זוכרים מהפרק השני? - אני חוזר הביתה, ועכשיו אני יודע ובטוח שאני חולה במחלת הסרטן. לא יכול לשכוח לרגע את העובדה הזאת, על חזי יש את אות הקיין - ההיקמן המשתלשל ממנו. אתה חש אותו כל הזמן, הוא מאותת לך - אתה חולה אתה חולה.
מרגע זה אתה מתמודד עם הסביבה, עם המשפחה, עם החברים האמיתיים ועם הכאילו חברים, עם מקום העבודה ועם מי לא. ועם עצמך אתה מספיק להתמודד בלילה, כאשר אתה נכנס למיטה ומנסה להירדם.
בבית החולים קובעים לי טיפול כימותרפי של שבוע בחודש. אני לא מוכן לקבל את הטיפול בבית החולים, על כן מסדרים לי מתקן מיוחד שנקרא 'ווד', אותו אני נושא על גופי שבוע שלם ובתוכו נמצא כל החומר הכימותרפי שאני צריך לקבל באותו שבוע, כשהוא מוזרק לגופי 24 שעות ביממה.
אני יכול לנהוג, עם המתקן, לטייל בחוץ ולהפגש עם אנשים כשהמתקן תלוי על החגורה שלי. אני הולך עם החולצה בחוץ כך שאף אחד לא רואה את המתקן התלוי על חגורתי בתוך פאוץ' מיוחד. במשך שלושה שבועות שאני לא מקבל את החומר הכימותרפי עלי לבלוע 20 כדורים של סטרואידים וכן להזריק לעצמי חומר מדלל דם. אני מזריק אותו לעצמי בבטן, לימדו אותי להזריק את הזריקות הללו בקופת חולים. בהתחלה זה קשה, אך עם הזמן מתרגלים.
הזריקות משאירות בהתחלה סימנים שחורים במקום ההזרקה אך במשך הזמן הסימנים נעלמים. כך אני מסתובב לי בעולם. נסעתי עם כל הציוד הנ"ל אף פעמיים לחו"ל. הביטוח יקר מאד - 85$ לארבעה ימים, במקום 2$ ליום עבור ביטוח רגיל.
החומר הכימותרפי שאני מקבל לא גורם לשערי לנשור. אני לוקח יום יום, על חשבוני כמובן, כדורי אבץ לחיזוק שורשי השיער, כמו-כן לוקח מקופת החולים כדורי אבץ מרוכזים וכן כדורי ויטמינים לחיזוק כל המערכת. כמו כן אוכל אוכל מזין שמחזק את מערכת החיסון.
הסטרואידים זה כבר סיפור אחר. עלי לקחת אותם לסירוגין:4 ימים כן, 4 ימים לא. אני לוקח אותם בגלולות ולא בנוזל - 20 כדורים ביום. חייבים לאכול לפני נטילת הכדורים כי אם לא תאכל לפני כן תחטוף את מחלת האולקוס. ומי צריך את המחלה הנוספת הזאת?
כמו כן, הסטרואידים גורמים לך להשמנה. כך אני מחליט ללכת יום יום שעה וחצי מסביב לשכונה. זה עוזר, לא מונע השמנה, אך מפחית אותה בצורה משמעותית.
אחרי כשלושה שבועות, בערב אחד שגרתי, אני מתקלח באמבטיה ואני חש שידי השמאלית נפוחה מאד, קשה מאוד, אני לא יכול להזיזה. אני לא מבין מה זה ואומר לעצמי שזה יעבור. כך אני הולך לישון - כאשר אני כמעט ולא יכול להזיז את ידי.
למחרת אני מרגיש חולשה אך יוצא לעבודה כרגיל. בערב היד ממש קשה כמו אבן. אני לא יכול להזיזה. אני מתקשר לרופא המטפל לביתו, בסביבות השעה 21:00 בערב. הוא אומר לי "סע מייד למיון". אני לוקח את המכונית, אשתי מצטרפת אלי ואני במיון אחרי כרבע שעה. שם אני נבדק. הרופא מסביר לי כי מדובר בקריש דם הנע לכיוון הריאה. אני רואה את הרופא המטפל מגיע מביתו ואני מעריך זאת מאד.
מיד אני נכנס לחדר הניתוחים. שם אני מטופל והם מנטרלים את קריש הדם. מטפל בי רופא ממוצא ערבי שמוזעק למקום ממחלקה אחרת, נראה לי רופא מומחה. הוא מסביר לי את משמעות קריש הדם הזה, ואומר לי להגיע לבית החולים ברגע שאני מגלה תופעות כאלו מאחר ואם קריש הדם היה מגיע לריאה הייתי מת תוך פחות מדקה.
זאת הפעם הראשונה שאני מבין את משמעותו של קריש דם. בתחילה הוא רוצה לשלוף את ההיקמן, אך הרופא המטפל אומר לו צריך להציל את ההיקמן בכל מחיר, וכך אני נשאר איתו. אני עדיין לא מבין את משמעות העניין.
