעולה הכללי בין היחידות. אשר לטענת המשטרה שלפיה המתמלל אינו יכול להיות בקי בכל הפרטים - הנחיות מפורטות לתמלול עשויות לצמצם בעיה זו.
- בתיקי המדגם לא נמצאו היתרים או בקשות להיתרים להאזנה לשיחות חסויות לפי סעיף 9א לחוק, אך בשלושה תיקים נמצאו תמלילי שיחות או פקסים שבהם עלו דברים שהוחלפו בין עורכי דין לבין לקוחותיהם בקשר לדיונים בתיק מעמד אישי, תביעות כספיות מחברת ביטוח וסכסוך כספי - שחל עליהם חיסיון. כן נמצאו בשלושה תיקים תמלילים של שיחות עם דוברים ממשרדי עורכי דין, שאפשר שהן חסויות, ולא נמצא כי הוברר אם חל חיסיון על השיחה בשל זהות הדוברים ותוכן השיחה.
- ארבעה מתיקי המדגם עסקו בהאזנות לאישי ציבור. לא נמצאו מסמכים המעידים שלפני ביצוען ננקטו ההליכים שפורטו לעיל: בשלושה תיקים לא נמצאו מסמכים המעידים שהמשטרה קיבלה מראש אגף החקירות או מראש אמ"ן אישור להגשת הבקשה להאזנת סתר, ולא נמצאו אסמכתאות לכך שנשקלה הרגישות המיוחדת של האזנות אלה; בתיק רביעי נמצא שהוקלטו אגב אורחא שיחות של אישי ציבור, והן תומללו אף שהן לא היו קשורות לנושא החקירה, ללא אישור של אחד מבעלי התפקידים האמורים ובחריגה ממגבלות ההיתר.
- לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי להקפיד תמיד על קבלת אישור מראש בכתב ולתעד בכל התיקים מסוג זה את תהליכי האישור, נוכח רגישותם.
- בביקורת הועלה שככלל, יחידות המשטרה המבקשות היתרים להאזנות הסתר אינן מתעדות את תהליך קבלת ההחלטות בדבר הגשת הבקשה, ובכלל זה את השיקולים שנשקלו בתהליך קבלת ההחלטה ואת נימוקיה. בהיעדר תיעוד קשה לעמוד על הסיבות להחלטה לבקש האזנה, ולדעת אם נשקלו כל ההיבטים שנקבעו בפסיקה ובהוראות המשטרה.
- האזנת סתר היא אמצעי חריג ופולשני, הפוגע בסוד השיח של אדם ובצנעת חייו, ולפיכך ייחד המחוקק הליכים מיוחדים לשימוש בה. הדיון במשטרה בהחלטה לבקש האזנת סתר ותיעודו נועדו להבטיח את קיום מטרת החוק והאיזונים החוקתיים שבבסיסו. לתיעוד השיקולים ותהליך קבלת ההחלטה משנה חשיבות כאשר מדובר בהפעלת סמכות פוגענית, שדרך הפעלתה עשויה להיבחן גם במסגרת ההליך הפלילי. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב לקיים ביחידות המשטרה תהליך שיטתי ומתועד, המבוסס על נוהל סדור, של דיון בבקשות למתן היתר שבו יועלו השיקולים המצדיקים האזנת סתר, כפי שנקבעו בפסיקה ובהוראת המשטרה; תיעוד התהליך גם יאפשר פיקוח ובקרה של המשטרה על יחידותיה ופיקוח ובקרה חיצוניים על הפעולות בתחום זה.
- ברוב תיקי המדגם לא נמצאו אסמכתאות לאיסוף מידע על המשתמשים הנוספים בקו הטלפון ועל סוג הפעילות המתקיימת במקום.
בנוגע ל-12% מתיקי המדגם לא נמצאו ביחידות שביקשו את ההיתר להאזנה אסמכתאות לביסוס חשד לקשר של החשוד לעבירה, ובנוגע לתיקים אחדים לא נמצאו אסמכתאות לבדיקת הקשר של החשוד למקום ההאזנה.
- לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה לשקול לפני הגשת כל בקשה את תקופת ההאזנה הדרושה ולעגן שיקול זה בנהליה.
המסקנה מנתונים אלה היא, כי אם לא הניבה ההאזנה מידע רלוונטי בתקופה הראשונה, מעטים הסיכויים שתניב מידע כזה אחרי כן. מנגד הפגיעה בפרטיות גדלה ככל שההאזנה מתמשכת. לכן חשוב שבדיון במשטרה על הצורך בהארכת האזנת הסתר יובאו בחשבון, בין היתר, תוצאות ההאזנה שהסתיימה.
ב-79% מהתיקים התבקש היתר להאזנה לקו טלפון. בכל אותן בקשות לא נומק כנדרש, מדוע אי אפשר להגביל את ההאזנה לשיחות של אדם מסוים ולא צוינו הנסיבות המיוחדות המצדיקות פגיעה במשתמשים האחרים בקו הטלפון.
מהמדגם גם עלה, כי ב-96% מהבקשות, גם אלה שבהן התבקשה האזנה לאדם וגם שבהן התבקשה האזנה לקו טלפון, הוספה לשמו של האדם שבקשר אליו יש בידי המשטרה מידע (בדרך כלל החשוד) המילה "ואחרים". משמעות התוספת היא היעדר הגבלה של הבקשה המקנה למשטרה, מניה וביה, סמכות ושיקול דעת בצדה, להאזין לשיחותיו של כל אדם ולתמללן.
