האגודה למלחמה בסרטן מפרסמת את עמדתה אודות העישון הפסיבי, הפוגע באנשים שאינם מעשנים. אנשים אלה מסתכנים בנזקים בריאותיים חמורים.
על-פי דוח שר הבריאות על מצב העישון בישראל 2004, 76.2% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל אינם מעשנים.
על אף העובדה כי מדובר ברוב מוחלט של הציבור בישראל שאינו מעשן, בשל מיעוט שכן מעשן, הם נאלצים לשאוף לקרבם עשן, בדומה למעשנים עצמם.
מהו עישון פסיבי
עישון פסיבי, המכונה גם עישון כפוי או עישון סביבתי, מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן שואף לריאותיו עשן מסיגריות או מוצרי טבק אחרים שמעשנים אחרים, הנמצאים בקרבתו. העשן הנפלט לחלל האוויר מאזור הבעירה של הסיגריה ומפיו או אפו של המעשן, מכיל כמות כימיקלים דומה להרכב העשן שהמעשן עצמו שואף לריאותיו, על אף העובדה שהעשן נמהל באוויר הפתוח. הנמצאים בקרבת מעשנים, נאלצים לשאוף לקרבם את העשן בדומה למעשנים עצמם, ובכך הופכים בעצמם, כביכול, למעשנים.
מהם נזקי העישון הפסיבי
עשן הסיגריה בעל הצבע התכלכל מכיל כ-4,000 כימיקלים שונים, בהם כ-350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות. כ-43 מהם הוכחו כמסרטנים. כל אלו נשאפים לריאותיו של המעשן הפסיבי, ובכך עישון פסיבי גורם לנזקים בריאותיים דומים לנזקי העישון האקטיבי. מחקרים שנערכו בעולם הוכיחו כי בגוף המעשן הפסיבי נספגים בגוף חומרים מסרטנים בדומה לאלו הנספגים בגופם של המעשנים. העישון הפסיבי בטווח הקצר גורם לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת. שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה בכ-25% מאנשים שבני זוגם אינם מעשנים. מנתוני ארגון הבריאות העולמי מסתבר שישנה עלייה של כ-25% בסיכון לחלות בסרטן ריאות ואוטם שריר הלב, אצל המעשנים הפסיביים.
עישון פסיבי מסוכן יותר לחולי סרטן
עישון פסיבי עלול להאיץ צמיחה של גידולים סרטניים על-ידי זירוז יצירת כלי דם חדשים בגידול ולכן הוא מסוכן פי כמה וכמה לחולי סרטן.
הקשר בין נזקי עישון והתפתחות מחלות
חשיפה לעישון פוגעת במנגנון קליטת החמצן בגוף האדם. כ-90% מהחלקיקים המצויים בעשן נותרים בדרכי הנשימה וברקמת הריאות. חומרים אלו הורסים תחילה את הריסיות, תאי ציפוי בעלי שערות דקיקות המצויות בדופן הפנימי של הסמפונות בריאות. הריסיות מתנועעות בקצב של 1,000 תנועות בדקה בכיוון הפוך לכניסת האוויר לריאות. בתנועתן המשולה לתנועת מסוע, הן מסלקות כלפי מעלה חלקיקים החודרים לדרכי הנשימה ואף ריר. כאמור, העשן פוגע בריסיות והללו אינן מסוגלות עוד למלא את תפקידן ולסלק את כמויות הריר המוגברות והריר נשאר כלוא בסימפונות ומצטבר בהן.
החומרים הכימיים שבעשן הסגריה עם החלקיקים המזיקים מוסיפים לגרות ולהרוס את התאים שבדפנות הסימפונות. כך נוצרים פצעים שדרכם חודרים חיידקים ומזיקים אחרים לתוך התאים. כך נוצרת דלקת סימפונות המתפתחת במשך זמן לדלקת כרונית ועלולה להסתבך ולהתפתח בהדרגה לסרטן הריאה וסוגים נוספים של סרטן ואף לגרום למחלות קשות אחרות כמו מחלות לב, מחלות של כלי הדם ועוד. ככל שנחשפים לעישון פסיבי לתקופה ממושכת יותר מסתכנים יותר.
עובדות על עישון פסיבי
מדי שנה מתים בישראל כ-1,500 איש כתוצאה מחשיפה לעישון פסיבי, הגורם למחלות כמו סרטן הריאה, סרטן הלוע, סרטן הגרון, סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הכליה, סרטן הלבלב, סרטן צוואר הרחם וכן מחלות לב, שבץ מוחי, מוות פתאומי ועוד. על-פי EPA - הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה US Environmental Protection Agency מידי שנה נפטרים בארה"ב כ-40,000 איש כתוצאה ממחלות לב הנגרמות מעישון פסיבי.