נחזור לזריקות דילול הדם. הם גורמות לי לפריחה בכל הגוף וכן לאלרגיות קשות, אני מגיע לרופא המטפל והוא מחליפן בכדורים לדילול הדם בשם קומדין. עם החלפת סוג מדלל הדם נפסקת האלרגיה וכן נעלמת הפריחה. כך עובר לו החודש הראשון שבו אני מתייצב כל שבוע בבית החולים ובו אני פוגש את הרופא המטפל, המבצע את בדיקות הדם. האחיות מנקות לי את ההיקמן. זה נמשך יום שלם.
החודש השני זהה לחודש הראשון וגם בו אני מקבל את החומר הכימותרפי בחיבור לחגורתי. יום למחרת אני מרגיש בשעות הערב כי כל בית השחי מצד ימין קשה ומשותק והשיתוק מתקדם לאט לכיוון הצוואר. אני מדווח לרופא המטפל ויוצא מייד למיון. לפני כן אני בודק את חום גופי והוא עומד על כ-40 מעלות.
בבית החולים אני מוצא את הרופא המטפל. בשעה 22:00 שוב מוזעק הרופא ממוצא ערבי. הרופא המטפל אומר לו כי צריך להציל את ההיקמן, אך הרופא שבא להציל את חיי אומר לו כי זה יסכן את חיי משום שהקריש נע לכיוון המוח וכי נראה לו כי ההיקמן גורם לכך, אך הרופא שלי משכנעו להשאיר את ההיקמן תלוי על חזי.
הרופא מחליט לאשפז אותי במחלקה פנימית שם אני עובר סדרת טיפולים כשאני מחובר לאינפוזיה, וכן מקבל סדרה של טיפולים שנמשכת כ-5 ימים רצופים. הרופאים מצליחים לנטרל את הקריש ולעצור את התקדמותו לכיוון המוח. לפני כניסתי למחלקה אני מסכם עם הרופא המטפל ועם מנהל המחלקה כי אני אקבל שני אפטרים(חופשות) ביום: אחד בבוקר ואחד בשעות אחר הצהריים. הרופא המטפל לוחץ על מנהל המחלקה והוא מקציב לי שעה וחצי בבוקר ושעתיים בצהריים, בתנאי כי בבוקר אחזור עד השעה 09:00 למחלקה.
כך יום יום אני מתעורר בשעה שש, קורא לאחות, היא מנתקת אותי מכל המכשירים והאינפוזיות אני מתלבש ויוצא לביתי. אוכל ארוחת בוקר, לוקח את ביתי לבית הספר ואת אשתי לעבודה וחוזר לבית החולים. האחות מחברת אותי חזרה לכל המכשירים ומסבירה לי כי זה פוגע בטיפול. אך זה לא עוזר לה... הם קוראים לי החולה המיוחד.
כך בצהריים אני יוצא שוב לדרך, לוקח את ביתי מבית הספר את אשתי מהעבודה, אוכל בבית, מתקלח, מחליף בגדים וחוזר למחלקה. מחובר שנית לכל המכשירים וכך זה נמשך כחמישה ימים.
לאחר שחרורי מבית החולים אני מרגיש כי מתקשה לי כל האזור מסביב להיקמן וכי נוצרים סביבו גושים כחולים ירוקים. אני מראה זאת לרופא והוא שולח אותי לצילומים שמגלים כי כל האזור מזוהם. בהתייעצות בין מספר רופאים הם מחליטים להוציא את ההיקמן מחזי, ומתגלה כי ההיקמן הוחדר לחזי בצורה לא טובה ובזמן ההחדרה חדרו גם כל מיני זיהומים שגרמו לכל הבעיה.
את ההיקמן מוציא מחזי רופא מהמחלקה שעוד אתקל בו מספר פעמים בבית החולים ועוד יסופר עליו רבות. ההיקמן מוצא מחזי כולו מזוהם ומלא פטריות. רופאים מבתי חולים אחרים הזהירו אותי כי המחלקה שמטפלת בהכנסת ההיקמנים בבית החולים בו אני מטופל מזוהמת, אך אני לא ייחסתי לכך חשיבות מרובה.
לקראת הטיפול הכימותרפי השלישי אני מוזמן להחדרת היקמן חדש אך על כך נספר בפרק מספר ארבע. תוספת קטנה לפני הסיום של הפרק הנ"ל - לאחר הטיפול הכימותרפי השני התחילו לי התפוררויות של כל הסתימות בשיניים. קופת החולים מממנת את החלפת כל הסתימות על חשבונה. היא מממנת את כל צילומי השיניים, החלפת הסתימות וטיפולי השורש אך לא את החלפת הכתרים שניזוקו או התקנת כתרים חדשים. כמו כן מגיעות לכם כל התרופות חינם וכן החזרי הוצאות נסיעה לבית החולים וחזרה לביתכם.
