לאחרונה הועלתה לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה השאלה: האם רשאי בנק ישראלי למסור מידע למנהל עיזבון שמונה על-ידי בית משפט במדינה זרה (להלן "מנהל עיזבון זר"), או שמא רשאי הבנק למסור את המידע רק למנהל עיזבון שמונה בישראל.
ההכרעה בסוגיה נוגעת למקרים שכיחים, בהם מנהל עיזבון שמונה על-ידי בית משפט במדינה זרה מבקש לקבל מידע בדבר נכסים וחשבונות בנק שהמנוח החזיק בישראל.
מאחר והדין הישראלי אינו מכיר בסמכותו של מנהל עיזבון זר לדרוש מידע, נדרשה נקיטת הליכים משפטיים, בין אם לשם מינוי מנהל עיזבון בישראל ובין אם לשם השגת צו ירושה או צו קיום צוואה בישראל. מטבע הדברים, נקיטה הליכים משפטיים אלה גוזלת זמן וממון, במקרים מסוימים עלולים להתגלות ההליכים כמיותרים שכן בסופם יתברר כי למנוח כלל לא היו חשבונות בנק בישראל או שהסכום המצוי בהם אינו מכסה את עלות ההליכים.
בפרקטיקה, על-מנת לחסוך את ההוצאות הכרוכות בנקיטת הליכים משפטיים, נוהגים חלק מהבנקים ליידע את מנהלי העזבונות הזרים בדבר סדר גודל הסכומים המצויים בחשבונות הבנק של המנוח. במידה והסכומים נמוכים ואינם מצדיקים כלכלית נקיטת הליכים, עשויים הבנקים אף לאשר את העברת סך חשבונות המנוח לידי מנהל העיזבון כנגד קבלות הנוגעות להוצאות אשפוז המנוח, קבורתו וכו' וכנגד כתב ויתור מצד היורשים.
נוהג זה אינו מעוגן בחוק ואינו יכול להיחשב לפתרון מספק.
במקרה הנדון בפסק הדין, פנה מנהל עזבונו של מר אקמן ז"ל, אשר מונה על-ידי בית המשפט בארגנטינה, אל בנק הפועלים, בבקשה לקבל מידע אודות חשבון הבנק של המנוח וציין כי למיטב ידיעתו אין למנוח נכסים בישראל.
בנק הפועלים סירב להיענות לבקשת מנהל העיזבון הזר בטענה כי הינו רשאי למסור מידע אך ורק למנהל עיזבון שמונה על-ידי בית משפט בישראל או ליורשים שנקבעו מכוח צו ירושה או צו קיום צוואה שניתנו בישראל.
לטענת בנק הפועלים, מסירת מידע לכל גורם אחר תהווה הפרה של חובת הסודיות המוטלת עליו. בעקבות סירוב הבנק למסור פרטים פנה מנהל העיזבון הזר אל בית המשפט בתובענה לחייב את הבנק למסור את הפרטים המבוקשים.
האפוטרופוס הכללי, אשר תגובתו נתבקשה על-ידי בית המשפט, צידד בעמדת בנק הפועלים וטען כי מסירת המידע יכולה להיעשות לידי מנהל עיזבון זמני שימונה על-ידי בית משפט בישראל.
כבוד השופט יהושע גייפמן סקר בפסק דינו את עמדת הדין הישראלי ביחס להנהלת עזבונות, וקבע כי בנק הפועלים פעל כראוי בכך שלא נענה לבקשת מנהל העיזבון הזר, זאת מאחר והדין הישראלי מכיר אך ורק בסמכותו של מנהל עיזבון שמונה בישראל.
אולם, על-אף הקביעה כי למנהל העיזבון הזר אין סמכות לפעול בישראל, קבע כבוד השופט גייפמן כי מנהל העיזבון הזר הינו בגדר "בעל עניין" בחשבונות המנוח הזכאי לעיין בהם וכי אין הכרח למנות מנהל עיזבון בישראל.
בפועל, מנהל עיזבון זר, המעוניין לקבל מידע אודות חשבונות בנק בישראל, יידרש לפנות אל בית משפט בישראל בתובענה למתן צו לגילוי המידע המבוקש ורק לאחר קבלת הצו יימסר לו המידע.
החלטתו של כבוד השופט גייפמן נועדה לספק תשובה הולמת למצבים ההולכים ומתרבים בהם מנוח מותיר אחריו עיזבון המתפרש על מספר מדינות. בצד פיקוח בית משפט על מהות המידע הנמסר והבטחת האינטרסים של בעלי העניין הנוספים, ההחלטה מאפשרת ניהול יעיל יותר של העיזבון על-ידי קיצור משך ההליכים הנדרשים עד לקבלת המידע.
מינוי מנהל עיזבון בישראל יידרש רק במקרים בהם יתברר כי למנוח רכוש בישראל, אולם לשם בירור השאלה המקדמית האם למנוח כלל יש רכוש בישראל, די בקבלת צו בית משפט המורה לבנק לגלות מידע.