כיצד נוצר סרטן כתוצאה מעישון פסיבי
עשן הטבק מכיל 43 חומרים כימיים העלולים לגרום לסרטן, בניהם, למשל, הציאניד אמוניה, פחמן חד חמצני ועוד. הגירוי הראשון ליצירת סרטן מתבטא בפגיעה בזרזים (אנזימים) חלבונים שבגרעין התא. אלה מפקחים על התגובות הכימיות המתרחשות בתוך התא, ואם פעולתם הופרעה - מתחילים התאים להתרבות בצורה בלתי מבוקרת. בשלב זה השינוי עדיין אינו סרטני, אך אם הגירוי נמשך, חלים שינויים בלתי הפיכים בחומר העיקרי המצוי בכרומוזומים של התא, הדי.אן.אי. במצב זה הסרטן הוא עובדה קיימת. הסרטן מתחיל בתא בודד, המתחלק שוב ושוב, עד שנוצר גוש תאים סרטניים, במקום שבו התרחשו השינויים הממאירים הראשוניים בתא, בהמשך עלול הסרטן להתפשט לאיברים נוספים בגוף.
נזקי העישון הפסיבי לילדים
העישון הפסיבי מסוכן ביותר לילדים ולתינוקות. ריאותיהם של ילדים ניזוקות מהעישון הפסיבי, וילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר מילדים אחרים לכך שיתפתחו אצלם מחלות נשימתיות כגון דלקת ריאות ודלקת הסמפונות. על-פי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה EPA, ריאותיהם של ילדים, החשופים לעישון פסיבי, מתפקדות באופן לקוי והם סובלים משיעול וכחכוח. כמו כן הם עלולים לסבול מאסטמה, ברונכיטיס, דלקת ריאות, וזיהומים בדרכי הנשימה ובאוזניים.
בקרב תינוקות, עישון פסיבי גם עלול לגרום למות עריסה. ילדים להורים מעשנים מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות גידולים במוח. כמו כן ילדים שהם כבר חולי אסטמה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד בעת חשיפה לעישון פסיבי ומצבם מחמיר. כתוצאה מעישון פסיבי מתפתחות תופעות כמו גירוד בעיניים, באף ובגרון, שיעול מתמיד, השפעות על מערכת כלי הדם המובילים ללב, כמו גם התפתחות של נוזל באוזן התיכונה, מצב המצריך לעיתים ניתוח. השפעות העישון על ילדים מתמשכות מעבר לילדות ומתבטאות בהפחתה בגדילה ובפגיעה בהישגים בלימודים. ילדים הנחשפים בבית לעשן סיגריות סובלים מריכוזים נמוכים יותר בדם של ויטמין C לעומת ילדים במשפחות בהם לא מעשנים.
מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו לאחרונה ב-Tobacco Control (מרס 2004) מצא כי ילדים שנמצאים בבתים בהם מעשנים, נפגעים מעישון פסיבי גם אם המעשנים מקפידים לעשן שלא בנוכחות הילדים. במחקר נמצא כי רמת החומרים המזהמים שנמצאה באבק, באוויר ובדגימות מן השטיחים בבתים בהם עישנו המבוגרים היו גבוהות פי 7 מאשר בבתים בהם לא התגוררו מעשנים.
נזקי העישון הפסיבי לעוברים של נשים מעשנות
נשים המעשנות בתקופת הריונן יולדות לרוב תינוקות שמשקלם בזמן הלידה נמוך משל תינוקות לאמהות שאינן מעשנות. למשקל לידה נמוך עלולה להיות השפעה שלילית על מידת ההתפתחות הכללית של התינוק. ממצאים חמורים עוד יותר מראים כי בקרב נשים הרות מעשנות יש יותר מקרים של לידת תינוק מת או הפלות. שיעור הלידות בטרם עת (לידת פג) גדול פי שניים עד שלושה בקרב נשים מעשנות מאשר אצל לא מעשנות, ומקרי מוות בעריסה גבוהים יותר בקרב תינוקות להורים מעשנים.
כמו כן, התפקודים החיוניים של העובר עלולים להיפגע והוא עלול לסבול מעליית קצב הלב ולחץ הדם, עליה בהמוגלובין העוברי, הפחתה בתנועות הנשימה ועוד. כן, קיימת שכיחות גבוהה להיווצרות מומים, שמקורם בפגם במערכת העצבים, שפה וחיך שסועים, ואף מומי לב ומומים במערכות העיכול. הוכח גם כי כמויות מסוימות של ניקוטין חודרות לחלב האם של האישה המעשנת, ובהנקה עלול התינוק לספוג כמות של ניקוטין שיש בה כדי לפגוע בבריאותו. ריכוז הניקוטין בחלב האם גבוה פי 3 מריכוזו בדם.
נזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה
עובדים שאינם מעשנים החשופים לעישון פסיבי במקום עבודתם מסתכנים בסרטן ריאות ב-34% יותר מאלה שאינם חשופים לכך. עישון פסיבי גורם לשיעור תמותה מסרטן ריאה גבוה מזה של כל גורמי הזיהום הסביבתיים גם יחד! ב-1991 אימצו 85% ממקומות העבודה בארצות הברית את המדיניות נגד עישון במקומות עבודה. הנתונים מארצות הברית מצביעים על כך שהגבלת עישון במקומות עבודה לא הביאה להפסדים כלכליים במפעלים בהן הופעלה ההגבלה.
להיפך, העלות של עובד מעשן גבוהה מזו של עובד שאינו מעשן, עקב תחלואה והיעדרויות הקשורות עם עישון, ומוערכת בכ-1,200 דולר לאדם. בנוסף לעלות הנגרמת למקום העבודה כתוצאה ממחלות העובד, מעשנים יוצאים להפסקת עישון ובכך מפסידים זמן עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת כיום במדינות העולם המערבי. ברבות מהן הוכנסה ההגבלה כתוצאה מתביעות משפטיות נגד מעבידים עקב תחלואה מסרטן ומחלות לב, שנגרמו כתוצאה מעישון פסיבי במקום העבודה.
מלצרים ומלצריות מצויים בסיכון כפול כמעט ללקות בסרטן הריאה בשל חשיפה פסיבית לעשן טבק סביבתי (מייקל סיגל, "עישון פסיבי בעבודה במסעדה", הירחון של התאחדות הרופאים בארה"ב, 28 יולי 1993; 270: 490-493).
בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות עבודה בשנת 1994. כאמור כ-76% מהאוכלוסייה בישראל אינם מעשנים. בסקרי דעת קהל שנערכו על-ידי האגודה למלחמה בסרטן והשירות לבריאות העובד של משרד הבריאות, נמצא כי 90% מכלל הנשאלים תמכו בהגבלת העישון במקומות העבודה. נתון מעניין הוא ש-86% מבין המעשנים תמכו גם הם בהגבלת עישון במקומות עבודה. לאחרונה (2004) הוגש פסק דין הצהרתי בבית דין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע כי עישון פסיבי נחשב "לתאונת עבודה", זאת בעקבות תביעה שהגיש תושב אזור השרון נגד ביטוח לאומי, בעקבות כך שלקה בסרטן הגרון בעקבות חשיפה לעשן במקום עבודתו.
נזקי העישון הפסיבי במקומות ציבוריים
הציבור כולו חשוף לעישון פסיבי במקומות ציבוריים, כגון מסעדות, מרכזי קניות, תחבורה ציבורית, בתי ספר ומעונות יום. חלק מבתי העסק אינם מעוניינים להטיל איסור על העישון, אולם לא קיימים ממצאים אמינים המעידים כי איסור על עישון פוגע בעסקים. עניין מיוחד מוקדש למקומות ציבוריים בהם מבקרים ילדים.
באירופה, נחשבת אירלנד למובילת מהפכת איסור העישון במקומות ציבוריים. במרס 2004 התקבל חוק באירלנד האוסר עישון פאבים.
בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים בשנת 1983, חוק זה נועד להגן על רוב הציבור שאינו מעשן. מאז שחוקק, הורחב החוק ותוקן מספר פעמים. אין ספק שמאז חלו שינוי מהותי בגישת הציבור ושיפור מה, באכיפת החוק, אולם נדרשת עדיין אכיפה במקומות בילוי, בתי קפה, מרכזי קניות ומסעדות.
לאחרונה הוקם על-ידי שר הבריאות, דני נוה, ויו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, "פורום אכיפה" למניעת העישון במקומות ציבוריים. מטרת הפורום להפעיל דרכים אפקטיביות ליישום החוק. עם חברי הפורום נמנים חברי מועצה של רשויות מקומיות בארץ, נציגי מפקחים וכן נציגים של משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן.
גם בעישון נרגילה יש סכנה בחשיפה לעישון פסיבי
לאחרונה, מתגברת מאוד התופעה המדאיגה של עישון נרגילה על-ידי בני נוער וצעירים. ידוע, ופורסם כי הנרגילה ממש כמו הסיגריות גורמת לנזקים בריאותיים למעשנים.
