שלטון המלך, שלטון הצבא, שלטון אוליגרכיה, שלטון החוק או שלטון העם הן אפשרויות שונות לניהול מדינה בה יחיד, קבוצה קטנה או קבוצה גדולה, נבחרת או לא נבחרת, שולטים במשאבי המדינה ומהלכיה.
למעשה לכל עם יש שיווי משקל יציב בין קבוצות קטנות השולטות על משאבים ומהלכים לבין קבוצות גדולות, שהם מה שנקרא עם או אצלנו מפצחי הגרעינים. ברגע שהאיזון מופר מתרחשת מהפכה. באנגליה, בלגיה הולנד ועוד יש מלך אך יש גם פרלמנט ומערכת שלטונית נבחרת על-ידי העם. יש מדינות בהן הנשיא עומד בראש הפירמידה השלטונית ויש מדינות שראש ממשלה, שניהם נבחרים לפרק זמן קצוב, זאת כדי למנוע השתלטות על משאבי העם.
בארה"ב חברות הדלק מהוות גורם חשוב בפוליטיקה. ארה"ב לא יצאה אחרי ה-11 בספטמבר למתקפה על סעודיה, זאת למרות שמרבית מרצחי ה-11 בספטמבר הגיעו ממנה, כיוון שלאוליגרכיה שלטונית של בעלי חברות הנפט היו אינטרסים לא להילחם בסעודיה. בישראל לאוליגרכיה השלטונית יש אינטרסים כלכליים עמוקים בשטחי הרשות הפלשתינית ולכן לא מנתקים מים וחשמל ולא מפסיקים יבוא דשנים, המשמשים לייצור חומרי נפץ, צינורות המשמשים לייצור רקטות ועוד. יש מישהו באוליגרכיה השלטונית שמרוויח מזה. יוסי גינוסר היה דוגמה חד פעמית וטראגית, איך אב, שותף באוליגרכיה השלטונית, הרוויח כסף רב מסחר עם אלו שרצחו את בנו בעזה.
פעם אחת בקיומו של העם היהודי היה שלטון החוק וזה בתקופת השופטים. אהרן ברק מתגעגע. אהרן ברק, כמו שמואל וחבריו נבחר להנהיג את העם, לא בגלל שנבחר על-ידי הפלבאים מפצחי הגרעינים אלא על-ידי ההשגחה העליונה, בגלל סגולותיו המיוחדות, מבין 6 מיליון אזרחים. הוא רוצה שלטון חוק לא שלטון העם, כי בינינו, מי זה העם? מפצחי הגרעינים מול מרקעי הטלוויזיה, עליהן מקפץ כדור? להם לפלבאים אנו ניתן את השלטון? "למה מה קרה?".
אהרן ברק קובע בנאומו לרגל השבעת השופטים החדשים של בית המשפט העליון (24.5.04): "דמוקרטיה אינה רק שלטון העם. המשמעות השנייה של דמוקרטיה היא שלטונם של ערכים ועקרונות". אילו עקרונות? מפרט ברק בזהירות: "אך אין ביהדותה (של מדינת ישראל א.נ.) זו כדי לשלול את אופייה כמדינת כל אזרחיה". כך קובע מר שלטון החוק, וכעת אנו כבר יודעים שהוא מזדהה לחלוטין עם עקרונותיו של עזמי בשארה. על רקע זה פסק דין קעדאן ברור עוד לפני שנקראה שורה אחת.
ברק רואה את עצמו וחבריו מעל לממשלה ולצבא וקובע: "הממשלה והצבא הם המומחים לביטחון. אך אנו, שופטיה של ישראל, היננו המומחים לאיזון הראוי בין ביטחון לחירות". או בקיצור, המילה האחרונה היא שלנו! ואכן שיקולי הביטחון לא הזיזו לברק וחבריו המוגנים על-ידי שומרי ראש, כשאילצו את רבין להחזיר את 400 מרצחי החמאס, שקבלו תואר חבלה בלבנון, ביניהם רנטיסי, שאחראי למאות נרצחים יהודים. מה לשופטים ולביטחון? הם כבר בטוחים והפלבאים - שיתפוצצו מדי פעם בפעם, ממילא זה פחות מתאונות דרכים. לא שכחנו ברק מי אתה ומה אתה וחבר מרעיך משלטון החוק עשיתם!
ברק טוען שאת זכויות היתר האוליגרכיות הוא וחבריו קיבלו כדי ש"נשקף את ערכי היסוד של ישראל - היהודיים והדמוקרטיים". ברק, דורנר ועדנה ארבל או אולי סלים ג'ובראן ישקפו את ערכי היסוד היהודים? אילו ערכים בדיוק? לא תסייע לרצח? זאת כבר עשיתם בפרשת 400 מגורשי החמאס אם כי בצורה עקיפה. לא תיסע מהר? דורנר נתפסה נוהגת במהירות 160 קמ"ש ולא הוגשה נגדה כל תלונה או שלילה. לאלו ערכים בדיוק אתה מתכוון? לא תשקר כפי שעשתה עדנה ארבל? אלו ערכים דמוקרטיים? הצעת פעם להחליף שופטים אחת ל-10 שנים? או למשל לבחור שופטים ביחד עם בחירות לנשיאות על-ידי העם - מפצחי הגרעינים? על איזו דמוקרטיה בדיוק אתה מדבר?
ברק חי בעולם קבוע ולא משתנה, עולם הקבוע בדימיונו. לדידו "כיום העולם המערבי כולו מתחיל להבין יותר ויותר" כי "זה גורלה של דמוקרטיה שלא כל האמצעים כשרים בעיניה, ולא כל השיטות בהן נוקטים אויביה פתוחות לפניה". למשל, הדמוקרטיה האמריקנית הגדולה, שהורידה שתי פצצות אטום על ערים אזרחיות ביפן? או אנגליה אם הדמוקרטיות שגרמה לגרמניה להראות כבאבי יאר עד אמצע 1945? או אולי הדמוקרטיות האירופיות והאמריקנית שהפציצו את תחנת השידור, בית חולים ויישובים אזרחיים ביוגוסלביה? או שמא הפצצת חתונות, כמקובל בדמוקרטיות מערביות בעירק ואפגניסטן? ואולי מעצר ללא משפט של אלפי אפגנים בגואנטנמו? או מעצר ללא משפט של אלפי מוסלמים באנגליה? או חוקי הפליה נגד הגירת מוסלמים בדנמרק? על איזה גורל בדיוק מדבר אבן שפטוטה?
מוכיח לנו, התלוש מהמציאות, ש"דווקא כאשר התותחים יורים, חשוב הוא שנדע עבור מה אנו נלחמים. דווקא כאשר התותחים יורים, חיוני שנהיה משוכנעים כי אנו נלחמים עבור מטרה נעלה של קוממיות לאומית, צדק חברתי וחירות אישית". השופט ברק, המוגן אישית, הוא ובני ביתו בביתם וביוצאם, מסביר לנו, מפצחי הגרעינים, שאנו נלחמים על צדק חברתי וחירות אישית! ת ת ע ו ר ר!!! מנותק שכמוך, אנו נלחמים על חיינו ובמלחמה זו נהרוג מי שצריך רק כדי שנישאר בחיים, עם צדק חברתי או בלעדיו.
לסיכום: הנזק העצום שגרמת למפצחי הגרעינים - בנסותך להשליט את שלטון החוק, שלך וחבריך המנותקים - היה גדול מנזקי הפוליטיקאים ואכן מערער לראשונה את שיווי המשקל העדין בין האוליגרכיה השלטת לעם.