עוד עלה מהמדגם, כי ב-71% מהבקשות ציינה המשטרה את העבירה המיוחסת לחשוד והוסיפה: "ועבירות פליליות אחרות".
לדעת משרד מבקר המדינה, מהחוק וממטרתו עולה, כי ככלל על המשטרה לתת עדיפות להגיש בקשה להאזנה לאדם מסוים ולשיחות בעניין עבירה מסוימת שהוא חשוד בביצועה, או שאת ביצועה מבקשים למנוע. מן הראוי שרק לאחר ששקלה המשטרה בקפידה את חיוניות הפגיעה בפרטיות, והתברר שאי אפשר להגביל את הבקשה לאדם מסוים ולעבירה מסוימת, היא תגיש בקשה כוללנית ותציג את הנימוקים לכך לפני בית המשפט.
טופסי הבקשה ב-32% מתיקי המדגם לא מולאו כיאות: לא נרשם המקום שבו מותקן קו הטלפון (בית, משרד, עסק וכו') ; או לא צוין משך ההאזנה המבוקש; או לא צוין כי הטלפון הוא ציבורי ועוד. בהיתרים בתיקים אלה צוין שתנאי ההאזנה יהיו כמפורט בבקשה. דבר זה עלול לפגוע במטרת החקירה, שכן לאחר הגשת כתב האישום עלול בית המשפט לפסול ראיות שהושגו על סמך היתרים אלה אם יימצא שהסטייה במילוי הטופס "פוגעת בעיקר" או שיש בה כדי להטעות .
לבקשה. ב-6% מתיקי המדגם פורט בבקשה רק חלק מהמידע שהיה בידי המשטרה.
לדעת משרד מבקר המדינה, מקורות המידע והנתונים המשמשים יסוד לבקשה להיתר האזנה חייבים להישמר, בדומה לחומר חקירה, בהיותם התשתית העובדתית לבקשה להיתר ונוכח האפשרות שיידרשו לצורכי חקירה.
מן הראוי שהמשטרה תמסור לכנסת וליועמ"ש נתונים נוספים, כגון: מספר ההאזנות שהניבו מידע רלוונטי, מודיעיני או חקירתי, על האדם והעבירה, שבעניינם ניתן ההיתר (או עבירות הקשורות לאותה עבירה), וריכוז נתונים על תקופת ההאזנה הכוללת בפועל לכל אדם. בנתונים אלה יש כדי לספק כלים נוספים לפיקוח ובקרה על ההאזנות. הם יאפשרו לעמוד על מידת השגת יעדן ויגבירו את השקיפות של פעילות המשטרה בתחום זה.
מבדיקת תיקי המדגם עלה, שב-77% מהתיקים שהיו בהם תמלילים, נעשתה לפחות פעולה לא תקינה אחת הנוגעת לאופן רישום השיחות: לא נרשמה שפת המקור של שיחות שהתנהלו בשפה זרה; לא נרשם אופן זיהוי הדוברים; לא נרשמו שמות הדוברים; ושיחות תומללו אגב פרשנות או הערות של המתמלל, בניגוד לנוהל. משרד מבקר המדינה העיר למשטרה, כי מאחר שייתכן שתמלילים ישמשו ראיה בבית המשפט נדרשת הקפדה יתרה על סדרי רישום השיחות ודיוקו.
לדעת מבקר המדינה, נוכח ממצאי דוח זה ונוכח טענת משטרת ישראל כי הנורמות הקיימות המסדירות את השימוש בכלי של האזנת סתר חסרות, מן הראוי שהמשטרה והיועץ המשפטי לממשלה יעשו במשותף בחינה יסודית ומעמיקה של העניינים העולים מדוח זה, כמתחייב מרגישותו ומורכבותו של הנושא, ויקבעו הנחיות ברורות ומפורטות ככל האפשר, ואם נחוץ הדבר לדעתם, אף ייזמו שינוי המסגרת החוקית.
מבקר המדינה ער לכך, כי על המשטרה מוטלת משימה של התמודדות מתמדת, מורכבת וקשה בפשיעה ההולכת וגואה, וכי אחד הכלים החיוניים להתמודדות זו הוא האזנת סתר. אולם רגישותו הרבה של הנושא הביאה את המחוקק ובית המשפט העליון לקבוע חסמים ומגבלות על ההאזנה, כדי לאזן בין הצורך להגן על החברה ובין הצורך להגן על זכותו של הפרט לפרטיות ולצנעת חייו. המידתיות היא אבן הפינה בתחום זה. האיזון בין זכויות החברה לבין זכויות הפרט צריך להיעשות לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ולעתים קו הגבול הוא דק. בחלק מהנושאים ראוי וניתן לתחום את שיקול הדעת באמצעות נהלים והנחיות. חובה על המשטרה להפעיל בכל שלב ושלב שיקול דעת זהיר ואחראי, החל בשלב קבלת ההחלטה לבקש מבית המשפט היתר להאזנה וכלה בתמלול השיחות המוקלטות ובשימוש במידע המופק מהן. הדילמה שהמשטרה ניצבת לפניה - כיצד לקדם את יעילות החקירה בד בבד עם שמירה עקבית על זכויות הפרט - אינה קלה, אך עליה להישמר שדילמה זו לא תביא להפרת האיזון הראוי בין השניים. על מסדים אלה מבוסס דוח זה.