לגבי עישון פסיבי, המחקר בעולם המערבי לגבי הנרגילה נמצא אמנם עדיין בחיתוליו. אך כיוון שמדובר בנזקי עישון ישיר בדומה לסיגריות, גם כשמדובר בנרגילה מסתכנים האנשים הנמצאים ליד מעשני הנרגילות בחשיפה לעישון פסיבי.
על האגודה למלחמה בסרטן בישראל
האגודה למלחמה בסרטן, העמותה ההתנדבותית הגדולה ביותר בישראל, הוקמה בשנת 1952 מאז, היא מובילה את המאבק במחלות הסרטן בישראל ופועלת בכל החזיתות במטרה להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל. המאבק במחלת הסרטן נוגע לכלל הציבור במדינת ישראל. ההתמודדות עם מחלת הסרטן מהווה יעד לאומי מן הדרגה הראשונה ולכן פעילויות האגודה למלחמה בסרטן חשובות ורלוונטיות לכלל הציבור - בריאים וחולים. היום חיים בישראל כ-120,000 חולי סרטן הנמצאים בטיפול או במעקב. הנתונים מראים שמדי שנה נוספים בארץ כ-23,000 חולי סרטן חדשים, אך הודות לקידום המחקר ושימת דגש על שיפור אמצעי האבחון, הגילוי המוקדם והטיפול, חל גידול משמעותי במספר האנשים הנרפאים מן המחלה ושיפור ניכר באיכות חייהם של המטופלים.
האגודה למלחמה בסרטן, מפעילה ומממנת מערך שירותים ותמיכה כוללני למען ילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם הכולל בין השאר פרויקט "השלמת חומר נלמד", חונכים המסייעים בהשלמת החומר הנלמד בבית הספר, פרויקט "מחשב לכל ילד", במסגרתו מעניקה האגודה עשרות מחשבים אישיים לילדים חולי סרטן ברחבי הארץ, מדי שנה, שולחת האגודה ילדים במצב מחלה מתקדם, עם בני משפחתם, לחופשה בכפר הילדים באורלנדו, לצעירים בני עשרים ומעלה שהחלימו ממחלת הסרטן יזמה האגודה את הפרויקט הקהילתי, "בוגרים צעירים - יוצאים לחיים", מדי שנה בסוכות נערך נופש למשפחות בהן ילד חולה סרטן במלון קיבוץ שפיים.
לנופש מגיעות כ-100 משפחות של יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, עולים חדשים וילידי הארץ, רבות מהן משפחות ברוכות ילדים, האגודה מממנת עשרות תקנים לצוות מקצועי המטפל בילדים חולי סרטן, בבתי החולים ברחבי הארץ וכן בניה ושיפוץ מחלקות ילדים ורכישת מכשור רפואי חדשני לטיפול בילדים חולי סרטן בכל המרכזים הרפואיים בארץ. האגודה מפעילה שירות חדש יחסית של הוספיס-בית לילדים, לטיפול בבית לילדים בשלבי מחלה סופניים. המשפחות יכולות להיעזר בצוות מיומן ומקצועי גם ברגעים הקשים בביתן. האגודה למלחמה בסרטן מעניקה סיוע כספי זמני למשפחות של ילדים חולי סרטן.
פעילות האגודה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור וללא מימון מתקציב משרד ממשלתי כלשהו. הוצאות השכר והתפעול של האגודה למלחמה בסרטן מהוות כ-10% בלבד מסך כל תקציבה השנתי, עובדה הראויה לציון בקנה מידה לאומי ובין לאומי כאחד. לשם השוואה, בעולם המערבי מקובל כי כ-30% מסך התרומות משמשות להוצאות שכר ותפעול.
כמנכ"ל האגודה מכהנת מירי זיו, יו"ר האגודה הנו פרופ' אליעזר רובינזון, נשיא האגודה בני גאון וסגן יו"ר האגודה ליאון רקנאטי.
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור לפנות לטלמידע, שירות המידע הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת חומר הסברה ללא תשלום בנושא מחלות הסרטן ודרכי מניעתן 1800-599-995 או להיכנס לאתר האינטרנט הנמצא בכתובת
www.cancer.org.il.
כמו כן מפעילה האגודה למלחמה בסרטן טלמידע ברוסית, שירות מידע טלפוני לדוברי רוסית 1800-34-33-44 וכן טלמידע בערבית, שירות מידע טלפוני לדוברי השפה הערבית 1800-36-36-55. לתרומות המוכרות לצרכי זיכוי במס על-פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ניתן לפנות 1800-35-46-46.
