בעשור האחרון (1990-2000) גדל מספר התלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה ב-9.2% בממוצע לשנה. בשנת 2003 (תשס"ג) הגיע חלקם של הלומדים במכללות האקדמיות לחינוך לקראת תואר ראשון ל-5% מכלל הלומדים לקראת תאר ראשון בישראל. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מהסקר עולה עוד כי בחינוך העברי - בפקוח הממלכתי גדל מספר התלמידים במסודות להכשרת עובדי הוראה ב-6.4% בממוצע לשנה, בפקוח החרדי - ב-16.4% ובפקוח הממלכתי-דתי - ב-9.6%. בחינוך הערבי גדל מספר התלמידים בתקופה זו ב-16.4% בממוצע לשנה.
עליה במספר הגברים הלומדים לתואר ראשון בחינוך
בשנים אלה עלה אחוז הגברים הלומדים לתואר ראשון במוסדות להכשרת עובדי הוראה מ-14% בתשנ"ח ל-20% בתשס"ג. בשנת תשס"ג היוו הגברים בפקוח הממלכתי-דתי, 29% בין הלומדים לתואר ראשון במוסדות להכשרת עובדי הוראה, לעומת 16% בפקוח הממלכתי. בחינוך הערבי ירד אחוז הגברים בהדרגה והגיע בתשס"ג ל-8% בלבד.
מעל 4,000 סטודנטים קיבלו תואר בחינוך בשנת תשס"ג
מנתוני הלשכה עולה עוד, כי בשנת 2003-2002,למדו כ-35,000 תלמידים ב-54 מוסדות להכשרת עובדי הוראה. מתוכם, בחינוך העברי - 23 מכללות אקדמיות לחינוך לקראת תואר ראשון "בוגר בחינוך" (B.Ed), שכולל תעודת הוראה אקדמית ו-27 מוסדות לקראת תעודת הוראה על תיכונית לא אקדמית.
בחינוך הערבי (בו שפת ההוראה היא ערבית) 4 מוסדות להכשרת עובדי הוראה, מתוכם 3 מכללות אקדמיות לחינוך. בחינוך העברי למדו בתשס"ג כ-31,370 תלמידים, ובחינוך הערבי למדו כ- 3,600 תלמידים.
בתשס"ג, קבלו 4,766 תלמידים תואר ראשון מן המכללות לחינוך. מתוכם 17% בחינוך הערבי. בין תש"ס לתשס"ג, מבין מקבלי התואר, ירד חלקם של בעלי תעודת הוראה שהשלימו לימודיהם לתואר זה במסגרת לימודי המשך - מ-47% בתש"ס ל-38% בתשס"ג.
רוב נשי במכללות האקדמיות לחינוך
בתשס"ג, נמצאו הבדלים במספר תכונות דמוגרפיות בין תלמידים לתואר ראשון במכללות אקדמיות לחינוך, לתלמידים לתואר ראשון במכללות אקדמיות אחרות ובאוניברסיטאות. מהסקר עולה, כי
נשים מהוות 82% מבין הלומדים לתואר ראשון במכללות אקדמיות לחינוך, לעומת 44% מבין הלומדים לתואר ראשון במכללות אקדמיות אחרות, ו-56% מבין הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות.
מוסלמים נוצרים ודרוזים מהווים 27% בקרב הלומדים לקראת תואר ראשון במכללות אקדמיות לחינוך בעוד שבמכללות אקדמיות אחרות ובאוניברסיטאות חלקם בין הלומדים לתואר ראשון קטן יותר.