עכשיו נעבור מעט על אתרים שונים להשגת מידע על מחלות הסרטן וכן על עמותות שונות לעזרה.
נתחיל בקרן להלוואות ללא ריבית. כן, קיימת קרן כזאת בירושלים שנותנת הלוואות ללא ריבית. הם יושבים ברחוב עזה 64 בירושלים. ניתן לקבל מהם הלוואה עד כ-3,000$ בתנאי החזר של כ-36 חודשים. התנאי שתמלאו מספר רב של תנאים ותביאו שני ערבים. הם נחמדים אך כל התהליך נמשך כחודש ימים. מי שזקוק לכסף ישנו מרכז למידע רפואי המספק מידע ותמיכה למחלות קשות וכדאי להירשם אליו. מספר הטלפון שלהם 1212392020, כתובתם - רחוב המקצוע 9 תל אביב, טלפון במשרד 03-6886060. ברגע שתרשמו תקבלו יחס אישי וכן חומר רב ואף שיחה טלפונית אחת לשבועיים של מנהלת המרכז שתתעניין בבריאותכם. הם טובים, יעילים ומוכנים תמיד לעזור.
בניגוד מוחלט לאגודה למלחמה בסרטן שאתם מעניינים אותה כקליפת השום. מהאגודה למלחמה בסרטן לא רק שלא תקבלו כל שיחת טלפון - לא תקבלו כלום, למעט עוגמת נפש וחומר כתוב אם תבקשו.
ביטוח לאומי - ניתן לקבל פטור ממס הכנסה לכל שנה, לסכום של כ- 500,000 שקל לשנה, או קצבת נכות שאני לא יודע את גובהה. כמו כן עוד כל מיני תוספות של עזרה בבית ועוד, כל זאת במידה ותעמדו על זכויותכם ותנדנדו להם כי אתם מעניינים אותם כקליפת השום ומצידם הכי טוב שתמותו מייד, כמה שיותר מהר תיעלמו מן העולם. אתם משלמים להם כל החיים אך כאשר אתם זקוקים להם אתם מהווים מטרד לשלוותם. אם אתם רוצים לקבל אישור לצורכי מס תאלצו לשלם כ-450 שקל בכדי לגשת לוועדה רפואית. זאת חוצפה! לא מספיק ששילמתם להם כל החיים.
אך אל תתרגלו לבירוקרטיה - הלחמו בה. אז יפחדו מכם ויתנו לכם טיפול טוב, רק חבל שלפני כן תאלצו להרים קול ולאיים.
כמו-כן מגיע לכם תו נכה למכונית. התו פוטר אתכם מתשלומי החניה השונים וכן מהאגרה השנתית עבור הרכב וזה הרבה כסף.
מיסי עירייה - מגיע לכם פטור של 80% ממיסי העירייה. תעמדו על זכותכם הזו, כי העירייה מנסה להתחמק מכך ולא נותנת אינפורמציה בנושא. גשו לעירייה, מלאו טפסים ודירשו 80% הנחה אחרת תקבלו הנחה קטנה יותר. ינסו לתת לכם 50% דרך הטלפון ו/או כל מיני הצעות. אל תתפתו. עימדו על זכותכם לקבל הנחה של 80% אז תקבלו את המגיע לכם.
בפרק הבא אתן כתובות של עמותות שעוזרות בכספים וכן בעזרה בקבלת תמיכות שונות ועל טיפולים ויעילותם בחיסול מחלת הסרטן ללא טיפול כימותרפי, אך לא בארץ - כדאי להכיר טיפולים יעילים אלו.
תודה על כל המכתבים שקבלתי. לא אוכל לענות על כולם - קבלתי 1,763 מכתבים, תודה על כל האיחולים זה עוזר ומעודד מאוד. אני לא מתכוון לציין את שמות הרופאים ולא את שם בית החולים בו אני מטופל, אין אני סוגר חשבונות עם אף אחד. את שמות בתי החולים בחו"ל אציין וכן את טיבם חקרתי, יש להם הצלחות גדולות, כמו כן אציין שם של תרופה שמונעת גרורות והיכן אפשר להשיגה.
לצערי הרב אולי לא אוכל לכתוב בתקופה הקרובה אני מנסה למצוא לכך פתרון מכיוון שהוזעקתי לבית החולים ונאמר לי כי עלי להתאשפז מיידית כי אני נמצא בשלב קריטי ואני עלול למות בכל רגע אם לא אבצע מיידית השתלת מח עצם.
האשפוז נמשך כחודש ימים. הייתי שמח לדווח לכם יום יום על הנעשה שם אך אין לי מחשב נייד או רגיל. קו טלפון אני יכול לחבר לחדר. האשפוז נערך בתנאי בידוד מוחלט אך אם אוכל להשיג מחשב לתקופה הנ"ל תקבלו דיווח ישיר מחדר הבידוד. תחזיקו לי אצבעות.
ראו קישור משמאל לפרק הקודם [ב].
כתובת למשלוח דואר אלקטרוני
alex@levin.name